בס"ד

26.2.2024 | י"ז אדר א' התשפ"ד

0

פוסטים עלו השבוע

החדשות החמות:

>> חדשות > קהילה

אנשי השנה 2023

 רגע השיא של האירוע בבנייני האומה היה הזמן בו אמרה העדה הבוכרית כולה תודה ל'אנשי השנה' של העדה שנבחרו על ידי הוועדה לאחר שהגיעו להישגים יוצאי דופן לטובת כלל העדה הבוכרית בישראל ובתפוצות 

 פרס איש השנה תשפ"ג בתחום פיתוח וקידום הקהילה בתפוצות הוענק למר שלמה אוסטניזוב- נשיא הקהילה הבוכרית בוינה

ואלו נימוקי הוועדה: שלמה אוסטוניזוב נולד בדושנבה, טאג'יקיסטן, בשנת 1948. בשנת 1978 עלה יחד עם משפחתו לישראל. ברבות הימים העתיק את מגוריו לעיר וינה, אוסטריה, שם בנה את משכנו הקהילתי והחברתי. שלמה מכהן כחבר נשיאות הקונגרס מיום היווסדו, ופועל ללא לאות למען פיתוחה ושגשוגה של הקהילה הבוכרית בוינה. 

שלמה איחד שישה בתי כנסת של העדה תחת קורת גג אחת, ודואג תדיר להשכנת שלום ואהבה בקהילה. בזכותו, הקהילה הבוכרית בוינה מונהגת כיום תחת הנהגה מרכזית אחת, כמשפחה אחת.

הנהגתו הכריזמטית, יחד עם צוותו הנאמן הגיעו להישגים פוליטיים היסטוריים בקהילה היהודית הגדולה בווינה – שבעה מנדטים לוועד הקהילה המקומית של בית הלוי, מנדט אחד פחות מהקהילה הכללית שזכתה בשמונה מנדטים. זהו הישג פוליטי בעל חשיבות אסטרטגית לקהילה היהודית הבוכרית בוינה.

מעבר להיותו נשיא הקהילה, שלמה ייסד והוביל את עיתון הקהילה המקומי "הקהילה של וינה" בה כיהן כעורך הראשי בעיתון, כיום הוא כותב מאמרים וכתבות שמפארות את העיתון. בזמנו הפנוי, שלמה יוצר עבודות יודאיקה, תמונותיו ויצירותיו מבוקשות מאוד בזירת האמנות העולמית. 

…….

 פרס איש השנה תשפ"ג בתחום שימור מסורת העדה הבוכרית 

הוענק למר מרדכי קימיאגרוב פעיל חברתי לשימור המסורת 

ואלו נימוקי הוועדה: מרדכי קימיאגרוב נולד בדושנבה, טאג'יקיסטן  ועלה לישראל בשנת 1993. מרדכי הוא חבר באגודת הסופרים בישראל, ומכהן כיו"ר מרכז התרבות העולמי "דרוז'בה" של יוצאי מרכז אסיה ורוסיה.

בשנת 1992 במלחמת האזרחים בטג'יקיסטן מרדכי סייע ליהודים לעלות לארץ בהקימו את קו הטיסות הישירות של דושנבה –תל אביב. על פועלו המשמעותי הזה, הוא זכה למענקים רבים מנתי"ב ומהסוכנות היהודית על פועלו כשגריר השלום.

מרדכי דאג ודואג לשמר את מסורת העדה המפוארת באוספו לאורך השנים אלפי פריטים בוכרים אותנטיים, חלק ממוצגי האוסף הייחודי שלו, מפארים את מוזיאון המורשת 'דרך המשי' הממוקם במשרדי הקונגרס. פריטים אלו, מאפשרים לדור החדש להכיר את מסורת האבות ולהבין כיצד חיו יהודי בוכרה במולדתם לאורך השנים. 

……. 

פרס איש השנה תשפ"ג בתחום התנדבות וסיוע לבני העדה 

 הוענק לגב' זולאי ודרניקוב- פעילת הקונגרס בצפון

ואלו נימוקי הוועדה: זולאי נולדה בשנת 1950 בטג'יקיסטן. בשנת 1992 עלתה לישראל עם בנה וקבעה את מושבה בעיר שלומי. זולאי מכהנת כנציגת הקונגרס בעיר שלומי ופועלת בהתנדבות לטובת ולרווחת הקהילה.

זולאי פועלת למען הקהילה בכל רחבי הצפון הרחוק, בערים: נהריה, עכו, מעלות, כרמיאל, נצרת, חיפה והקריות. בנוסף להתנדבותה כנציגה של הקונגרס, היא מתנדבת בעמותות "פתחון לב" ו"ברכת מרגלית". במהלך השבוע, זולאי מחלקת מזון ואוכל חם לבתי אב בצפון, ודואגת לצרכים בסיסיים של מעוטי יכולת כגון: בגדים, נעליים, משקפיים וכו' היא אף דואגת להם לטליתות ותפילין בהגיעם לגיל מצוות. 

בשנה האחרונה הצליחה זולאי להציל כ-20 משפחות מתופת המלחמה באוקראינה ולעזור להם להיטמע ולהתאקלם בצפון הארץ. 

…..

 פרס איש השנה תשפ"ג בתחום העוז והגבורה היהודית 

 הוענק למר אבנר חיימוב-תושב העיר דימונה.

ואלו נימוקי הוועדה:

אבנר נולד בשנת 1977 בעיר אוזבקיסטן. בשנת 1991 עלה לארץ עם משפחתו והתיישב בעיר רמלה, לאחר מספר שנים העתיק את מגוריו לדימונה שבנגב. 

אבנר, הנדסאי תעשיה וניהול, שירת בצבא קבע, עם תום שירותו הצבאי החל לעבוד כנהג אוטובוס. במהלך עבודתו כנהג אוטובוס בבאר שבע, נקלע אבנר לזירת פיגוע טרור, בפיגוע בו מחבל בן עוולה רצח 4 יהודים ופצע שתי נשים נוספות. כאשר הבחין אבנר שהמחבל חמוש, הוא שלף לעברו את נשקו האישי וקרא לו להיכנע, המחבל לא עצר ואף ניסה לדקור את אבנר, בתגובה- אבנר ירה בו ונטרל אותו ובכך מנע פיגוע רב נפגעים והציל חיי אדם. 

….

פרס אשת השנה תשפ"ג בתחום התרבות וקידום הפולקלור הבוכרי

הוענק לגב' סבטלנה חנימוב לויטין –מנכ"לית ועדת תרבות בקונגרס ארה"ב 

ואלו נימוקי הוועדה: סבטלנה נולדה בשנת 1950 בסמרקנד והיא בוגרת אוניברסיטת דושנבה.

בשנת 1973 עלתה לישראל ועבדה במשרד העלייה והקליטה, כמו כן הייתה חברה באיגוד העיתונאים והסופרים וכן חברה בוועדה של הדיסידנטים בראשות גולדה מאיר. סבטלנה העבירה הרצאות ברחבי העולם מטעם משרד החוץ ואף גייסה כספים עבור מדינת ישראל.

בשנת 1974 התחתנה וקבעה את מגוריה בניו יורק, במהלך השנים היא ארגנה קונצרטים באולמות במנהטן וכן הופעות של להקת אנסמבל בעולם, בארצות: הולנד, גרמניה, מרוקו, ישראל ואוסטריה. סבטלנה עוסקת ב-34 השנים האחרונות במיזוג תרבותי של אמריקאים מקומיים עם הפולקלור, האמנות וההיסטוריה של יהודי בוכרה ומרכז אסיה. במסגרת זו היא מארגנת פסטיבלים של בני הקהילה במוזיקה וריקוד בקווינס. 

בקונגרס בארה"ב סבטלנה מכהנת כמנכלי"ת ועדת התרבות, סייעה בהקמת מוזיאון אתר מורשת של העדה. סבטלנה זכתה באשת השנה גם מטעם מגזין "ז'נסקי מיר". 

……

פרס איש השנה תשפ"ג בתחום פיתוח וקידום הקהילה בישראל 

הוענק למר יוסף בר נתן –נשיא ברית יוצאי בוכרה

יוסף נולד בתל אביב, זכה בפרס יקיר העיר ת"א בשנת 2010. יוסף מכהן בתפקיד נשיא ברית יוצאי בוכרה, במסגרת תפקידו הוא משמש יו"ר קרן "אבוקה" לעידוד בני העדה להשתלבות בעולם האקדמי, בזכות קרן אבוקה סטודנטים רבים ממשיכים ללימודי תואר. כמו כן, הוא נאמן בקרנות: קרן פוטין לונדון, קרן יעקב חי מייכור וקרן ע"ש צבי שמעונוף. 

יוסף חבר בחבר הנאמנים ועמית כבוד של אוניברסיטת תל אביב בעד תרומתו החשובה לעידוד השכלה גבוהה בקרב בני הקהילה. יוסף פועל רבות לשימור מורשת העדה בקרב בני העדה הוותיקים שהגיעו לישראל עם קום המדינה. יוסף משמש גם נשיא כבוד במכון מחקר אב"א – קידום חקר אסיה בוכרה ואפגניסטן. 

……

פרס איש השנה תשפ"ג בתחום גמילות חסד של אמת לבני הקהילה בארה"ב

הוענק למר רחמין נקטלוב ומר דוד אקילוב 

ואלו נימוקי הוועדה: רחמין נולד בשנת 1930 בסמרקנד, אוזבקיסטן. בשנת 1974 היגר לארה"ב ושם קבע את משכנו.

בשנת 1976 נבחר רחמין לחבר ועד מרכז יהודי בוכרה. לימים, בשנת 1977 מונה לסגן נשיא בארגון. בשנת 1979 הקים רחמין את ה'חברה קדישא' לעדה ואף רכש קרקע להקצאת בית קברות ליהודי בוכרה בקווינס ובלונג איילנד. בשנת 2000 מונה רחמין לסגן נשיא בקונגרס יהודי בוכרה, וזכה בתעודות הערכה רבות מטעם הקונגרס. רחמין אף זכה בתעודות הוקרה מטעם הסנאט האמריקאי, המועצה היהודית של קווינס והמכון היהודי של קווינס. 

דוד נולד בשנת 1982 באוזבקיסטן. אביו העתיק את מגוריו לארה"ב ושם הכה שורשים. ברבות הימים, בהסכמת אביו, דוד החל לעבוד בחברה קדישא על מנת לגמול חסד של אמת עם יהודי בוכרה בארה"ב. 

בשנת 2022 עת פרצה מגפת הקורונה, פעלו רחמין ודוד יחד, ללא לאות ותוך מסירות נפש, כדי להביא יהודים רבים לקבורה כדת משה וישראל. הם עסקו במלאכת קודש זו סביב השעון כולל בשעות הלילה המאוחרות בכדי ללוות ולחלוק כבוד אחרון לנפטרים בדרכם האחרונה. פעמים רבות, בפרט בימי הסגרים ההדוקים, הם מצאו את עצמם מביאים יהודים לקבורה כשהם לבדם תוך סיכון חייהם.

……..

נגישות