האריה שבחבורה

אמנות של קידוש ה'

"אריה היה צורף ואמן תכשיטים. בשנים המוקדמות יותר הוא יצר תכשיטים ממתכות אצילות, זהב וכסף וכדו' משובצים באבני חן, באמנות ייחודית מרהיבה ביופייה, היצירות שלו היו אמנות שאי אפשר למצוא, תכשיטים מרהיבים של זהב משובצים ביהלומים, אי אפשר לתאר.

"כשחזרנו בתשובה הוא אמר לי: "אני חושב שהקב"ה נתן לי את המתנה הזו של החזרה בתשובה, את הזכות להכיר את העולם היהודי, לא בשביל שאמשיך לייצר תכשיטים, הקב"ה בוודאי רוצה שאני אשתמש באמנות ליצירות שיקדשו את שמו, שגם אנשים לא דתיים יתגאו לקשט את קירות הבית בפסוקים מהתנ"ך", ומאז אלו היו היצירות שלו.

"ואכן גם אנשים שאינם מוגדרים דתיים, או במקביל יהודים דתיים היו קונים את היצירות שלו ומעניקים לקרובי משפחה, רק בגלל היופי ששבה את לבם. אציין לדוגמה את היצירה, של כתר מכסף מקושט בזהב כשעליו הפסוק: "עטרת זקנים בני בנים ותפארת בנים אבותם", כמה נחת יש לסבא לקבל כזו מתנה. או הפסוק: "אתה שלום וביתך שלום וכל אשר לך שלום", שנוצר כקישוט לבית, או הפסוק: "שמע ישראל", הבנוי בצורת להבה ומשחקי כסף וזהב. כל המטרה של אריה הייתה להכניס יודאיקה לבתים יהודיים, גם העטיפה לספר תהילים שחילקו כמתנת מזכרת לחברי נשיאות קונגרס יהודי בוכרה, בתי תפילין שהוא עשה לנשיא הקונגרס ידידנו מר לב לבייב, כל היצירות שלו היו מתוך מטרה להנגיש את היהדות גם לאלה שלא נראים מזוהים איתה, וכולנו הרגשנו את ההנאה שהייתה לאריה ז"ל מזה שהיצירות שלו הם לכבוד ה' יתברך".

שירת חייו

"אני באה מבית אשכנזי, ובזכות בעלי המנוח נשביתי בנועם המנגינות והחזנות הבוכרית. בשמונה עשרה השנים האחרונות אנחנו מתגוררים בגבעת שמואל והשכנים שלנו הם חילוניים, ומאז שאריה נפטר מפעם לפעם כשאנחנו נפגשים הם אומרים לי: "כמה שאנחנו מתגעגעים לשמוע את 'נשמת כל חי' של אריה, את קטעי הזוהר בנעימה הבוכרית", ככה הוא חישמל את כולם בקולו הבוכרי העמוק.

"אני אזכור את אריה ז"ל כנדיב לב, אוהב ה', עובד ה' בהתלהבות גדולה, מדי שבת הוא היה קורא את כל ספר התהילים בשירה והתלהבות גדולים, מכל הלב, וכשהיה מגיע לפרק האחרון: "הללויה הללו א-ל בקדשו", בקולו המתנגן, כל מי ששמע אותו היה מרגיש את האהבה שלו לקב"ה.

עזר כנגדו

"אני מנסה להמשיך את המורשת שלו, איך שהוא היה נותן לכל אחד ואחד תשומת לב מתוך אכפתיות וקשר עמוק, אני מאמינה לכל מי שמספר לי כמה הוא מתגעגע אליו, הייתה לו אנרגיה מיוחדת מאוד בתקשורת שלו, אפשר ממש לגעת בחסר שלו.

"הנכדים שלנו היו מכנים את סבא "אמן רב תכליתי", והוא אכן היה אמן יוצא דופן, אדם נפלא ומיוחד. אהבתי, הערצתי והערכתי אותו אין קץ, על אף היותי עסוקה ופעילה בתחום שלי הוא חסר לי מאוד ואני שבורת לב מהחיסרון שלו.

"הקליניקה שלי לטיפול רפואי באמצעות אבני חן הייתה בקומה התחתונה בביתנו, הסטודיו של אריה ז"ל היה בקומה העליונה, היינו יחד 24 שעות ביממה, כך שכל הזמן הוא היה הוא מעליי, פיזית אבל בעיקר השראה, עשינו הכל יחד, הייתה לי זכות גדולה לחיות אתו וגידלנו משפחה לתפארת, שישה ילדים וכולם משפחה אחת על אף הגיוון של דתיים וחילונים".

"ידיו גלילי זהב"

"אחת היצירות המיוחדות של אריה אותה הוא העניק לרב עובדיה יוסף זצ"ל, הייתה גלובוס מכסף שעליו נקודות מזהב כשכל נקודה מציינת מקום בו רואים ומקשיבים לשיעור השבועי בלוויין, השיעור המפורסם במוצ"ש של הרב עובדיה, הוא נפגש כמה פעמים עם הרב עובדיה וכשהרב קיבל את התכשיט הזה הוא כינה את אריה בפסוק משיר השירים: "ידיו גלילי זהב".

"בבית הכנסת שבנה מר לב לבייב בסביון, מכל צד של ארון הקודש עשה אריה חמישה ציורים מאוירים בפסוקים בשילוב כסף ואבני חן, יופי יוצא דופן, לא נראה לי שיש מי שעשה דברים כאלה".

בית של תורה וחסד

"אנחנו מיודדים מאוד עם משפחת הרב הרוש, האבא הרב שלום – ראש מוסדות 'חוט של חסד' של חסידות ברסלב, כך גם עם רעייתו וילדיהם, וגם עם בנו הרב נחמן שיחי', פעמים רבות היינו מגיעים אליהם לשבתות.

בנוסף, מידי יום שלישי כבר 17 שנים, יש אצלנו בבית שיעור בספר 'התניא' עם הרב צפריר אנוש, שיעור שאריה יזם ועכשיו התחלנו ללמוד את ספר התניא בפעם הרביעית, אני גם מקליטה את השיעור ושולחת לכמה חברות, ביניהן הגב' אולגה לבייב שמקשיבה כל שבוע ושולחת לי הודעת תגובה. השיעור מסתיים בשעה 22:30, ובאופן קבוע מידי יום שלישי לאחר השיעור משפחת הרוש- הרב נחמן ורעייתו ולפעמים גם אמו – רעייתו של הרב שלום, מגיעים אלינו למסור שיעור נוסף, ולפעמים סתם ככה באמצע השבוע הרבנית הרוש הייתה מחייגת ואומרת לאריה "אני בדרך מירושלים, תכין משהו". החצר שלנו היא מקום ההתבודדות של הרב שלום כשהוא מגיע לבני ברק.

לאריה הייתה כל כך הרבה חוכמת חיים, בחורי ישיבה רבים היו בני בית אצלנו כשהתגוררנו בבני ברק. אני זוכרת את הרב נחמן הרוש, אסף בדלוב, חנוך ואורן ועוד בחורי ישיבה רבים, שהיו מגיעים לאכול ארוחת ערב, לשוחח שיחות נפש עם אריה, היה לו קשר אישי עם בחורי ישיבה רבים".

אוזן (לא) שומעת

"אריה היה נכה צה"ל והיה שומע רק באוזן אחת בלבד ורק עם מכשיר שמיעה, והוא ידע לקחת את הנכות שלו ואפילו ליהנות מזה, לפעמים אני הייתי מפנה אליו שיתן השראה למטופלים נכים שהיו באים לטפל אצלי בקליניקה, והוא היה אומר פעמים רבות "אשריי שאני לא צריך לשמוע לשון הרע ודיבורי הבלים".

כשנשיא קונגרס יהודי בוכרה מר לב לבייב הגיע לנחם אותנו לאחר פטירתו של אריה, הוא סיפר שהוא ומשפחתו שמעו על הפטירה כשהם שהו במוסקבה, הם ישבו יחד והזכירו את אריה בקרבה כאילו דוד שלהם נפטר, בין הדברים הם הזכירו שהוא היה מוריד את מכשיר השמיעה ואומר: "דברו מה שיש לכם, אני לא שומע".

קונגרס יהודי בוכרה

"גרנו בבני ברק בשכנות לנשיא הקונגרס מר לבייב והתפללנו בבית הכנסת של רבי אבנר זצ"ל, כשלב לבייב יזם את רעיון הקמת הקונגרס אריה מאוד התלהב, מהרגע הראשון הוא היה עם לב בתכנון ובהקמה, הוא ראה את החזון של הקונגרס וקלט שזה הולך להיות משהו היסטורי שישנה את הפנים והתודעה של העדה הבוכרית. על עצמי אני יכולה להעיד שכאשכנזייה, חמותי 'רחמט קונא', עשתה אותי בוכרית, והסלוגן שלי הוא 'א-ב-ג: אני בוכרית גאה', בזכות אריה וחמותי- זה גם המוטו שלי".