השבוע נכנסנו בכאב גדול, למציאות של מלחמה שאין לדעת מתי תסתיים, ובאופן צפוי המצב הביא לסגירה אוטומטית של המסעדות בארץ. במצב הזה מה שנותר לנו הוא הסולידריות, ואכן מסעדות רבות נרתמו והחלו לארגן יוזמות פרטיות, גדולות וקטנות, של הכנת מזון והעברתו לכוחות הביטחון הפזורים ברחבי הארץ, ניצולי עוטף עזה, רופאים ואפילו עובדים סוציאליים.
חלק מהמסעדות מציעות הנחות לאנשי כוחות הביטחון בישיבה במקום או באיסוף, וחלקן, אף שנסגרו, משתמשות בכוח האדם ובחומרי הגלם לטובת אריזה ושינוע של מנות למקומות ולבסיסים הסובלים ממחסור. להתגייסות היפה הזאת אנחנו רוצים להפנות זרקור, גם כי היא מרגשת אותנו וגם כדי לאפשר למי שמעוניין לתת יד – להצטרף לאחת היוזמות.
מיזם קולינרי בולט שגייס אליו מאות מתנדבים מעולם הקולינריה הוא זה של תאי קינן, אדם פרטי שהחליט לקחת על עצמו את המשימה לחבר בין שפים, טבחים ומסעדות ובין מי שזקוקים ויזדקקו למזון. עד כה הוא גייס כמות מכובדת של שפים וטבחים, ויש גם מסעדות שתרמו את מטבחיהן לטובת הכנת כמות גדולה של מזון שישונע דרומה. בנוסף – נפתח קמפיין גיוס המונים על מנת לממן רכישה של מוצרים נוספים.
"זה התחיל מסטורי פשוט באינסטגרם", מספר קינן. "ביקשתי מאנשים, מפורסמים ולא מפורסמים, לשתף את היוזמה הזאת ואני כל כך שמח לראות את ההירתמות של מאות האנשים שפנו על מנת לסייע בכל דרך, ישירה או עקיפה. התרומות הגיעו ממסעדות שהתגייסו, ספקים וסופרים שהעבירו לנו מוצרים במשך כל היום. אנחנו עושים הכל תוך כדי תנועה, אתמול הייתי לבד והיום הצטרפו אליי עוד מתנדבים כדי לנהל את כל הדבר הזה וגם לדאוג שהכל יגיע ליעדו".
וזו ההזדמנות להזכיר גם את משה כהן מקייטרינג מוצרלה הצפוני, שמקפיד להתנדב ולסייע לחיילים ככל האפשר, וגם כעת צפוי לעשות את דרכו יחד עם כמה עובדים ולחלק כנאפה מעשה ידיו לחיילים ולמתנדבים בבסיסים.
"אתמול בערב היינו עסוקים בלהסיע חיילים ממקום למקום, לתת להם טרמפים לבסיסים", הוא מספר. "היום אנחנו מגויסים לעזור איפה ולמי שצריך. אין בי פחד לנסוע לאזורים מסוכנים בגלל המצב, אני הבורג הכי קטן שיש במדינה אבל מנסה לעזור במה שאני רק יכול, גם אם זו רק מנת סוכר טעימה לחיילים שלנו".
"עשינו את זה בעבר", ממשיך כהן, "ונעשה את זה גם עכשיו ובמערך גדול יותר. כל יום נגיע לבסיסים עם מגשי כנאפה חמים, וניתן להם גם חיבוק ואהבה יחד עם המנה, בתקווה שכולם יחזרו בשלום. אנחנו לא יכולים לשבת בבית, גם ככה אין עבודה, כל האירועים בוטלו. אנחנו מרגישים משותקים, אבל מצד שני יש פה מלחמה על הבית, ובמצב כזה חייבים לעשות מעשה. הלוואי שהייתי יכול להיות מועיל יותר, אבל אוכל זה מה שאני יודע לעשות".
