בס”ד

האמרה השחוקה: “לשמור לירה לבנה ליום שחור”, התחדדה לצערנו ביתר שאת בשנה האחרונה בתקופת הקורונה והשמיטה את הקרקע למי שלא דאג לעצמו לכרית ביטחון כלכלית לעתיד. לחלקים מאיתנו הקורונה נראית כמו היסטוריה רחוקה, אך למען האמת עד לפני 4 חודשים בלבד היינו שקועים בה עמוק עד צוואר ופיללנו שהחיסונים יטו לטובה את כף המאזניים של המגיפה הבריאותית והכלכלית. בהשאלה מחוקי הפיסיקה, מדינת ישראל רגילה לעבור באופן תכוף ממצבי חירום לשגרה במהירות האור, לטוב ולרע. רובנו חזר לשגרה בכמיהה ובאושר, אך רבים מבעלי עסקים (וחלק קטן מהשכירים) נפגע כלכלית בצורה אנושה ומוצאים עצמם גם כיום בחרדה ועצבנות יומיומיים, מחייכים אל קרוביהם בזיוף אך בתוך תוכם לא יודעים כיצד “לגמור את החודש”.

בחודש מרץ האחרון, האריך בנק ישראל את הוראת השעה הזמנית המאפשרת לקבל תוספת הלוואת משכנתא לטובת כיסוי חובות עד לגובה של 70% משווי הנכס (בניכוי סכום המשכנתא הקיימת), עד לסוף חודש ספטמבר הקרוב. עד להוראת שעה זו ניתן היה לבקש השלמה למשכנתא הקיימת של עד 50% בלבד משווי הנכס. הוראת שעה זו הנה צעד סופר משמעותי המאפשר הבראה אמיתית למשק בית שנקלע לחובות כבדים ו”מרוץ עכברים” סביב הכנסות שנעלמות מהחשבון לטובת החזרי הלוואות.

כדי להקל על ההבנה, קבלו דוגמה מספרית: משפחה שלה הכנסות של 20 אלף ₪ בחודש, עם נכס בשווי 2 מיליון ₪ הממושכנת לבנק ב-1 מיליון ₪ בהחזר חודשי של 5,000 ₪ בחודש. נניח גם שלמשפחה זו קיימות הלוואות פרטיות בסך כולל של 250 אלף ₪ שמורכבות מהלוואות לעסק, לרכב, לכרטיסי אשראי וכיו”ב, בהחזר חודשי של 4,000 ₪ בחודש – יוצא שסך ההתחייבות החודשית להלוואות הנה 9,000 ₪ בחודש, כך שבפועל ההכנסה הפנויה הנה 11 אלף ₪ בלבד בניכוי ההלוואות, כמעט 50% מההכנסה (!). במקום זאת, ניתן למזג את כלל הלוואות אל תוך המשכנתא ולשלם רק 5,000 ₪ בחודש על הכול יחד, כך שההכנסה הפנויה תעלה ב- 20%  ל- 15 אלף ₪ בחודש.
כעת, חלק מאותם 4,000 ₪ בחודש שהיו משמשים להלוואות נוכל להסיט לטובת ניהול נכון יותר של  התקציב המשפחתי ואף לפתוח תכנית חיסכון חודשית שתייצר לנו את אותה “כרית ביטחון” מיוחלת להפתעות שהחיים מזמנים.

חשוב להבהיר כי הפתרון המוצע רלוונטי רק לבעלי נכסים וטומן בחובו הגדלת חוב המשכנתא לאורך השנים. יחד עם זאת, הצעד הזה טומן בחובו יתרונות כבירים.
ראשית, הדבר מאפשר תכנון תקציב משפחתי נכון המאזן בין ההכנסות לבין ההוצאות. שנית, חוסכים בתשלומי הריביות והעמלות היקרות על ה”מינוס” בחשבון ועסקאות מתגלגלות (קרדיט) בכרטיסי אשראי. בנוסף, זו הזדמנות לבדוק גם אפשרות למחזור וחיסכון במשכנתא הקיימת במידה והתנאים פחות אטרקטיביים להיום, כך שבסופו של דבר כל המהלך לא מייקר את העלות הכוללת שנשלם לבנק בתום ההלוואה. כמו כן, תכנון כלכלי משפחתי לרוב מביא ל”גילוי” של הוצאות מיותרות בכרטיסי אשראי שלא זכרנו על קיומם. ואולי הכי חשוב, לעבור ממצב של חרדה כלכלית למצב של חיסכון. עדיף חיסכון קטן של כמה מאות שקלים ממצב של לחיות מ”המינוס” בחשבון. כל אלה מביאים להקטנת מפלס החרדה שמשפיע עלינו לא רק כלכלית אלא גם זוגית ונפשית.

מניסיוני האישי כיועץ משכנתאות ומי שמלווה כלכלית לא מעט משפחות, הדוגמה לעיל הנה סמלית ביותר והמציאות מוכיחה שההתחייבויות לאשראי לעיתים יכולות להגיע למצב של שיתוק כלכלי מלא שבו סך ההתחייבויות להוצאות משתווה לסך ההכנסות החודשי ומשם, ההידרדרות הכלכלית-זוגית-נפשית הנה מהירה ביותר. הקלות והמהירות שבה ניתן לצרוך אשראי בשנים האחרונות הביאה עימה שינוי תפיסתי אודות המוחשיות שבשימוש בכסף, דחיית סיפוקים ולעיתים אף פזיזות בקבלת ההחלטות.

לסיכום, מאמר זה מוקדש לכל אלה שטרם ניצלו את ההזדמנות הנדירה לקיים הבראה כלכלית – זוהי קריאת השכמה אחרונה, נצלו את 4 החודשים שנותרו ל”טיפול שורש” כלכלי אמיתי ואם אינכם יודעים כיצד הכי נכון וזול לעשות זאת – פנו לייעוץ מקצועי ותראו שתוך זמן קצר תחזרו לחייך כל הדרך אל הבנק.

מתי זאורוב

Leave a Reply

Your email address will not be published.