השבת נקרא על בלק מלך מואב  שהביא את בלעם לקלל את ישראל כדברי הפסוק " לכה נא ארה לי את העם הזה כי עצום הוא ממני אולי אוכל נכה בו ואגרשנו מן הארץ כי ידעתי את אשר תברך מבורך ואשר תאור יואר".

 בסופו של דבר בלעם מברך את ישראל עד שבלק אומר לו  ברח לך אל מקומך לקוב אויבי לקחתיך והנה ברכת ברך זה שלוש פעמים.

רבותינו דרשו במסכת אבות פ"ה  על בלעם "כל מי שיש בו עין רעה רוח גבוהה ונפש רחבה הרי הוא מתלמידיו של בלעם הרשע " .

וכן הביא רש"י את המדרש על הפסוק( פרק כ"ב פסוק י"ח )" אם ייתן לי בלק מלוא ביתו כסף וזהב לא אוכל לעבור את פי ה'" מכאן למדנו שהייתה לו נפש רחבה וחומד ממון של אחרים אמר ראוי ליתן לי כל כסף וזהב שלו.

ולכאורה יש לשאול על זה מהמשנה במסכת אבות (פרק שישי משנה ט') אמר רבי יוסי בן קסמא פעם אחת הייתי הולך בדרך ואמר לי אדם אחד רצונך רבי שתדור עמנו ואני אתן לך אלף אלפים דינרי זהב ואבנים טובות ומרגליות ואמרתי לו אפילו אם  אתה נותן לי כל כסף וזהב ואבנים טובות ומרגליות שבעולם איני דר אלא במקום תורה שנאמר טוב לי תורת פיך מאלפי זהב וכסף, והרי גם ר' יוסי הזכיר כל כסף וזהב שבעולם ואותו לא דרשו רבותינו שיש לו נפש רחבה,  ואדרבה דרשו אותו לשבח, וצריך להבין מה ההבדל, הרי שניהם הזכירו כסף וזהב מדוע את בלעם דרשו לגנאי ואת ר' יוסי לשבח?

התשובה לכך פשוטה ביותר. אצל ר' יוסי היה זה כתשובה לשאלה ששאלו אותו, הציעו  לו כסף וזהב כדי שיעבור דירה ובתגובה הוא ענה על כך ולכן דרשו אותו  לשבח, מה שאין כן אצל בלעם שם, הוא היה הראשון שפתח בקש והזכיר כסף וזהב, ובכך הראה לכולם  כי זה מהותו זהו רצונו,  ונפשו היא  החומדת את  מלוא  כסף וזהב שבבית בלק. ללמדנו בדבורו של אדם ניכר מה מעניין אותו ומהו מהותו ולכן נדרש לגנאי. דהיינו, אם אתה רוצה לדעת מה טיבו ומהותו של אדם ראה מה עיקר דיבורו, ישנם אנשים שכל מהותם כסף, בכל נושא שתדבר איתם בסוף יגיעו לכסף, ישנם כאלה שמהותם הוא אוכל, וישנם צדיקים שכל מהותם תורה ומצוות ומעשים טובים.

מעשה שהיה בזמן שלמה המלך בשלשה שותפים שהחביאו את כספם במקום מסתור  ביער במקום נסתר שרק הם ידעו על קיומו,  לימים נגנב המטמון וכל אחד חשד בחברו ולא ידעו מי הוא הגנב. באו לשלמה המלך שיגלה זאת, שמע זאת שלמה המלך ואמר להם בטרם אשפוט רצוני להתייעץ עמכם במעשה שקרה, היו נער ונערה שכנים שגדלו יחד ונשבעו להינשא זה לזה, לימים נפרדו דרכם והנערה הכירה בחור וחפצה הייתה להינשא לו, אך זכרה את שבועתה לנער והחליטה לבקש  את רשותו,  לקחה מאה זהובים  כפיצוי ויצאה לדרך ארוכה לבקש את רשותו,  הלכה מהלך שני ימים כשבדרכה היא חוצה יער עבות עד שהגיעה למקום מושבו של הנער בקשה את רשותו להינשא לאחר ונתנה לו כפיצוי את הזהב שהביאה. שמע זאת הנער התרגש ואישר לה מיד להינשא לבחיר ליבה החדש ואף ויתר לה על הזהב שהביאה לו. שמחה הנערה והחלה עושה את דרכה חזרה לביתה כשלפתע באמצע הדרך ביער, עצר אותה שודד דרכים  זקן ובקש לשדוד את הזהב שברשותה, בכתה הנערה ובדמעות ספרה לו כי אפילו הבחור ויתר לה,  וכי היא זקוקה מאוד לכסף זה עבור נישואיה, נכמרו רחמיו של השודד הזקן ושחרר אותה עם הזהב .

 כל זאת סיפר שלמה המלך לשלושת השותפים ושאל אותם אמרו לי מי מבין השלשה ראוי להערכה והוקרה ביותר האם הנערה שזכרה את שבועתה והלכה לבקש את רשותו של הבחור, או שמא הנער  שהסכים לוותר על השבועה והרשה לה להינשא לאחר ,או שמא השודד הזקן  שויתר לנערה על הזהב שברשותה,

קם השותף הראשון ואמר לדעתי הנערה ראויה להערכה מרבית שזכרה את שבועתה והלכה לבקש רשות ,לעומתו קם השותף השני ואמר לדעתי הבחור ראוי להערכה שויתר לה והרשה לה להינשא לבחיר ליבה החדש, והשותף השלישי אמר לדעתי השודד הזקן הוא הראוי להערכה מרבית שהרי ויתר על הזהב שיכל לשדוד בקלות, מיד קם שלמה המלך ואמר לשותף השלישי אתה הגנב! אם אתה טוען שהשודד שויתר על הכסף הוא ראוי להערכה, סימן שחומד ממון אתה ופיך הכשילך !

  דבר גדול למדנו ממעשה זה  והוא כי אדם ניכר בדבורו, ודבורו של אדם מראה מה מעניין מאותו, ומה חשוב לו, ומהו מהותו, וזהו בלעם שדבורו נסב רק על כסף וזהב  ולכן נחשב כבעל נפש רחבה.

נשתדל כולנו שעיקר חפצנו  שאיפתנו  יהיה בתורה ומצוות ומעשים טובים וכדברי דוד המלך בתהילים "אשרי האיש אשר לא הך בעצת רשעים ובדרך חטאים לא עמד ובמושב לצים לא ישב כי אם בתורת ה' חפצו ובתורתו יהגה יומם ולילה.  אמן.   

שבת שלום

הרב זבדיה כהן

אב"ד העדה הבוכרית.

Leave a Reply

Your email address will not be published.