לכל אחד הבחירה האישית שלו. כל אחד יכול לבחור עם מה הוא יכול להתמודד ועל מה הוא יכול לוותר בחייו. השאירו לו להתמודד עם אלוקיו"

בשבוע שעבר ביקר נשיא ארה"ב ג'ו ביידן, בביקורו הראשון כנשיא, בישראל. היו המון נקודות שיא בביקורו, החל מטקס קבלתו בנתב"ג ע"י בכירים כמות נשיא המדינה הרצוג, ראש הממשלה לפיד ורוה"מ החליפי בנט (רוטציה-מוטציה), דרך ביקור ב"יד ושם" ושיחה עם שתי ניצולות שואה, טקס הענקת עיטור הנשיא לנשיא ביידן בבית הנשיא ופגישות רשמיות עם רוה"מ לפיד ועם יו"ר האופוזיציה נתניהו, כולל חתימה על "הצהרת ירושלים" שבה ארה"ב מתחייבת כי איראן לעולם לא תהיה גרעינית וכי ארה"ב תעמוד לצידה של ישראל. בכל האירוע הגדול הזה שנקרא "ביקור הנשיא ביידן בישראל", היה אירוע אחד, אירוע שאמנם הוא לא השיא, אך תפס הרבה מאד כותרות. אירוע זה היה אף דווקא די אירוע שולי, בשלל האירועים שהתרחשו תחת הביקור. היה זה האירוע המדובר בו נשיא ארה"ב ניגש ללחוץ ידם של הזמרים המוכשרים שהופיעו לכבודו בבית הנשיא, יובל דיין ורן דנקר, ובו נראתה יובל דיין "גונבת את ההצגה" וקדה מספר קידות בחיוך, במבוכה וברצון טוב בתמורה לידו המושטת של הנשיא. לאחר האירוע ושלל הפרסומים בגינו, דיין הוציאה לתקשורת הודעה כי עדכנה, לדבריה, את בית הנשיא מראש על מנת שיודיעו לצוות הנשיא האמריקאי למניעת המבוכה, שקרתה כאמור בכל מקרה. לאחר הודעתה, בית הנשיא (הישראלי) יצא גם הוא בהודעה לתקשורת כי דיין אכן דאגה לעדכן אותם מראש ואף צוות הנשיא האמריקאי והנשיא עצמו עודכנו וכנראה "הנשיא שכח", לשון ההודעה.

דווקא האירוע השולי הזה, תפס באז ודובר בכל ערוץ תקשורת אפשרי. ללא התייחסות לדעתי על שמירת נגיעה, עצם הדבר ריגש אותי מאד ולו בגלל גודל המעמד בו זכתה דיין לעמוד בו על עקרונותיה. עלינו לזכור תמיד כי לכל אחת ואחד הזכות על הגוף שלה.ו. . לכל אחד ולכל אחת הזכות להחליט מה העיקרון עליו חשוב לה.ו. לעמוד ומול מי.

בשבועות האחרונים נודע כי בית המשפט העליון בארה"ב ביטל את פסק הדין משנת 1973 שהתיר הפלות וכי קמו מחאות גדולות בנושא, כולל סיקור נרחב של התקשורת האמריקאית וכן, הישראלית בנושא כאשר נלחמים להביא את נושא זכותה של אישה על גופה, על נס. אם כן, היכן אותה "הדאגה" לזכויות האישה על גופה בבואה של התקשורת ובבואם של אנשים מפורסמים ופחות, לקרוא לדיין "להתבייש" על כך שעברה על "לא תלבין" כאשר לא לחצה את ידו של הנשיא האמריקאי.

לאלה הטוענים על צביעות דתית כאשר הינה שומרת נגיעה אך בו זמנית אינה שומרת על איסור שירת נשים(קול באישה ערווה) , אשיב כי, כל אדם דתי ככל שהוא, בעל רמה שונה בדת וכל אחד מתמודד בדרכו עם מורכבויותיו שלו מול הדת ומול הקב"ה. לכל אחד הבחירה האישית שלו. כל אחד יכול לבחור עם מה הוא יכול להתמודד ועל מה הוא יכול לוותר בחייו. השאירו לו להתמודד עם א-לוקיו.

יובל יקירה, הנשיא ביידן הוא נשיא, אבל את, עם עמידתך על עקרונותיך, ככל שיהיו, את מלכה אמיתית. אאחל, שרק תחייכי כל החיים, כי זה כל מה שאת מבקשת.

Leave a Reply

Your email address will not be published.