האוצר הציג את התכנית הכלכלית למלחמה

משרד האוצר הציג את פרטי התוכנית הכלכלית לשעת החירום ואת מתווה הפיצויים לעסקים על רקע מלחמת חרבות ברזל. באוצר מעריכים את עלות התוכנית ב-4.5 מיליארד שקל לחודש אוקטובר לבדו, ואומרים כי ההתמודדות עם האירוע תדרוש הגדלה של מסגרת התקציב והרחבה של יעד הגירעון. לפי שר האוצר בצלאל סמוטריץ', בכוונתו להביא את התוכנית לאישור הכנסת בקרוב ולהחיל אותה כבר במהלך חודש אוקטובר. התוכנית תמומן לדבריו כמעין נזקי מלחמה מתוך קרן מס רכוש, שבה צבורים כ-18.5 מיליארד שקל.

"עמלנו יחד אנשי משרד האוצר ורשות המיסים בימים האחרונים על גיבוש תוכנית כוללת לסיוע למשק כדי לוודא המשכיות עסקית וגב לציבור הישראלי כולו", אמר סמוטריץ' בהצגת התוכנית. "אנחנו מציגים עכשיו תוכנית שיש בה מרכיבים רבים והיא גדולה ורחבה הרבה יותר ממה שהיה אפילו בתקופת הקורונה. למדנו והשתפרנו והשתדלנו שהמענה יהיה רחב יותר, מדויק יותר ויעיל יותר. המתווה הזה הוא מיידי לחודש אוקטובר, ובמקביל, בהתאם להתקדמות המלחמה ברור שיצופו צרכים ואתגרים נוספים ונגבש בעזרת השם מענה גם להם תוך כדי תנועה".

סמוטריץ' חזר וציין כי נעצרו כל תקציבי משרדי הממשלה שטרם מומשו וחויבו, וכי כעת האוצר מתחיל בשלב שחרור הכספים והתוכניות. שר האוצר אמר כי אינו מוטרד מהגדלת התקציב והעלאת יעד הגירעון: "אז יהיה גירעון של 3%, 3.5% – לא חושש מזה".

מתווה הפיצויים שהציג האוצר מפריד בין הפיצוי ליישובי הספר בעוטף עזה ובגבול לבנון ובין שאר חלקי הארץ. לדברי ראש אגף התקציבים, יישובי הספר בדרום במרחק של עד 7 ק"מ מגבול הרצועה ובצפון במרחק של עד 9 ק"מ מהגבול כבר זכאים לפיצוי מלא לפי המסלולים הקבועים בחוק. בנוסף, באוצר עובדים על תיקונים שיאפשרו להוסיף לרשימת יישובי הספר גם את העיר אשקלון, שסובלת ממטחי רקטות קשים.

החידוש בתוכנית הוא החלת מתווה פיצויים לעסקים בשאר חלקי הארץ. סמוטריץ' והפקידים חזרו וציינו כי זו הפעם הראשונה במסגרת אירוע מלחמתי שבה מדינת ישראל מפצה את כלל אזורי הארץ על ירידה בפעילות העסקית. עסקים ובתים שנפגעים באופן ישיר זכאים גם כך לפיצוי על נזקים ישירים על פגיעה פיזית במבנה וציוד דרך המנגנון של מס רכוש. כעת האוצר מרחיב את הפיצוי גם לנזקים עקיפים הנגרמים כתוצאה מירידה בפעילות העסקית. בשלב זה הפיצוי לכל אזורי המדינה שאינם חלק מיישובי הספר יהיה זהה. עם זאת, ראש אגף תקציבים באוצר יוגב גורדס ציין כי באוצר עובדים על תבחינים ביטחוניים כדי לאבחן אזורים שחשוב לתת להם פיצוי אחר משאר הארץ.

עיקר התוכנית הוא אותו מענק המשכיות עסקית שנועד לפצות את העסקים על הירידה בהיקפי הפעילות, תוך שמירה על ניסיון להשאיר אותם פתוחים ועובדים. המענק נועד לשקף הוצאות קבועות של בית העסק וכן מגלם השתתפות מסוימת מצד המדינה ברכיב השכר. המענק יינתן בצורה דיפרנציאלית כך שעסק שנפגע יותר – יקבל יותר.

איך יחושב מענק ההמשכיות העסקית:

חישוב המענק יבוצע באופן דומה לזה שניתן בתקופת הקורונה: המדינה תבחן את ההוצאות הקבועות (תשומות) של בית העסק על פי ממוצע הוצאותיו לשנת 2022 ותשלם לו שיעור מסוים מהן. כך, עסקים שמחזור ההכנסות שלהם לחודש אוקטובר ירד בשיעור של 25%-40% יהיו זכאים למענק של 6% ממוצע התשומות החודשי שלהם ב-2022. עסקים שהמחזור שלהם ירד בשיעור על 80% ומעלה יהיו זכאים למענק של 18% מהתשומות. חישוב המענק מופיע בטבלה מטה.

לרכיב התשומות יתווסף מרכיב חדש של השתתפות המדינה בהוצאות השכר של העסק – וזאת במטרה לעודד את העסקים והעובדים להמשיך לעבוד. המדינה תשתתף בעד ל-60% מהוצאות השכר של העסק בהתאם לגובה הפגיעה במחזור ההכנסות שלו.

"לוקחים את שיעור הפגיעה ומכפילים אותו בהוצאות השכר של העסק באוקטובר 2023", פירט מנהל רשות המסים שי אהרונוביץ'. "מדי חודש העסק מדווח לרשות המסים בטופס 102 כמה שכר הוא שילם. ניקח את שיעור הפגיעה ונכפיל בהוצאות השכר שידווחו בתחילת נובמבר, ונחשב מזה 60%, כולל הוצאות סוציאליות שנחשבו בהגדרה של הוצאות שכר".

המדינה תשווה בין סך השכר ששילם העסק באוקטובר לבין המכפלה של השכר הממוצע במשק וכמות העובדים בבית העסק, ואז תשלם 60% מבין הסכום, הנמוך מבין השניים.

"אנחנו לא מכסים 100% מעלויות השכר. אנחנו לא יכולים ולא חושבים שזה נכון", אמר סמוטריץ'. "מי שחושב שזה נכון להוציא לחל"ת כי העסק יהיה סגור עכשיו חודש – יש כלי כזה. גם בקורונה רק 10% מהעובדים יצאו לחל"ת. בעל עסק רוצה לעבוד ולהרוויח".