איזה מנגנון הישרדות מנהל אותנו, מה מאפיין את הישראלים ובאילו דרכי גישה מתמודדים בטיפול עם ילדים ובני נוער. רונית חיימוב זילברמן מייסדת המרכז לפסיכותרפיה אינטגרטיבית לטיפול בחרדות טראומה ומחלות כרוניות, מתארת כיצד המודל שגיבשה מסייעת לאלפי אנשים ומכשירה עשרות מטפלים ואיך שואלים שאלה שמעצימה את הילד שלכם | בר דוד  

מציאות חדשה נכפתה על כל העולם, כל מה שהכרנו עד כה עתיד להשתנות. גם הגישה האופטימית ביותר צופה כך את השנה הקרובה. אנו מתאימים את עצמנו למצבים חדשים, מהירים יותר קיצוניים יותר ועיקר הקושי מצוי דווקא בעובדה שהמצב נכפה עלינו, כמעט ואין לנו שליטה. הילד היה בהסעה עם תלמיד אחר שהוא חולה מאומת, אבא בחל”ת ואז חוזר לעבודה ואז שוב חל”ת. הודעה מהפלאפון יכול לקבוע לך היכן תבלה את השבועיים הקרובים. הבידוד, הבדיקות המספרים שעולים והמומחים שמפרשים את הדברים. השגרה, הבעיות השגרתיות, הרי בתקופה שאין מגפה לא הכל חלק ומתנהל על מי מנוחות. זה עם השלום בית, זאת עם קשיי הפרנסה. הזוג שנפרד והזוג שמצפים ללידה. הבן שפוטר מהעבודה והבת שבמבחני הקבלה. מתחים מלווים אותנו בכל רגע נתון, התמודדויות עם הסיטואציה הן שגרה קבועה, מה שיכול להלחיץ אותך, זר לא יבין. החרדות והפרשנויות שאנו עוטפים כל מקרה הם מרכיבים אותנו בכל היבט, זה האזור האישי הכי פנימי שקיים, המחשבה, הדמיון והרצון. “ליריעה הרחבה מאוד של התמודדויות וקשיים אנושיים יש מנגנון תגובה הישרדותיים הטבועים בכל אחד ואחת מאיתנו. הם מנהלים אותנו”. מתארת רונית חיימוב “לכן טרם הטיפול אני עושה הערכה ראשונית, מבין ששת מנגנוני ההישרדות המרכזיים בחיינו, יש מנגנון אחד או שניים שהוא בולט יותר סביב אירועים מהעבר, הוא דומיננטי יותר למרות שלכל האנשים יש את כל המנגנונים ההישרדותיים.

מה הם מנגנוני ההישרדות המרכזיים בתקופת הקורנה?

הלוחם- מנגנון פיזי או לחילופין הלוחם יחליט שאחרים מדברים שטויות והוא יודע הכי טוב מה נכון על אחת כמה שמדובר במידע סותר כמו בעידן הקורנה. בעבור הלוחם כוח שווה הגנה, לכן הצורך להרגיש בצורה מתונה את הכוח ולא על חשבון אחרים, ספורט יכול מאוד לנתב את הצורך.

הבורח- בורח מרגשות, בניגוד לדעה הרווחת שהוא בורח מסכנה. הרבה פעמים הבורחים יהיו בעשיית יתר למול הסכנה, בתקופת הסגר הם מסדרים את הארונות, מוצאים פרויקטים חדשים העיקר לא להיות בחוסר מעש, אצל ילדים החוסר בתעסוקה  בא לידי ביטוי ע”י המשפט ‘משעמם לי’. הבורח עובד טוב תחת לחץ והישגי מאוד, לכן חשוב לעזור לבורח להרגיש שיש לו ערך בלי קשר להישגים.

הקופא והמתעלף- גם ככה חווה את העולם ואת האנשים כמסוכנים, למול ההצפה הרגשית הם קופאים ו/או מנותקים. לא יצליחו להתחבר רגשית למצוקה של אחרים.

המתנחמד והמתאחד- מקריבים את הרצונות האישיים, בחיפוש אחר הקהילה ותחושת הביחד. מאוד קשובים לאחר והקשר חשוב להם. בתקופת הקורונה בה הכי מתבקש חום ומגע , קשר למנגנון במיוחד בעקבות כללי הריחוק.

מדינה של פייטרים

באופן כללי, איך מתנהל המנגנון הלאומי, איך הישראלים מתמודדים עם קשיים?

“אנחנו מאוד לוחמניים, לא רק כמנגנון ביולוגי, מוח מזהה איום והחמצן עוזב את המוח והולך לשרירים, על מנת שנהיה חזקים יותר. אצל הישראלים זה מאפיין אישיותי כעם שרווי טראומות, רק עלי ידי כוח אנחנו נהיה אהובים ולא יינטשו אותנו. כעם זה מנגנון שמלווה אותנו לכל אורך ההיסטוריה.

בישראל יש הרבה מאוד פייטרים, שירות צבאי נחשב לנקודת ציון משמעותית אצל כל בני הנוער. זה מושרש בנו גם בעולם המודרני, כהערצה לגיבורי העל ולאישיות הלוחמת. מבלי להבין שהאישיות הלוחמת פוגעת גם בנו וגם באחרים כי בסופו של דבר המערכת נשחקת, לא ניתן להיות במלחמה מתמדת”.

כבר 22 שנים שרונית חיימוב עובדת סוציאלית ומטפלת פסיכותרפיסטית בהכשרתה נפגשת אם אלפי מקרים, בארץ ובחו”ל. לאחר שגיבשה את תפיסתה לנוכח הצורך להתאים את הטיפול למטופל ובאופן מושכל בהתאם למנגנוני ההישרדות שיש לנו כדרך להתמודדות. הקימה שני מרכזי טיפול. בהרצליה וברמת ישי בצפון הארץ. “במרכז מתקיים גם מכון הכשרה למטפלים בטיפול אינטגרטיבי, בוגרי המסלול, (הכשרה כשלוש שנים) פזורים ברחבי הארץ ומצויים בקשר ישיר עם המרכז ועם הלקוחות שלנו”. אני ממהר לשאול אם כל אותם המטפלים והמאמנים שמציפים את הרשתות החברתיות הם בעלי הכשרה דומה. “יש הרבה פריצות וצריך לדעת ללכת למטפל שיש לו ידע ורקע בתחום, כמובן שגם ניסיון וותק במגוון שיטות. גם אצלנו במרכז ניתן לקחת קורס אחד בודד אבל לטיפול בחרדות וטראומות נדרש הרבה מעבר לכך”. ועולם הרפואה, עד כמה קיימת קלות במתן תרופות?

“אני לא נגד תרופות בוודאי אם אדם סובל לא צריך למנוע ממנוע, אבל יש מדרון שנותנים תרופה אנטי דיכאוני וחרדה ואז לשיפור מצב רוח וקשיי שינה . כלומר המענה במקום שיהווה טיפול ממוקד לתקופת ביניים מהווה תלות, האצבע חייבת להיות על הדופק ובעיקר לתופעות הלוואי של התרופה. גם אם אדם לוקח טיפול פסיכיאטרי עדיף שהמטפל כלומר הפסיכיאטר יהיה בעל רקע פסיכותרפיסטי, ייעוץ כזה יאפשר ראיה רחבה יותר וטובה יותר”.

השילוב הקדוש

מה ההבדל בשיטה ובדרכי הגישה כלפי בני נוער וילדים ?

“טיפול אף פעם לא יכול להיות רק בנפש, הגוף הוא חלק מאותה המערכת. נניח בחרדה יש סימפטומים פיזיים: קוצר נשימה, דפיקות לב ובעיות בקיבה. העבודה חייבת להיות עבודה שמשלבת גוף עם נפש ועם ילדים ונוער זה עוד יותר חשוב. הם מחוברים לגוף שלהם ברמה הפיזית. ככל שהילד צעיר יותר קשה לקיים שיח ארוך לכן צריך לעבוד עם הגוף אמצעים כמו בועות סבון או לקחת כוס שתיה עם קש וליצור בועות. כלי מאוד יעיל להרגעה הוא נשימה, כשנושמים עמוק, החמצן חוזר למוח, היכולת לחשוב בצורה שקולה מתחזקת ותחושת האיום מתפוגגת ונחלשת .בתקופת הקורונה בפרט כאשר הילד יושב מול מסך הזום על אחת כמה כאשר התלמידים על מצב השתק. מאוד מונוטוני, ישיבה ממושכת ותחושה שלא רואים ושומעים אותם. הרבה מאוד פעמים יש לילד דחף לתנועה. צריך לעבוד עם הדחפים האלו, להיות קשובים ולא למנוע אותם. הם מתמסרים לדחף ומשחררים את האנרגיה שאצורה בגוף, יותר קל להם לדבר על מה הם מרגישים, ללא ההתמסרות לדחף הם מצויים באי שקט. שאני פוגשת את הילד אני לומדת להכיר את האישיות שלו, מה הם אוהבים ומה עושה להם טוב, אני שואלת שאלות שמעצימות אותם. מאלו דברים ההורים שלכם מפחדים שאתם לא מפחדים? סביב כל התשובות של הילדים יש דפוס מערכתי, כלומר משהו שהתא המשפחתי מייצר. לפעמים הדברים האלו טובים למערכת, כלומר הצורך הזה נחוץ לאיזון במערכות היחסים, הבעיה משרתת את המשפחה. במהלך טיפול צריך לדבר גם על הדברים הבריאים על המשאבים והכוחות שמצויים במטופל. חשוב מאוד לא להימנע מדברים, הימנעות הינה אם כל הבעיות. שאנחנו נמנעים ממשהו מדאיג, מפחי או מלחיץ אנו מדחיקים את הבעיה ואז החרדה מתפרצת הסימפטומים הפיזיולוגיים מתגברים ואנחנו הופכים לחלשים.

 בעולם הפסיכולוגי והפסיכותרפיסיטי מתקיימים הרבה גישות בעיקרן הגישה מוכוונת הרגש, גישת פרויד, כלומר מה אנחנו מרגישים. גישה מוכוונת תוצאה, קוגניטיבי-התנהגותי באופן של אימון. והגישה שמכוונת חקירה, כלומר אנחנו ניגשים לתרחיש מתוך סקרנות, ללא שיפוטיות איך א’ גרם ל-ב’ בדומה למעבדת מחקר, כך ניתן לפרק דפוסים ולשחרר אותם. לכן צריך הדרך בה אני דוגלת הוא שילוב כל השיטות. גם הרגש וגם הגוף עם מטרה להשגת התוצאה”.

Leave a Reply

Your email address will not be published.