איש זקן הופיע שוב ושוב בחלומותיו של ילד בן שש בכפר ערבי ואמר לו "אתה בן לעם היהודי, תחזור הביתה" * שנים אחר כך, אחרי שיד לאחים חילץ אותו עם אימו היהודייה הוא נתקל בתמונת הבבא סאלי ופרץ בבכי: "זה האיש שבא אלי בחלום" * השבוע, כשנכנס בעול מצוות, הוא התעקש לעשות זאת בציון הבבא סאלי בנתיבות *  מאיר רושל החונך של הילד מתייחס לפרשיה ופונה לעדה הבוכרית

איש מבין המתפללים בציון הבבא-סאלי בנתיבות לא ידע את הסיפור המדהים, המפעים, העומד מאחורי חתן בר המצווה שעלה לתורה וחגג את כניסתו לעול מצוות במניין מצומצם ביום חמישי האחרון.

משה (שם בדוי) נער בר המצווה נולד בכפר ערבי עוין כבן לאם יהודייה ואב ערבי. הוא גודל וחונך כמוסלמי אבל בגיל שש חלם לראשונה על אדם זקן שנגלה בחלומו ואומר לו "אמא שלך יהודייה וגם אתה יהודי".

הילד התעורר בבהלה וסיפר לאימו על החלום המוזר אולם זו הרגיעה אותו ודרבנה אותו לשכוח מהחלום. אם חשבו שהחלום היה אירוע בודד ונשכח, התפלאו הילד ואימו כשהחלום חזר על עצמו שוב ושוב. "אתה בן לעם היהודי, תעזוב את הכפר ותחזור הביתה" אמר האיש שנגלה בחלומות.

באין לה ברירה, סיפרה האם לבנה שהיא יהודייה ולכן גם הוא יהודי, אבל לא עשתה דבר כדי לצאת מהכפר הערבי. למרות הסבל הרב שעברה, היא לא מצאה בעצמה את הכוח לעזוב הכול ולפתוח בחיים חדשים. גם את נשות המחלקה להצלה מטמיעה ביד לאחים שהציעו מידי פעם את עזרתם, היא דחתה. "אני לא בנויה להתחיל הכול מהתחלה" אמרה בעקשנות בלתי מובנת. 

בשעת לילה מאוחרת, באחד מימי חול המועד פסח של לפני שלש שנים חלמה אימו של משה על אביה המנוח שאומר לה "קומי ביתי היקרה. קומי עכשיו וצאי. המקום שלך לא כאן". בחלומה ניסתה האישה להתווכח עם אביה, אבל כשהתעוררה הבינה שלא מדובר בחלום שיגרתי, חייגה ליד לאחים וביקשה לברוח מיידית מהכפר. היא ניצלה את עבודתו של בעלה בלילות במשמרת בתחנת דלק כדי להכין מיידית את חפציה ולחכות לחילוץ, שהתרחש שעתיים אחר כך.

ביד לאחים מיהרו לשכן את השניים בדירת מסתור מאובזרת ובטוחה באזור באר שבע, ואחרי כמה ימי התאוששות החל מסע השיקום הארוך לפתיחת דף חדש בחייהם. למשה, שדיבר עברית בסיסית בלבד, הוצמד חונך מיוחד שלמד עימו כמעט מידי יום והכין אותו לקראת כניסתו לבית ספר יהודי בתחילת שנת הלימודים הבאה, כמה חודשים לאחר מכן.

באחד מימי חופשת הקיץ נסעו האם ובנה לנתיבות לצורך סידורים. בעודו מביט מהחלון הצביע משה על תמונה שניבטה מאחד החלונות והחל לבכות "זה האיש שבא אלי בחלום" צעק. משהבחינה בתמונה, פרצה גם אימו בבכי ואמרה "זה הצדיק הבבא סאלי. עכשיו אני מאמינה לך".

משנרגעו, ביקש הילד ללכת ולהודות לצדיק, אבל למגינת ליבו סיפרה האם שהוא נפטר שנים רבות לפני רבות. רק אחרי שיצאו מהעיר התברר להם כי הצדיק קבור בעיר, והם הבטיחו לעצמם להגיע ולהודות לו בהזדמנות קרובה.

משה השתלב בחברה והפך לילד אהוב. לפני כחצי שנה כששמע את אימו מתכננת עם אנשי יד לאחים את בר המצווה שלו, הוא קפץ כנשוך נחש. "בר המצווה שלי תהיה רק במקום אחד – בבית הכנסת שבציון הבבא סאלי", אמר.

מאיר רושל, החונך של משה מטעם יד לאחים נרתם לעניין והבטיח להוציא את התוכנית אל הפועל, אך למרבה הפלא בזאת לא הסתיים הקשר המפעים בין הצדיק לנער. מספר מאיר: "ביום הנחת התפילין הצלחנו אחרי מאמצים בדרך לא דרך לקחת את משה לבית הרבנית סימי אשת הבבא סאלי, לחדרו של הבבא סאלי – היכן שהיה לומד, מתפלל ומקבל קהל. לא ידעתי את הכתובת המדויקת מלבד העובדה שמדובר ברחוב בן גוריון והחלטנו לצאת לדרך ולברר במקום. כשהגענו לרחוב, עוד לפני שהספקתי לשאול מישהו, אמר לי משה לעצור את הרכב ליד בית מסוים. 'פה זה ביתו של הצדיק' אמר. חשבתי שהוא טועה. שאלתי עוברת אורח והיא אמרה שאכן זה ביתו של הבבא סאלי. אני מסתכל ואומר 'וואוו', זה בדיוק המקום שהילד אמר לי. זה משהוא ממש מיוחד במינו. זה עניין שמיימי. איך זה שילד שגדל בכפר ערבי, שלא ידע שהוא יהודי, שלא ידע על היהדות, זכה שיגיע אליו צדיק כזה גדול שיפציר בו לחזור לעם ישראל ויביא אותו עד אליו, לביתו? זהו כוחו של הבבא סאלי".

ביום חמישי כאמור נחגגה בר המצווה בטקס צנוע ומרגש שבו נכחו גם פעילי יד לאחים. מאיר מעיד כי "ב"ה שזכינו להכניסו לעול מצוות בתופים ובמחולות ושופרות, כשבנוסף הגיע קלידן עם פייטן מרוקאי והשמחה הייתה רבה. בערב שבת פרשת יתרו, הפרשה שבה קראנו על מתן תורה ועל הפיכתנו לעמו של הקב"ה, זכינו לחיבור של נשמה יהודית אובדת למקור חוצבה".

מאיר רושל, החונך של הילד, בן העדה הבוכרית, חושב שלעדה הבוכרית יש תפקיד מפתח בפעילות הזו: "היהודים הבוכרים ידועים בנתינה שלנו בצורה צנועה ובענווה. כך נהגנו מול אחינו האשכנזים שהיגעו מהתופת באירופה לאזור מגורנו, וקיבלנו אותם בזרועות פתוחות. היו יהודים בוכרים שמתו ברעב כדי שליהודים האשכנזים יהיה אוכל. יהודי בוכרה גם גדלו עם המוסלמים וחוו מהם קשיים ורדיפו לאורך השנים. אנחנו תמיד נחבק כל יהודי ונדאג לו לחזור לדרך המוטב. לצערי הרב, יש בנות יהודיות שמתפתות להתקרב לבחורים מוסלמים שלא אכפת להם בכיהוא זה מהדת והמסורת שלנו. לא זו אף זו, שהם מתנהגים אליהן בצורה משפילה ומזעזעת. לכן, התפקיד שלנו הוא לדאוג להחזיר אותן חזרה לחיק היהדות ולחיק עם ישראל. אני פונה מכאן לכל הקהילה הבוכרית בקריאת קודש: לעדה שלנו אין את הפריווילגיה לומר 'אצלי זה לא יקרה' או שזה לא יגיע אלי. עם אבותינו היו מוכנים למות על קידוש השם למען היהדות שלהם, כאן בישראל המצב שונה לצערנו הרב. זה המקום להתעורר ולחזק את הבנות שלנו ולהיות שם עבורן לכל מה שיצטרכו"

Leave a Reply

Your email address will not be published.