בלה פולטוב היא דמות מוכרת בתרבות ובאומנות הבוכרית בישראל. היא אמונה על פרוייקטים רבים ומוצלחים בעולם המוזיקה, החל מהופעות לבני העדה המבוגרים ועד לפיתוח כשרונות צעירים ומבטיחים. כעת, כשהיא חוגגת יום הולדת 53, היא פונה לסיכום אמצע הקריירה שלה

בלה פולטוב בת 53. עלתה לארץ בשנת 1990 מהעיר טשקנט שבאוזבקיסטן. בלה היא אמנית בנשמה ורשימת הדברים בהם היא עוסקת היא רבה ומרשימה. במקצועה, בלה היא נגנית בכינור בתזמורת, מנצחת על מקהלות, מורה לפיתוח קול, זמרת, יוצרת מפיקה ומנחה. לבלה יש בית ספר לשירה ואומנות במה שהיא הקימה לפני 16 שנים ואותו היא מנהלת עד היום. את הפרוייקט המוביל שלה 'כוכבי המחר' שמיועד לפתח צעירים בעלי חוש מוזיקלי אל עבר קריירה מוזיקלית מוצלחת. פולטוב גם מנהלת חוגים ייעודיים לגיל הזהב בהם היא מנהלת מקהלות וחוגים מוזיקליים לרווחתם של בני גיל הזהב.

"שעליתי לארץ עם בעלי ושני ילדי הקטנים, התיישבנו בעיר באר שבע. אני התקבלתי לעבודה בעיר באר שבע בתחום של תחזוקה וגינון. המעביד שלי מאוד התלהב ממני ורצה לקדם אותי בעבודה כי הייתי חרוצה. אך למרות זאת הדבר שהכי בער בתוכי הייתה המוזיקה והחלום להיות מוזיקאית לא הרפה ממני. במעט הכסף שהצלחתי לחסוך קניתי קלידים ומעט ציוד מוזיקלי והתחלתי לעשות מוזיקה. מהר מאוד התחילו אט אט להגיע הזמנות לאירועים קטנים בכל רחבי הארץ. בתקופה הזאת הרגשתי שהנה, החלום שאותו רציתי מתגשם והייתי מאוד מאושרת ממה שקורה".

אך הרצון להתפתח בתור אמנית, לא היה קל בבירת הנגב הצחיחה "מהר מאוד הבנתי שהעיר באר שבע על כל מעלותיה, היא לא המקום כדי להתקדם בו מבחינה מוזיקלית והחלטנו לעבור למרכז הארץ לעיר רמלה. ברמלה התחלתי לקדם את הקריירה שלי ולהגיע ליותר ויותר אנשים. מהר מאוד הקמתי הרכב של נגנים מכל הסוגים שחברנו יחד והופענו באירועים והתגובות היו חמות מאוד. אך עדיין משהו היה חסר, הרגשתי שאני צריכה משהו אחר, משהו שהוא לגמרי שלי. באחד המקומות בהם עבדתי, הכירו לי מישהי שהייתה מנהלת פרויקטים מטעם הג'וינט, היא ראתה אותי והכירה את הפעילות שלי והיא אמרה לי "בלה, אני מכירה את הכישרון שלך ואני רוצה לקדם אותך כי את מביאה קול מיוחד ומאוד חשוב בעולם המוזיקה". היא עבדה קשה והשיגה תקציבים מארגון הג'וינט וגם מקונגרס יהודי בוכרה, שאפשר לי לבנות פרוייקט שנקרא 'כוכבי המחר' המיועד לצעירים שמאז אני מנהלת אותו. הקמתי גם פרוייקט שנקרא שרשרת דורות בו חיברתי בהרכב אחד צעירים ומבוגרים מעל במה אחת והקהל מאוד אהב את מה שהוא ראה. מעבר לזה, הצעירים התחברו לתרבות שהמבוגרים הביאו איתם והמבוגרים הצליחו להכיר יותר את התרבות הישראלית העדכנית דרך הקשר שלהם עם הצעירים בהרכב. הצעירים של פרויקט 'כוכבי המחר' מתנדבים באירועים רבים של בני הקהילה הבוכרית בעיר רמלה ובסביבתה. בכל חג או יום חשוב אחר, גם באירועי הקונגרס המתקיימים מידי פעם בפעם".

והיו לבלה גם רגעים קשים שבהם היא נעזרה באנשים טובים שהאמינו בה.  "כאמנית שהיא גם עולה חדשה וגם שומרת מסורת היו לי תקופות קשות מאוד שבהן לא התקדמתי לשום מקום. אני שמה דגש חשוב מאוד על שמירת מסורת ועל התרבות. יש אנשים שהיו לצידי בתקופות האלו ועזרו לי להתקדם. ראש העיר רמלה, מיכאל וידל הוא אחד מהם. הוא מראה לי בכל פעם מחדש שהקידום של התרבות הבוכרית חשובה לו. גם הסגן שלו אברהם דז'ורייב שהוא מאוד מנסה לקדם את התרבות והפולקלור הבוכרי בעיר לרווחתם של בני העדה בעיר. תרגמתי שירים בעברית לשפה הבוכרית וכן להיפך. גם המשנה לראש העיר אור יהודה, גב' ז'אנה כהן, שתמכה ועזרה לי ולבני העדה להתחבר למוזיקה שאנחנו אוהבים ושעושה לנו טוב בלב".

מה הסגנון המוזיקלי שלך?

"אני מאוד אוהבת להופיע עם השירים המסורתיים, בעיקר שירים נוסטלגיים עליהם גדלנו באוזבקיסטן וגם הקהל מאוד מתחבר ואוהב את השירים הללו. כשאנשים מתקשרים או שולחים לי הודעות ושואלים אותי מתי ההופעה הבאה שלי זה עושה לי מאוד נעים בלב לדעת שיש אנשים שמעריכים את המוזיקה שאני עושה ושהיא גורמת להם להרגיש טוב. בתקופת הסגר של ימי הקורונה, הייתי אוספת קבוצות של אנשים מבוגרים בחצרות בעיר רמלה והיית מנגנת להם את השירים המוכרים להם מהעבר, אלו היו רגעים של התרוממות הנפש ממש. הקהל המצומצם שהיה איתי שם היה מרוגש נורא ורבים מהם לא הפסיקו להוזיל דמעות של שמחה מהולה בעצב ודאגה בעקבות המצב. כזו היא המוזיקה, נוגעת בנקודות הכי פנימיות ומורכבות של הנפש. לפני שהתחלתי את ההופעות המצומצמות הללו הייתה לי התלבטות האם זה הדבר הנכון לעשות, אבל לאור מה שראיתי אחרי הפעם הראשונה, הבנתי עד כמה הדבר הזה חשוב ועד כמה אני גורמת לאנשים להתרגש ולהרגיש בימים שהם סגורים בבתים וחוששים מהעתיד לבוא. אני רואה את זה כתרומה גדולה לקהילה וזה מה שנותן לי את הכוח להמשיך הלאה".

היו לך שיתופי פעולה עם אמנים מחו"ל?

"יצא לי כמה פעמים להביא אמנים מחו"ל לישראל. ארגנתי גם הופעה של סטנאדפ של אמנית מארצות הברית. ההופעה נערכה בבית 'יד לבנים' ברמלה ועד היום אנשים לא שוכחים אותה ושואלים מתי היא תבוא שוב. שנה שעברה עשיתי הופעה של הזמרת הלאומית של אוזבקיסטן … יחד עם עוד אמנים מובילים. בהופעה הזו גם שילבתי את הכשרונות הצעירים שאני מנסה לקדם וזה יצא פשוט מושלם. הכרטיסים למופע הזה היו סולד אאוט כמה שבועות לפני המופע. אני זוכרת אירוע אחד שעשינו קבלת פנים לנשיא המדינה וההרכב שלי שרו שיר שתורגם מהשפה הבוכרית לעברית. זה היה רגע מאוד מיוחד ומכונן".

יש לך תלמידים שפצחו בקריירה מוזיקלית מוצלחת?

"בהחלט. כשרון נדיר שזכיתי להדריך ולפתח היא הזמרת זהבה כהן שאוטוטו מוציאה את האלבום הראשון שלה לאחר שכבר הוציאה כמה סינגלים. זהבה כבר הופיעה על במות ברחבי הארץ והיא די מפורסמת וגם בחו"ל, היא הופיעה ביוון ובמוסקבה ובעוד מקומות שונים בעולם. הזמר שי מונרוב מאור יהודה, שמופיע היום ברחבי העולם ובחתונות של העדה, גם הוא עבד תחת ידי וזכיתי לפתח אותו ולהביא אותו למקום בו הוא נמצא היום. ויש לי עוד ועוד תלמידים ותלמידות שפרשו כנפיים ועושים את צעדיהם הראשונים בקריירה מוזיקלית. אני גאה מאוד שאני נמצאת במקום של לתת סיוע לאנשים שרוצים לפתח את עצמם בסביבה המוזיקלית. כשאני הייתי במקום הזה אף אחד לא בא לעזרתי אז אני רואה את זה כשליחות קודש לתת יד לכאלו שרואים את הייעוד שלהם בקריירה המוזיקלית ".

לסיום- איך לדעתך ישפיעו ימי הקורונה על עולם האומנות והתרבות?

בתקופה כזו, הקושי בלחיות חיי אומנות הוא עצום. האמנים בישראל ובעולם בכלל חווים תקופה מאוד קשה ומאתגרת כאשר הם מוצאים את עצמם כמעט ללא היכולת להופיע ולעשות את מה שהם הכי אוהבים. כמובן שגם היכולת להתפרנס בימים אלו היא אפסית וזה מאוד מאתגר אותנו. אבל כל אמן יודע שהוא לא הגיע למוזיקה בשביל להתעשר, אלא כי זה מקום מאוד עמוק בנפש שלו שרוצה לבוא לידי ביטוי. בגלל זה אני בטוחה שכולנו יחד נעבור את התקופה הזאת ונמשיך לעשות את מה שאנחנו אוהבים ומאמינים בו.

Leave a Reply

Your email address will not be published.