התוועדות שנערכה בהפתעה בחצרו של הרבי מליובאוויטש בה נכח נשיא הקונגרס מר לב לבייב, הביאה להקמתה של רשת כוללים לאוכלוסייה הבוכרית המבוגרת ברחבי הארץ. לכבוד יום השנה להסתלקותו של רבי לוי יצחק שניאורסון- אביו של הרבי מליובאוויטש, 'מנורה' מפנה זרקור לפעילות של רשת הכוללים ' תפארת לוי יצחק' שהוקמה לזכרו

ביום שני השבוע חל יום השנה להסתלקותו של הגאון המקובל רבי לוי יצחק שניאורסון זצ"ל אביו של הרבי מליובאוויטש. רבי לוי יצחק, היה אחד מן הרבנים הבודדים בתקופתו ברוסיה שעמד בתוקף ובעוז על שמירת הגחלת היהודית קלה כבחמורה, על אף הרדיפות הקשות של השלטונות. בשנת תרס"ט (1909) הוא התמנה לכהן כרבה הראשי של העיר יקטרינוסלב שברבות השנים שינתה את שמה  לדנייפרופוטרובסק. רבי לוי יצחק שימש כרב הראשי של העיר במשך 30 שנה ברציפות והיה דמות מרכזית בשימור חייה היהודיים של העיר וסביבותיה. בעקבות פעילותו הרבה להפצת היהדות, הוא נאסר על ידי השלטונות בשנת תרצ"ט (1939) ונשלח לגלות בעיר מרוחקת באזור קזחסטן. די בסיפור הבא כדי להמחיש ולו במועט את אישיותו הנחרצת ואת מסירות הנפש של רבי לוי יצחק.

מספר פרופסור רוסי שככל הנראה היה אסיר פוליטי באותה תקופה ושהה יחד עם רבי לוי יצחק באותו התא בבית הכלא. "היינו ארבעה אסירים בתא אחד, כולנו הבנו מהתחלה שההישרדות שלנו תלויה בהשפעתו ובאומץ רוחו של רבי לוי יצחק. הוא גרם לכך שלא ניפול ברוחנו, למרות כל הצרות והתלאות שעברו עלינו שם. אני זוכר איך הוא התעקש מאוד לשמור על עקרונות הדת שלו ללא חת. יום אחד הגיעה פקודה לכל האסירים השוהים בבית הכלא שעליהם לגלח את זקנם. כמה מהאסירים- ובניהם גם רבנים ויהודים דתיים- ניסו להתנגד לפקודה אך לא עזר להם מאומה והפקודה יצאה אל הפועל. לא כך היה אצל רבי לוי יצחק. כאשר הגיע תורו לגלח את הזקן, הוא עמוד כסלע איתן והכריז בתוקף גדול: "את זקני לא תורידו בשום אופן". דבריו שנאמרו בתקיפות רבה, הבהילה מאוד את הממונים והם עזבו אותו לנפשו".

כתוצאה משנות הגלות הארוכה והתנאים הבלתי אפשריים בהם הוחזק, חלה רבי לוי יצחק ונחלש עם השנים. לאחר שחרורו הוא עבר להתגורר בעיר אלמא אטא שבקזחסטן ושימש שן כרב בית הכנסת המקומי. עד אשר בתאריך כ' מנחם אב של שנת תש"ד הוא השיב את נשמתו המזוככת בייסורים לבוראה.

ההתוועדות המפתיעה

לא ניתן לתמצת את חייו ופועלו של רבי לוי יצחק בכתה אחת בעיתון. הספרים שחיבר, הדרך בעבודת השם שטווה, הסיפורים המרתקים שקרו עימו יכולים למלא כרכים עבי כרס של עשרות ספרים. לכבוד יום השנה להסתלקותו, נפנה זרקור למפעל הכוללים 'תפארת לוי יצחק' אותו מפעיל קונגרס יהודי בוכרה מזה שנים.

הכל החל בהתוועדות אחת של הרבי מליובאוויטש בבית מדרשו שבברוקלין ניו יורק, בה נכח נשיא קונגרס יהודי בוכרה העולמי מר לב לבייב. וכך מספר מר לבייב " זה היה בקיץ תש”מ (1980). בפעם הראשונה שהייתי בארצות הברית. בשבת כ”ף אב, יום ההילולא של אביו של הרבי, הייתי אורח של משפחת ניאזוב בבורו פארק ואחרי השבת קיבלנו הודעה, כמדומני בהפתעה, על התוועדות של הרבי לכבוד יום ההילולא. מיד יצאנו ל־770 והגענו להתוועדות. אגב, אחד הדברים שזכורים לי במיוחד, זה המכשיר עם האוזניות דרכו ניתן היה לקבל תרגום סימולטאני לעברית.

בהתוועדות ההיא הרבי הכריז על המבצע להקמת כוללים ‘תפארת לוי יצחק’ והרבי המשיך מיד ואמר שמי שייקח על עצמו לממן כולל כזה יזכה להרבה ברכות. הרבי גם הוסיף שמי שמקבל על עצמו לייסד כולל כזה, יקבל ממנו בקבוק ‘משקה’. מיד התנדבתי למשימה והרמתי את היד. לאחר מכן עליתי לבימה של הרבי וקיבלתי בקבוק ממנו ‘משקה’ מלווה בצרור ברכות.  ברוך השם ניתן לומר בפה מלא שהברכות של הרבי התקיימו אחד לאחד".

ואכן, כיום רשת הכוללים 'תפארת לוי יצחק' שמתפעל הקונגרס כוללת מספר סניפי ברחבי הארץ בהם נלמדים שיעורי תורה מידי יום ביומו על ידי מגיד שיעור שמעביר את  החומר הנלמד למשתתפי השיעור שהם בעיקר אנשים מבוגרים הבאים לקבל את מנת התורה היומית שלהם לפני ואחרי התפילות בבית הכנסת.

סניפים בכל רחבי הארץ

הרב יוסי ארבוב, שמנהל את הפרויקט הזה מטעם הקונגרס מספר לנו על שגרת לימודים יומית וקבועה לה זוכים המבוגרים בני העדה הבוכרית ברחבי הארץ. "יש כיום שישה כוללים שפעילים מידי יום בערים רמלה, באר שבע, קרית גת, קרית מלאכי, רחובות ונתניה. הכוללים פעילים חמישה ימים בשבוע כאשר הרעיון הוא לאפשר לאוכלוסייה המבוגרת להשתתף בשיעורי תורה בסמוך לתפילות בבית הכנסת, לפניהן או אחריהן. השיעורים הללו הם באורך של כשעתיים מידי יום, חמישה ימים בשבוע. הקונגרס מאוד מעורב בפעילות הזו, ואנו רואים את המיזם כחוד החנית של העשייה עם האוכלוסייה המבוגרת בקהילה הבוכרית בישראל. אנחנו גם מתקצבים בסכום של כמה אלפי שקלים מידי חודש כל שיעור שכזה וסומכים על המשתתפים ומגידי השיעורים שהם ישתמשו בכספים למטרת תחזוק ותפעול השיעורים החשובים הללו. הקבוצות של התלמידים מונות בדרך כלל עשרה אנשים והשיעורים נלמדים בשלל שפות. היות והתלמידים הם בעיקר מבוגרים, יש מקומות בהם השיעורים מועברים בשפה הבוכרית כדי לעניין כמה שניתן את האוכלוסייה המבוגרת". מתאר ארבוב את הפרויקט.

כמו בתחומים רחבים אחרים, גם רשת הכוללים הענפה עצרה כמעט לחלוטין את פעילותה בתקופת ימי הקורונה. האוכלוסייה המבוגרת נחשבת כפגיעה ביותר לתוצאות הרסניות במקרה של הידבקות בנגיף הקורונה, ועל כן מרבית הכוללים פשוט פסקו מלעבוד עם תחילת השתת המגבלות על התקהלויות וסגירת בתי הכנסת.

התלמידים שלא רצו להפסיק

רק סניף אחד ומיוחד של רשת הכוללים פעיל בימים אלו. בסניף העיר נתניה המתקיים בבית הכנסת 'היכל אבנר' שבשכונת אזורים בעיר, ניתן לראות מידי יום ביומו מחזה נפלא. כעשרה אנשים מבוגרים מתקבצים בהיכל בית הכנסת הגדול במרחק תקני אחד מהשני כאשר הם עוטים מסכות על פניהם ומתעמקים בשיעור תורה היומי הנמסר מאת הרב יעקב סימנטובוב שליט"א, מגיד השיעור של בית הכנסת.

הכולל בנתניה לפני הקורונה

"הכולל שלנו פעיל במתכונת הנוכחית מזה כשנתיים, למרות שהוא התחיל כבר לפני כשלוש שנים" אומר הרב סימנטובוב ל'מנורה'. "יש לנו בכולל עשרה אנשים מבוגרים שמתייצבים מידי יום כדי להשתתף בשיעורים הקבועים שלנו שאליהם מצטרפים 'אורחים' לא קבועים מידי יום. האוכלוסייה ברובה מורכבת מפנסיונרים שבוחרים למלא את שגרת יומם בלימוד התורה הקדושה. אני מוסר את השיעורים מידי יום ומשתדל לגוון תכנים. אם זה לימוד חסידות וספר ה'תניא', או לימוד של הלכות משלוחן ערוך או ימים של התוועדות שעמוסה בסיפורים וחיזוקים בעבודת השם. יש גם ימים בהם אנו לומדים שיחות של הרבי מליובאוויטש על פרשת השבוע".

הכולל בזמן הקורונה פועל לפי ההנחיות

כאמור, תקופת הקורונה אמנם הפסיקה את הרצף של השיעורים אך המשתתפים לא וויתרו וביקשו להמשיך את השיעור מיד כשההגבלות אפשרו זאת. "מיד כאשר ניתן האות מצד הרשויות לחזור ולהתכנס, ביקשו משתתפי השיעור לחדש את השיעור במתכונתו הרגילה. לכן החלטנו לעבור מהחדר הקטן יותר בבית הכנסת אל ההיכל הגדול כדי שנוכל להיות באותו חדר ועדיין לשמור על מרחק בטוח בין המשתתפים. אנחנו לא לוקחים סיכונים ומקפידים על מרחק ועל מסיכות. כמו כן, כל מי שמגיע לשיעור מחטא את ידיו ומודע היטב לגודל האחריות שמוטלת עליו בשמירה על כללי הריחוק וההיגיינה".

הרב סימנטובוב משתף בסיפור מרגש שמבטא היטב את המשמעות הגדולה שמהווה השיעור היומי למשתתפים הקבועים שלו. "יש אצלינו יהודי מבוגר שאפשר לומר עליו שהוא 'זקן השבט' הוא האדם המבוגר ביותר בין התלמידים וגילו נושק ל-90 בלי עין הרע. אותו יהודי היה סובל מבעיות בזיכרון בעקבות גילו המתקדם. לאחר שהוא החל להשתתף באופן קבוע בשיעורים, הוא אמר לי שבעיית הזיכרון שלו נעלמה כליל והוא מסוגל היום לזכור הכל עד כדי כך שהוא חוזר על נקודות מהשיעור באוזני אנשים אחרים. היהודי הזה חי לבד בביתו לאחר שאשתו נפטרה זה מכבר והוא מתייצב הראשון בכל יום לשיעור ומשתתף בו בצורה חיה וערנית. כשאני מגיע למסור את השיעור אני רואה אותו ממתין לי כבר עם הספר פתוח וחיוך גדול על פניו". מסיים הרב סימנטובוב.

אין ספק כי הדרך בה בחרו בקונגרס להנציח את זכרו של רבי לוי יצחק, היא הדרך הטובה ביותר להעביר את המסר עליו עמל כל חייו- להגדיל תורה ולהאדירה, ולמרות התנאים הלא פשוטים להמשיך ולהתמיד.

Leave a Reply

Your email address will not be published.