#בשיאה של תקופה עמוסה, בין מענה הלכתי טרום תקופת השמיטה וכן בתקופה של טרום חגי תשרי הצלחנו לפנות טיפה מלוח הזמן העמוס של הראשון לציון הרב שלמה משה עמאר, רבה של ירושלים ולשעבר הרב הראשי לישראל לראיון מיוחד וחגיגי לעיתון מנורה. בראיון הרב מתאר את הקשר האישי עם מר לב לבייב נשיא קונגרס יהדות בוכרה העולמי, על תפארתה של הקהילה ועל סיור מיוחד שערך בחבל בוכרה לפני 18 שנים.

| בר דוד

בתקופה של טרום חגי תשרי, הראשל”צ הרב עמאר מצוי בעומס הלכתי ותורני עד כדי כך שבלתי ניתן להשיגו לענייני דיומא. על אחת כמה שמדובר בתחילה של שנת שמיטה ויתרה מזו שיאו של חודש אלול, בו רבבות מגיעים לירושלים לתפילות וסליחות לקראת ראש השנה. אף על פי שהרבנים הראשיים אינם נוהגים להתראיין לעיתונים ומקומונים פינה הרב מלוח הזמנים העמוס על מנת להשיב לשאלות בנוגע לקהילה הבוכרית ולברך את העדה לקראת השנה החדשה. “הקהילה הבוכרית היא מהקהילות האותנטיות והחשובות ביותר בין קהילות ישראל” מתאר הראשל”צ ומוסיף “וכשהם היו  תחת השלטון הקומוניסטי ותחת הבולשביקים הם היו כמעט היחידים שהחזיקו מעמד ביהדותם שהמשיכו לדעת מה זה שבת מה זה מועד מה זה נישואין מה זה קידושין מה זה חיי משפחה. האמנם, הייתה ירידה במשך הדורות מרוב הלחץ של השלטון שלא רצה בטובת ישראל. הייתה ירידה והיו זמנים שחכמי ירושלים שלחו לפעמים לאזור בוכרה ואגפיה רבנים. היה פעם הרב ממן עליו השלום שעד היום זקני הבוכרים זוכרים לו זכות גדולה. אני הייתי בבוכרה תשעה ימים בשביל בדיקה של בעיה שהייתה של גירושין.

לפני כמה זמן היית בבוכרה ?

את זה אני זוכר שעוד לפני 18 שנה בערך. היינו שם תשעה ימים עברנו בכל אוזבקיסטן היינו גם בעיר בוכרה עצמה, היינו בערים הגדולות, בקטנות בכפרים. עשינו גם עבודה משמעותית מאוד בנושא של גיטין. כי הייתה שאלה חמורה מאוד שעמדה על הפרק עם עבודה מרובה הצלחנו לפתור אבל אז הכרנו וראינו את המשפחות,  פה בארץ יש משפחת וקנין שהסבא רבא שלהם בזמן ה’ישא ברכה’ שלח אותו לשם והיה שם כמה שנים והתחתן שם והילדים שלו נולדו שם אחר כך חזר לארץ. אבל מה שהיה מיוחד זה העמידה האיתנה למרות כל הגזרות למרות כל הבדיקות למרות כל התלאות, יהדות בוכרה החזיקה מעמד גם אם פה ושם הייתה ירידה בשמירת שבת, היו תמיד יחידים ומשפחות שהמשיכו לשמור בכל עוז כמו משפחת לבייב שהם באו לארץ אחרי כל התלאות האלה, הם באו שלמים ועוד כמה משפחות טובות שאני מכיר. אבל גם בכללות גם אלו שלא שמרו הכל, הם נשארו יהודים וגאווה יהודית. לא ניסו להסתיר את זה ועמדו נגד כל הרוחות הרעות שנשבו בעולם וזה דבר מיוחד במינו. ברוך השם בזמנו הצעתי למר לבייב להקים כמו מועצת רבנות של הקהילה הבוכרית ועשינו את זה שאני הייתי הרב הראשי לישראל, ועד היום הגוף הזה הוא פעיל ומחזק את היהדות גם בארץ גם בווינה ובכל העולם.

שהייתי שם בבוכרה ראיתי שבכל העיר יש עניין להתגייסות של תפילה וקצת לימוד. זה היה מממן האדון לב לבייב ה’ ישמרהו ויחיהו. בכל עיירה שיהיה מניין, שיהיה בית ספר יהודי במקומות המרכזיים ושילמדו יהדות יותר וכך ברוך השם גם במדינות אחרות הייתי איתו באזרבייג’ן ושם היינו עם הנשיא של המדינה. הייתי אז איתו ועם כל השרים שהם נתנו שטח לבנות בית ספר, לבייב וחבריו בנו בית ספר לתפארת באזרבייג’ן, יש להם גבול עם איראן. אני הייתי שם גם לפני כמה שנים לבד אצל הנשיא, לבייב היה עושה חיל הוא קשר קשרים עם ראשי מדינות באופן פרטי והיה דוחף לעזור ליהדות, לקיים את היהדות אני בטוח שהוא עוד ממשיך באותו הדרך ועוד יהיו ימים גדולים בעזרת השם”.

כרב הראשי של ירושלים, הרב יכול לתאר את תפארתה של שכונת הבוכרים ואת מה שקורה שם כיום?

“תראה, אני לא ירושלמי אני גר עכשיו בירושלים לרגל שנבחרתי להיות הרב הראשי לישראל אבל אני מכיר, אני עובד, אני רואה את הבניינים ואת הקדשים של יהדות בוכרה שעשו לפני מאה וחמישים שנה ולפני ארבעים שנה . עד היום מתנוססים לתפארת בתי כנסיות . יש מקומות לצערנו שזרים השתלטו אבל בעזרת השם לאט לאט יחזרו לתורה ולקדושה כמו שהמייסדים ייעדו אותה לתורת ישראל, לתפילות ולקודש”.

הרב אם תוכל בבקשה לברך את הקהילה הבוכרית לקראת ראש השנה בעזרת השם גם לקראת הגיליון האלף של העיתון “מנורה”?

“אני מברך את הקהילה היהודית שלנו מהמפוארות שבקהילות הישראל הקהילה הבוכרית בארץ ישראל, באמריקה, ברוסיה, בוינה ובכל מקום שהם נמצאים וגם המנהיגים ובראשם ידידי הרב לב לבייב שיחיה שהוא המנוע שמפעיל את כל הדברים של הקהילה בכבוד ובהדר וגם את העיתון “מנורה” שזה גיליון האלף שיצליח להמשיך ולהביא דבר ה’ וברכת ה’  לכל הקהילה לכל אדם ואדם ותכתבו ותחתמו לאלתר בספרם של צדיקים וחסידים לגאולה שלמה ולישועות גדולות ובברה באושר בעושר ונזכה לביאת המשיח ולבניין בית המקדש במהרה במינו אמן כן יהי רצון”.

Leave a Reply

Your email address will not be published.