השבת נקרא בתורה:  “והיה עקב תשמעון את המשפטים האלה ושמרתם ועשיתם אותם, ושמר ה’ אלוהיך לך את הברית ואת החסד אשר נשבע לאבותיך ונתנה לך”. דהיינו, התורה מבטיחה, שאם עם ישראל ישמרו את מצוות התורה, הרי שמובטח להם ברכות על הפרנסה, ניצחון על האויבים, ובריאות. וכהמשך הפסוק: “ובירך פרי בטנך ופרי אדמתך, דגנך ותירושך ויצהרך, שגר אלפיך ועשתרות צאנך” וכו’.  “והסיר ה’ ממך כל חולי” וכו’.

ונשאלת השאלה, מדוע פתחה התורה בלשון רבים והיה עקב תשמעון, ושמרתם, ועשיתם, וסיימה בלשון יחיד ושמר ה’ אלהיך לך, ואהבך, והרבך, ובירך פרי בטנך וכו’, או שתכתוב הכול בלשון יחד או הכול בלשון רבים?

 אם נתבונן היטב נראה שעל קיום המצוות, כתבה התורה בלשון רבים, “תשמעון”, “ושמרתם”, “ועשיתם”. ואילו במתן שכרן של המצוות, והברכות שבהן, הקפידה התורה לכתוב בלשון יחיד, ללמדנו, כי רבים יכולים לקיים מצוות, אך את השכר על קיום המצוות, יקבל כל אחד לפי השקעתו בקיום המצווה, שהרי אינו דומה קיום מצווה של אדם כשזה בא לו בקלות ללא טורח, לאדם שקיום המצווה בא לו בקושי רב, אינו דומה אדם שהולך לבית הכנסת להתפלל כשהוא שבע, לאחר מקלחת, והולך מתון, לאדם שחזר מהעבודה סמוך לשקיעת החמה, כשהוא רעב, צמא ועייף, ובכל זאת רץ מיד לתפילת מנחה. אף שבסך הכול שניהם התפללו אותה תפילה, אך השכר על קיום המצווה אינו שווה בשניהם, אלא נמדד לכל אחד לפי גודל השקעתו בקיום המצווה, וכפי שנאמר בתהילים, “ולך ה’ חסד כי אתה תשלם לאיש כמעשהו”.

מעשה במלך רם ונישא, שבנה לו ארמון חדש, ובו טרקלין גדול ורחב לקבלת אורחים, רצה המלך כי טרקלין זה יהיה מפואר ביותר, והזמין ארבעה ציירים אומנים ובקש מהם שכל אחד יקבל כותל אחד מארבעת כתלי הטרקלין, ויצייר עליו ציורים כיד הדמיון הטובה עליו. נתן להם שלושים יום לסיים את הפרויקט, כאשר המלך מבטיח להם שכר גדול בסיום העבודה. בינתיים, קבלו סכום גדול של כסף על החשבון, לקניית חומר לעבודה. למחרת התייצבו ארבעת הציירים בארמון המלך, כל אחד בחר לו כותל, ווילונות נפרשו ביניהם כדי שלא יעתיקו אחד מהשני.

הצייר הראשון החל מיד בציורים של נופים מרהיבים, הרים מושלגים, נהרות ואגמים ומפלי מים. לעומתו הצייר השני, החל לצייר גינות נוי עצי פרי ופרחים בצבעים מרהיבים. הצייר השלישי צייר את עולם החי, תוכים וציפורים נדירות, השוכנים ביערות העד, על רקע של נפלאות הבריאה. ורק הצייר הרביעי ישב רגל על רגל. בכסף שקיבל לקנות חומר, קנה לעצמו אוכל ושתייה וישב לנוח. כששאלו אותו חבריו, מה אתך? ענה להם, כי יש עוד זמן וכעת הזמן לנוח. כך עבר שבוע ועוד שבוע, שלושת הציירים מתקדמים בעבודתם לקראת סיום, ורק הצייר הרביעי נח ומטייל וטוען שיש לו עוד זמן.

שלשה ימים לפני תום המועד שקצב  להם המלך, קבלו הודעה כי בעוד שלושה ימים יבוא המלך לראות את עבודתם ולתת להם את שכרם. אז התעורר הצייר הרביעי, והבין כי לא נותר לו זמן לעשות את עבודתו, ולא כסף לחומרים לצורך עבודתו, החל לטכס עצה היאך לקדם את פני הרעה, ואז נצנץ במוחו רעיון, מיד קם  ומדד את גודל הכותל בו הוטל עליו לצייר אותו, והלך לחנות של זגגים, הזמין מראה ענקית מזכוכית בגודל כל הקיר, והדביק אותה על הקיר, כך חשב לפתור את הבעיה, ברגע שיבוא המלך הרי שהוא יראה את הציורים של כולם בקיר שלו, וכך בעוד שלושת הציירים עושים את הגימור האחרון לציורים, הצייר הרביעי סיים לשים את המראה הענקית וישב לנוח.

ביום המיועד הגיעו המלך והשרים לראות את הטרקלין ואת העבודה של הציירים ולשלם את שכרם. הגיעו לכותל הראשון, הסירו את הווילון, וכולם התפעלו מהציור היפה והמדהים של הנופים, הרי השלג ומפלי המים שנראו טבעיים. פנו לכותל השני, הסירו את הווילון, ומול עיניהם המשתאות התגלה ציור קיר ענק של גינות נוי עצים ופרחים בצבעים נדירים. מיד פנו לכותל השלישי, הסירו את הווילון, ומולם נפרש ציור מרהיב של עולם החי ציפורים ותוכים ממינים שונים, שנתן תחושה כאילו הם ממש חיים. מיד פנו כולם לכותל הרביעי, וכשהסירו את הווילון, קולות של התפעלות ותדהמה יצאו מפי המלך והשרים, כשבקיר זה ראו גם נופים מדהימים ועולם המים, גם את עולם הצומח, וגם את עולם החי, הכול במקום אחד.

 המלך הבין את ערמתו של הצייר הרביעי שהדביק מראה על הקיר, ובו משתקפים שלושת הציורים משלושת הקירות. אך שתק ולא אמר כלום. כאשר הגיע זמן תשלום השכר, קרא המלך לשר האוצר וציווה אותו  לשים תיק יקר ערך מלא דינרים של  זהב ליד הקיר של הצייר הראשון, ותיק נוסף של דינרים של זהב ליד הקיר השני, ותיק מלא דינרים של  זהב נוסף ליד הקיר השלישי. ראה זאת הצייר הרביעי ושאל, כבוד המלך מה איתי? ענה לו המלך, הבט בקיר שלך, שם מונחים שלושה שקים מלאים  דינרים של  זהב  המשתקפים במראה , לך וקח לך אותם!

ללמדנו שכרו של האדם ניתן לפי גודל השקעתו בקיום המצווה באופן אישי, “כי אתה תשלם לאיש כמעשהו”, אף בימים אלו של חופשה ונופש, ישנם קשיים מסוימים בקיום המצוות, הנראים לכאורה כשעת הדחק, נשתדל להתאמץ בקיום המצוות, זמני התפילה, ותפילה בצבור, נקפיד להיות מהדרין במצוות כדבר יום ביומו, ונזכה להתברך מפי עליון את כל הברכות שבפרשת השבוע, אמן.

שבת שלום!

הרב זבדיה כהן

אב”ד העדה הבוכרית.


Leave a Reply

Your email address will not be published.