בחול המועד פסח הלך לעולמו שלמה פנחס בביוף ז"ל ששימש כגבאי בית הכנסת 'בביוף יששכרוב' בשכונת הבוכרים בירושלים.  גיסתו, חברת נשיאות הקונגרס הגב' ורדה בן ברוך סופדת לו

ביום רביעי י"ט ניסן חול המועד פסח, עמדנו סביב מיטתו של שלמה פנחס אהובנו, כל בני המשפחה, הבעל, האבא, החם, הסבא, האח והגיס שמסר את נשמתו לבוראו. "אבי אבי רכב ישראל ופרשיו. ולא ראהו עוד…" כך צעק אלישע הנביא בראותו את אליהו הנביא עולה בסערה השמימה.

פנחס הוא אליהו, ושלמה פנחס אהוב ליבנו כאליהו הנביא עלה בסערה השמימה, ואנחנו נשארנו המומים, כואבים, דואבים, לא מאמינים, יתומים, ואשתו אלמנה. קשה לי מאוד ואני לא מאמינה שכתבה זו ודברי ההספד האלו נאמרים על גיסי היקר שלמה פנחס ז"ל. מיום שהתחתנתי עם בעלי ברוך והצטרפתי למשפחת בן ברוך היה פנחס בשבילי פנחס דומוט. פנחס החתן והגיס האהוב שתמיד יהיה שם בשבילי ובשבילנו וידריך אותנו בכל התחומים. הוא היה בשבילי מורה דרך לחיים. והבור שנפער בלכתו גדול ועצום, אויה לנו! אבד הכתר של המשפחה, נפלה עטרת ראשנו.

מי ידריך אותי מה עושים ומה נוהגים? מי יזכיר לנו שהיום שבת אזכרה של הסבא ניאז שם טוב ולא לשכוח להדליק נר לעילוי נשמתו? מי ינחה בחן וינהל בנחת כל שמחה, ינהל את טקס ברית המילה? יערך את טקס האירוסין עם סוכריות וללי? מי יאמר דברי תורה ויקרא זוהר באזכרה בניגון בוכרי שמרטיט את הלב? ומי יכין לאשה היקרה שלו רבק'לה כל בוקר את כוס הקפה לפני התפילה?

כזה היה פנחס שלנו. נוגע בחיי כל אחד ואחת. משפיע, מנהיג, מוביל, מחבק, מרחם, אוהב, דואג, מחזק, מנחם, כולו לב. כולנו התייתמנו מאדם שהיה אחד יחיד ומיוחד בכל המובנים ובכל התחומים.

בתהילים נאמר "ימי שנותנו בהם שבעים שנה ואם בגבורות שמונים שנה…" פנחס דומוט נולד בפרשת פנחס בכ"א תמוז תרצ"ז 30.6.1937 וזכה לבר מצווה שני בגיל שמונים ושלוש, ואחרי פטירתו בשבת קראנו במפטיר בפרשת פנחס. במוצאי שבת וחג הפסח, בשביעי סריסול, בערב האזכרה הראשון, נאמר על ידי בן משפחה, שאם ניקם את השם פנחס, ונוריד את האות נ', נקבל את המילה פסח. פה-סח, פנחס ידע לשאת דברים ולדבר בכל אירוע ובכל מקום, פה מפיק מרגליות. פנחס סגר מעגל בחייו שהיו מלאים בטוב ובמעשים טובים, בכיבוד הורים, באהבת משפחה וחברים, בחברות בבונים החופשיים בהם כיהן כנשיא שלוש פעמים בלשכת הר ציון בירושלים, והכי אהב לשמש גבאי בבית הכנסת בביוף-יששכרוף בשכונת הבוכרים, תפקיד שהוריש לו אביו ר' מרדכי בביוף ופנחס מילא אותו במסירות רבה ודאג שבית הכנסת ימשיך להתקיים ולהיפתח לתפילות בימי חול, שבתות וחגים ובימים נוראים, ובפורים היה הוא קורא במגילת אסתר בסגנון ירושלמי. בין המבקרים שביקרו בבית הכנסת היו גם חברי קונגרס יהודי בוכרה שהיו מגיעים בימי הסליחות והיו נהנים ממאור פניו ומקבלת הפנים החמה ומהניגונים והפיוטים שהיו יוצאים מהלב ונכנסים אל הלב. פנחס תמיד היה דואג שלכולם יהיה מקום בבית הכנסת, לקטן ולגדול, מכבד את כולם, עובר בין האנשים, מחייך חיוך רחב וטוב לב, גם הוא נהנה שבית הכנסת האהוב עליו התמלא רוח חיים, ועל פנחס נאמר "ונמצא חן ושכל טוב בעיני אלוהים ואדם".

פנחס דומוט היה אדם מאוד משפחתי בכל רמ"ח איבריו. הוא אהב את החגים והמסורת המשפחתית וקיים אותם באדיקות רבה ובמיוחד אהב את חג הפסח. עם רבקה גיסתי, הבת של לוי חודג'נדי ופרידה בן ברוך, התחתן יומיים לפני פסח. ועתה בפסח מלאו 59 שנים לנישואיהם. נישואים של אהבה, כבוד הדדי בין בעל ואישה, פנחס לא היה מתחיל לאכול בסעודות עד שרבקה רעייתו היתה יושבת לשולחן, מאוד דאג לה לבריאותה, הם היו אחד לשני. הוא היה עוזר לה בהכנות לחג הפסח, בקניות, בהכנת החרוסת והחזרת ובאפיית המצות השמורות שכל כך אהב להכינן לכבוד החג, ואנחנו היינו זוכים לקבל ממנו מצות שמורות לכבוד ליל הסדר. וגם מותו היה בחג האהוב עליו. ותודה לאל, שזכה לחגוג את ליל הסדר יחד עם כל בני משפחתו בביתו, כולם לבושים בג'ומה הבוכרי המסורתי כמנהג הוריו טובה ומרדכי בביוף זכרונם לברכה.

פנחס היה דומוט אהוב ויקר במשפחת לוי ופרידה בן ברוך. חמי וחמותי אהבו אותו מאוד, הוא היה שר עם חמותי את השירים ביחד ובכל אירוע היה תמיד מלא שמחה, הוא וחמותי היו מסמר האירוע בשירה היפה שלהם.

פנחס עבד במשרד בן ברוך 30 שנה. עובד מסור, נאמן, עשה עבודתו נאמנה, היה בא ונוסע כל יום מירושלים לתל אביב ובחזרה ושמר על ברוך בעלי כמו שחמי לוי חודג'נדי ביקש ממנו לפני מותו, ואנחנו השנה עקב מגפת הקורונה, חיי כולנו השתנו ופנחס לא הגיע למשרד עקב הסגרים והמגבלות ואנחנו לא זכינו להיפרד ממנו בכבוד הראוי לו ולהודות לו על כל השנים שהיה נאמן לנו ולצערי הרב במותך פנחס היקר, ברוך ואני מודים לך עכשיו על כל השנים האלו שהיית איתנו במשרד ועם בעלי ברוך. כל מאור הפנים שלך, החיוך הגדול שלך, קבלת האדם בסבר פנים יפות, אהבת האדם, אין אחד בבורסה שלא דואב על לכתך.

פנחס היה רב פעלים ותמיד היה אומר שחסר לו כמה שעות ביממה… ומי שסייע לו בכל פועלו היתה רבקה גיסתי היקרה "אשת חיל מי ימצא" ופנחס מצא. היא היתה מסייעת לו בהכנות בחגים, לסעודה השלישית בבית הכנסת, עמדה מאחוריו כמו סלע איתן, תמכה ועזרה בכל פועלו ולכן ראה ברכה בעמלו. קצרה היריעה ועוד רבות ידובר ונדבר על פנחס שלנו. אני זוכרת שלפני כל נסיעה לחו"ל או אפילו בדרכו לבית הכנסת, היה עומד בפתח, שם ידו על המזוזה ואומר את ברכת הדרך "כי מלאכיו יצווה לך לשמרך בכל דרכך". לך לשלום פנחס היקר, בגן עדן נשמתך. תתפלל בעדנו ובעד כל בני משפחתך.

תנחומינו למשפחה לרעייה והגיסה היקרה רבקה שפנחס כל כך אהב, שהקב"ה ישלח לה נחמה ויחזק אותה, לילדים נורית ויואל ובני ביתם, רפאל וליאורה ובני ביתם, מיכל ויניב ובני ביתם, לאחים אבנר, יהודה, אמנון ובני ביתם ואחותו ליאורה ובני ביתה. הקב"ה ינחם אתכם בתוך שאר אבלי ציון, משמים תנוחמו ולא תדעו צער.

ת.נ.צ.ב.ה

ורדה בן ברוך

חברת נשיאות קונגרס יהודי בוכרה

Leave a Reply

Your email address will not be published.