בעקבות השיח ברשתות על נושא השידוכים מתוך העדה, נועה מושייחוב, יועצת זוגית ומינית, בשיחה מיוחדת ל’מנורה’ עם עצות ותובנות על הסטיגמה בדור החדש של בני ובנות העדה הבוכרית לשלול על הסף שידוך עם בן זוג שהינו בן העדה * וגם: מה עומד מאחורי הקיבעון ואיך נכון יותר לגשת על עולם השידוכים והזוגיות

כבר משחר נעורינו, ההורים שלנו ויותר מכך הסבים והסבתות, הסבירו לנו כמה חשוב וכדאי “להתחתן רק עם בוכרי”, כשלקריאה זו הצטרפו שאר בני המשפחה והסביבה הקרובה. הזהירו אותנו גם שלא נחשוב לרגע שאולי בתיכון, בצבא או באוניברסיטה, הבחורה או הבחור שאותם נכיר לא יהיו בוכרים. גם אם כן נפגש בחבר או חברה כאלו, “כנראה שלבית שלנו הם לא יכנסו! חברות, היכרות, אבל אל תחשבו על חתונה!”…

המציאות הזו אולי עדיין מתרחשת דה-פקטו, אבל בפועל ההורים וגם משרדי השידוכים מצהירים: “יותר ויותר בנות בוכריות אומרות כיום ‘רק לא בוכרי'”. אז מה בעצם כל כך מרתיע את בנות העדה והאם החשש הוא אכן מוצדק ונכון? נועה מושייחוב היא יועצת זוגית ומינית ומומחית לדיכאון לפני ואחרי לידה. בשיחה מיוחדת ל’מנורה’ היא מבהירה שהחשש נמצא גם אצל בני עדות אחרות ומגיע מרבדים עמוקים וכלל לא בטוח שהוא מוצדק.

הסטיגמות שולטות

“מאז ומתמיד היו סטיגמות סביב נושא הנישואים המעורבים, דבר שקיים בקרב עדות שונות”, אומרת נועה, “התפיסה הזו הולכת וגוברת עם השנים ומעסיקה כמות לא מזערית של רווקים ורווקות. מניסיון העבר שלי בשדכנות, נחשפתי למגוון מגזרים ועדות, והמשותף לכולן זהו חוסר הרצון להשתדך עם בן עדתם. כלומר, בחורה תימניה לא רוצה להשתדך עם תימני ובחור פרסי לא רוצה להשתדך עם פרסיה וגם בחורה בוכרית לא רוצה בוכרי.

“גם בקליניקה כמאמנת אישית, מטפלת זוגית ומינית, אני נחשפת למשפטים כמו: “אשתי כמו אימא שלי עצבנית ואלימה, אני תמיד ידעתי שעשיתי טעות שהתחתנתי עם מרוקאית”, או: “לו הייתי מתחתנת עם אשכנזי ולא בוכרי היום לא הייתי סובלת כל כך”, “בעלי לא יודע לפרגן ולומר מילה טובה הוא חסר רגש, מה לעשות הוא אשכנזי”…

“לעומת זאת, ישנם פערים עדתיים, דתיים, לאומיים או מנטליים שמשפיעים רבות על האיזון בחיי הזוגיות, כפי שמופיע בנתונים מהלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, המוכיחים כי נישואים בעלי מוצא זהה זוכים ליציבות זוגית טובה יותר לעומת זוגות בעלי מוצא שונה, שם הסיכויים לגירושין גבוהים יותר”.

קיבוע של זכרונות ילדות

אז מה לעשות? להתעקש על עדה שונה או זהה?

“המטרה שלי היא לא לתת מסקנה לכאן או לכאן, אלא לתת את הכלים לשפוט ולהחליט מה טוב יותר עבורנו. החל משנות ילדותינו המוקדמות אנחנו חשופים לדעות, אמירות ואירועים שונים שהשפיעו על גיבוש דעתנו האישית על נושאים מגוונים בתחומי החיים, ביניהם דעה מוטעית בעקבות מסרים ואמונות שקיבלנו מהסביבה שגדלנו לתוכה, הכוללת את ההורים, בני משפחה, חברים ותנאים סביבתיים נוספים.

“במקרים רבים ההתנגדות ליצירת קשר זוגי עם בן העדה יכול לקרות בעקבות מסר שאימא ממוצא מזרחי הייתה זורקת לאוויר מתוך כעס לבנות שלה, שבבתים של עדות אשכנז יש יותר עזרה מהבעלים בחלוקת עבודה בבית כמו כלים, כביסות וכו’. משפט כזה יכול להתקבע בזיכרון אצל אותה ילדה צעירה וכך להשפיע על הבחירה העתידית שלה למציאת בן זוג. לילדה שגדלה ובגרה נשארה האמונה או תפיסה שהתנהגות כזו או אחרת מתרחשת רק אצל בני עדות המזרח. מסרים אלו מעכבים, משבשים ומקשים על הבחירה האישית שלנו למציאת זיווג.

“לתופעה זו במונחים פסיכולוגים קוראים ‘השלכה’. השלכה היא סוג של מנגנון הגנה אישי שבו האדם משליך ומייחס לאחר בעקבות פחדים או מסרים שליליים מהעבר. ההשלכה מתבססת על פרשנויות שליליות ולא עובדות, היא מעין אמונה מגבילה שמנהלת אותנו ומשפיעה על ההחלטות והבחירות העתידיות שלנו, מעין נבואה שלילית שמגשימה את עצמה. החכמה היא לדעת לזהות את בסיס התפיסה הקולקטיבית שלנו כלפי ציבור שלם, להבין ולהפנים שאנחנו יכולים לפספס את האושר והטוב רק בגלל תפיסה מוטעית ולא נכונה.

“לאחר שביצענו מבט מחודש ופרשנות מחודשת על הדברים, נוכל בצורה אובייקטיבית לזמן לעצמנו בן או בת זוג המתאים לנו. תיאוריות רבות מראות שאחת ההצלחות שלנו במציאת בן או בת זוג היא על ידי האמונות שלנו בעצמנו ובאחרים. ברגע שאנחנו נותנים מבט סובייקטיבי חיובי על מי ומה שאנחנו ופחות נאחזים בסטיגמות ומיתוסים מהעבר, נוכל ליצור לעצמנו מציאות טובה יותר למציאת זיווג”.

כך בעצם נכנסים למעגל מסחרר שבו מצד אחד לא רוצים בוכרי אבל מצד שני אף אחד אחר שפגשנו אותו לא מתאים מסיבה כזו או אחרת…

אימון יכול למקד

“ישנו משפט מפורסם של אלברט איינשטיין שאומר: “אי שפיות זה לעשות אותו דבר פעם אחר פעם ולצפות לתוצאות שונות”… לכן, רווקות ורווקים, אם עד כה יצא לכם להתמקד רק על דברים שליליים ופחות בדברים חיוביים שהייתם רוצים לפגוש ולזמן לעצמכם את המציאות שהייתם רוצים לפגוש שתענה לצרכים ולחלומות שלכם, ישנו כלי נהדר שאני מאוד אוהבת לעבוד איתו ודרכו אפשר למוסס פחדים, אמונות וחסמים אישיים ולהוביל את עצמנו לזיווג, והוא ע”י שינון משפטי העצמה 40 יום, בוקר וערב.

“בשלב הראשון של האימון, אני משרטטת טבלה בעלת 2 עמודים כאשר בצד ימין שלה אני מפרטת מה אני לא רוצה לראות בבן הזוג שלי או חוששת למצוא אצלו ובצד שמאל אני הופכת אותם למשפטים מה כן אני רוצה שיהיה.

“לדוגמא: במקום ‘אני חוששת שהבחור יהיה נמוך ממני’, נכתוב: ‘אני רוצה בחור גבוה, לפחות מטר שמונים’. במקום ‘אני חוששת שהבחור קמצן’, נכתוב: ‘אני רוצה בחור נדיב’. במקום ‘אני חוששת שהבחור תלותי’, נכתוב: ‘אני רוצה בחור עצמאי’. במקום ‘אני חוששת שהבחור כעסן ורגזן’, נכתוב: ‘רוצה בחור רגוע ושליו’.

“דוגמאות נוספות: במקום ‘בלי חוש הומור’, נכתוב: ‘מצחיק ובעל חוש הומור’. במקום ‘חוששת שהבחור פרימיטיבי’, נכתוב: ‘רוצה בחור עם ראש פתוח ומודרני’. במקום ‘אני חוששת שהבחור פחדן’, נכתוב: ‘רוצה בחור אמיץ’. במקום ‘אני חוששת שהבחור לא אינטליגנטי’, נכתוב: ‘רוצה בחור ברמה אינטלקטואליות גבוהה’ “.

נניח שהבנתי שהבעיה היא לא במוצא העדתי של הבחור, אך האם מתוך המשפטים שנכתוב לעצמנו נמצא את בן זוג חלומותינו?

“המשימה השנייה היא לערוך את המשפטים בזמן הווה ועתיד על מנת לזמן לעצמנו את המציאות שאנו רוצים, מה שנקרא נבואה שמגשימה את עצמה, לדוגמה: ‘אני אוהבת את הרעיון שבחסדי השם יתברך אני נפגשת עם בחור חלומותיי גבוה, בעל מידות ותכונות טובות, עם חוש הומור מטורף ומלא בשמחת חיים. אני מתמלאת בשמחה שמאוד כיף לנו ביחד גם ברמה אינטלקטואלית מאוד מעניין ומסקרן אותי. אני מודה להשם יתברך שזיכה אותי בבן זוג שיודע לחזר אחרי אישה עם ראש פתוח ומודרני, וכן עצמאי בהתנהלות שלו מול הוריו ובכלל בחיי יום יום. אני מתמלאת בשמחה ובהתרגשות שממש טוב לנו ביחד ושאנחנו כבר מדברים על תאריך לחתונה והקמת בית נאמן בישראל בחודש חשוון / נובמבר’.

“אפשר להדביק את המשפטים האלה על המראה הפנימית של האוטו, או על מראה במקלחת, או בתוך סידור בעמוד שאחרי ברכות השחר ולשנן אותם 40 יום פעמיים ביום. בזמן השינון אפשר לעצום עיניים ולדמיין שזה באמת קורה, כאן ועכשיו! בהצלחה!”.

Leave a Reply

Your email address will not be published.