בכל יום מעדכנים גורמי רפואה את התקדמות המדע בנוגע לחיסון מפני נגיף הקורנה. למרות כל המאמצים, רבים מהישראלים חוששים מהיום בו החיסון יפציע, נדמה שהאתגר מולו ניצבת מערכת הבריאות הוא דווקא יכולת שכנוע, דר’ מני אברמוב מסביר בראיון מיוחד לעיתון מנורה לקראת היערכות שירותי הרפואה לקבלת חיסון, בשילוב ההיערכות השגרתית לעונת החורף וגם מה יהיו השלכות הריחוק החברתי ביום שאחרי הנגיף | בר דוד

בימים האחרונים כמעט כל מהדורות החדשות עסקו במרוץ לחיסון הקורנה. חברת ‘פייזר’ הגדולה וחברת ‘מודרנה’ האמריקאיות עומדות כיום בראש טבלת הנתונים. האו'”ם מבסס מתווה להתחסנות כללית בחברה לפיו קשישים ועובדי מערכת הבריאות עתידים להתחסן ראשונים. משרד הבריאות הישראלי מגבש עמדה לגבי קדימות לאלו שכבר החלימו מקורונה ונושאים נוגדנים וארגון הבריאות העולמי מייצר סדרי עדיפויות על מחלות רקע וצוותים בחשיפה גבוה עם הערכת סיכון.

כולם בעניין, אפילו מערכות הבנקים והביטחון. כלכלנים משרטטים חדשים לבקרים גרפים ודיאגרמות לחיזוי שוק המניות. בתוך כל תמונת המצב במשחק העולמי, יש קבוצה שפשוט לא רוצה להתחסן, הם לא במשחק אפילו. מחזיקים בעשרות תיאוריות שעליהן מתבססות ההחלטה שלהם לא להתחסן. בין אם מדובר במזימות של ביל גייטס, צורך הבריאה, הידבקות במחלה עצמה יעילה יותר מחיסון נגדה הם יטענו ובעיקר על תופעות הלוואי והחומרים המכילים העלולים להיות מזיקים. “אני לא שולל את המחקרים של גופי מחקר ומערכות בריאות” טוען דר’ מני אברמוב, רופא הילדים במרפאת דר’ רידר של קופת החולים כללית בשכונת תל כביר. “אך אני יכול לומר בוודאות שאני אתחסן ואמליץ לכל המטופלים שלי להתחסן אף הם, המחקרים שטוענים לדוגמא על חיסון שעלול לגרום לאוטוזים, אי אפשר להתעלם מכך, אני באמת חושב שיש משהו בזה אבל למרות זאת אני עדיין חושב שצריך לעשות חיסון. יש צורך להתייעץ עם רופא בכל מקרה וכמובן שכל מקרה לגופו. אבל יש מקרים כמו טטנוס שקיים קונצנזוס רפואי לגביו החיסון שלו. בעיקרון אנשים מתעניינים במחלות שלהם ורוצים לדעת יותר, הם קוראים הרבה מאוד על המחלה שלהם, מתייעצים עם הרבה רופאים ומבקרים תכופות אצל המומחים. כך שקיימים הרבה מאוד שאלות והבנה רחבה של השלכות כל פעולה רפואית אבל לא זה מה שאמור למנוע או להגביל את המהלכים או הטיפול הרפואי. כל אדם יודע את המחלה שלו הכי טוב, מאחר והוא מרגיש את זה על גופו”.

מדושנבה לתל אביב

דר’ מני אברמוב למד באוניברסיטת דושנבה ואחרי שסיים את לימודיו בפקולטה לרפואת ילדים ב-1977 עבר להתגורר בעיר סנט פטרבורג, שם הקים את משפחתו והחל להתמקצע בעבודתו בבית החולים המקומי. “מערכת הבריאות של ברית המועצות לא נופלת ממערכת הבריאות הישראלית, אז בתקופה של שנות השמונים כאשר עבדתי, אם לילד יש חום הוא לא מגיע למרפאה אלא הרופא מגיע אליו הבייתה, היו מחלקים את העיר לאזורים. לכל רופא משייכים על פי מפת הרחובות את המטופלים שלו והזמן של הרופא מתחלק בין עבודה משרדית לטיפול ביתי. המזכירה הייתה מתעדפת על פי מיקום ודחיפות רפואית והייתי נוסע מבית לבית. השיטה הזו מאוד יעילה, כיום אנחנו מנסים אמנם בדרך אחרת ודיגיטלית יותר לשלב בין השיטה הזו לשיטה הקיימת בישראל לדוגמא התייעצות טלפונית או ביקור באונליין. זה ממש מועיל ומאפשר נגישות מהירה מאוד לטיפול רפואי שלא כרוך בהגעה למרפאה והמתנה בתור”.

“אני יכול לומר בוודאות שאני אתחסן ואמליץ לכל המטופלים שלי להתחסן אף הם”

בשנת 1990 החליט לעלות לארץ ישראל, בהתייעצות עם מכריו מחיפה בחר לגור בעיר נצרת עילית. “חיכינו בערך שנה וקיבלנו דירה מעמידר בעיר נצרת עילית, התחלנו את תהליך העלייה שם, אני אשתי ושני ילדיי, אחר כך הצטרף הבן השלישי. בכל הזמן הזה היינו נוסעים לעיתים תכופות לחיפה שהייתה יותר תוססת ושם היה לנו יותר מקומות לפנאי ובילוי, בעיקר הילדים שלי כל הזמן היינו רצו לעבור לגור בעיר אחרת. אחרי שהם התחתנו הם עברו לגור במרכז, אשתי ואני הרגשנו שאנחנו מאוד רחוקים ולפני שש שנים עברנו לגור בבאר יעקב. התחלתי לעבוד במרפאת הילדים בחולון, בעקבות פער בכוח אדם בשכונת תל כביר התחלתי לעבוד כאן כרופא ילדים. כאן בתל כביר יש המון מטופלים שהם בני הקהילה הבוכרית. זה מקל מאוד עליהם שיש להם מישהו שמדבר איתם בשפתם. רופא משפחה לא מתנהל רק מול מחלות, הוא חייב להיות ער לדפוסי התנהגות ורקע משפחתי של המטופל, להבין עם יש לו לחצים והתמודדויות או קשיים שאיתם הוא חי, לפעמים זה הרקע או התפאורה למחלה שלו”.

“במידה ויגיע מטופל שיסרב להתחסן או יביע חשש אעשה את כל המאמצים על מנת להסביר לו את היתרונות בחיסון הרפואי”

למעט בביקור במרפאה

אל מול הווירוסים הקיימים בכל מערכת חורף, השפעות החברה למחלות הוויראליות וההתחסנות הכללית של החברה מצטרף השנה לעונת החורף נגיף הקורונה. “כלומר ילד יכול לבוא עם הוריו למרפאה בעקבות בעיה רפואית עונתית ולהידבק כאן בנגיף” מתאר דר’ מני אברמוב. “לשם כך ההיערכות שלנו כצוות הרפואי וכקופת חולים שנותנת שירות לשכונה חשובה ביותר.  אנחנו מבקשים מהתושבים כמה שפחות להגיע למרפאה, קודם כל על ידי בירור טלפוני, מה הצורך והאם יש דחיפות, הרבה מהפעמים עדיף להישאר בבית יום יומיים עם ההרגשה הלא הכי טובה עד שמגיעים למרפאה”. מדינת ישראל נערכת ליום שבו ניתן יהיה לחסן את הציבור הכללי, הוזמנו ושולמו מראש אלפי חיסונים בעבור אזרחי ישראל. “אני מאמין שכבר בחודש ינואר ניתן יהיה להתחסן, קודם האוכלוסייה המבוגרת ומטופלים המצויים בסיכון. כמובן שגם מערך הצוות הרפואי על מנת שניתן יהיה לאפשר את השרות”.

מדגם הקורנה השבועי במדינת ישראל מציג נתונים שוטפים על החולים המאומתים ואלו שהחלימו, כיום יש מאה חולים שמחוברים למכונות ההנשמה. ההשלכות הנגיף עתידים להשפיע גם אחרי החיסון וההתחסנות הכללית בחברה. רף ההיגיינה והריחוק החברתי עתיד להישמר לנוכח העלייה בתחלואה יהיה צורך לבלום את ההקלות הכלכליות ולשמר את הבקרה על מערכת החינוך. “אני באמת חושב ששמונה חודשיים אחרי מתן החיסונים לרוב האוכלוסייה, כולם ישכחו את ההשפעות של הקורנה. יחזרו ללחוץ ידיים ולהתקרב האחד אל השני כמו שהיינו פעם, החברה הישראלית היא חברה חמה וכמו שאנחנו מצליחים לשמר קרבה אחרי תחלואה בשפעת גם לאחר מתן חיסון הקורנה נחזור לימים שבם היינו מורגלים לפני התפרצות הנגיף”. האתגר המשמעותי עוד יותר מולו ניצבת מערכת הבריאות היא דווקא כושר השכנוע, במידה ומטופל מביע חשש להתחסנות או מסרב לקבל את החיסון עד כמה באמת ניתן לכפות חיסון על האזרח. “אנחנו מקיימים ישיבות לעיתים תכופות בין הצוותים הרפואיים על מנת לגבש שיטה, אני מעיד על עצמי שכאשר יגיע מטופל שיביע חשש אני אעשה את כל המאמצים על מנת להסביר לו את היתרונות בחיסון הרפואי, אנחנו נערכים לכך, תראה בסוף המטופל מה שנקרא ילד גדול אני לא יכול להכריח אותו ובוודאי שלא לכפות עליו. אבל כן אעשה מאמץ הסברתי על מנת לגרום לו להבין את הצורך בחיסון שלו ושל כל הסביבה שלו”.

Leave a Reply

Your email address will not be published.