לאחרונה רבו המקרים העוסקים בשאלה האם לחסן או לא לחסן את הילדים נגד נגיף הקורונה. שאלה זאת משמשת לא אחת לכלי ניגוח בין ההורים, כאשר אחד ההורים  מנסה להתנגד לפעמים בלי סיבה מול ההורה השני .

בתי המשפט למשפחה נדרשו לשאלה לא פעם האם לחסן את קטינים,  או לא כאשר קיימת התנגדות של אחד ההורים.

כזכור, גם כאשר ההורים מתגרשים הם נשארים האפוטרופוסים של הקטינים לפי סעיף 14 לחוק הכשרות האפוטרופסות, המגדיר כי ההורים הם האפוטרופוסים של ילדיהם ללא קשר אם נשואים או לאו .

מכאן, כאשר הורים גרושים נדרשת הסכמת של שני ההורים למתן חיסון לילד. בתי המשפט אשר נדרשו למחלוקת בין ההורים האם לחסן או לא, פוסקים כל מקרה לגופו, ואביא כאן מספר דוגמאות  מהעת האחרונה אשר ישפכו אור על המצב הקיים כיום.

כב’ השופטת מיכל ברדנשטיין פסקה לאחרונה כי קטינה בת  17 אשר רוצה להתחסן תתחסן ויש לכבד את רצונה ללא קשר לרצון ההורים,  אולם, אחיה בן 12.5 אשר יתנגד לחיסון, לא יחוסן, בכך קבעה השופטת כי הקטנים בעלי יכולת לגבש עמדה עצמאית משלהם ויש לכבדה.

בעוד מקרה פסקה כב’ השופטת יוכבד גרנוולד רנד כי אמנם המדובר בקטינה  בת 17,  אולם,  שורה של פסקי דין אישרו את דעתו של משרד הבריאות כי החסון בטוח וניתן לקבלו ללא כל חשש. מכאן פסקה כב’ השופטת גרינוולד כי יש לכבד את רצון הילדה להתחסן והיא תחוסן למרות התנגדות מי מההורים.

כבוד השופטת גילה ספרא ברנע פסקה כי יש לכבד את רצון הילד אשר ביקש והודיע לאפוטרופוס לדין כי אינו מעוניין להתחסן וכי תישמר לו הזכות להתחסן בעתיד. אולם יש לשים לב כי הילד לא רצה להתחסן מסיבה רפואית בלבד,  אלא, מתוך רצון להימנע מקונפליקט נאמנויות בין ההורים, הקטין אף ביקש כי דעתו תישמר סוד ולא תובא לידיעת הוריו מתוך מטרה לשמור על ניטרליות בניהם , בית המשפט נעתר לבקשת הילד ואפשר לו לא להתחסן .

מכאן אנו למדים כי הורים גרושים אשר “מתקוטטים” ביניהם לא תמיד, או אף תמיד, אינם מודעים לנזק שנגרם לקטינים.  הם נאלצים להיקרע בין ההורים ולהחליט אם בכלל ניתן באיזה צד להיות,  עד כדי מצב בו  הילד צריך להחליט מי צודק יותר ומי פחות  לאיזה צד לנקוט.

עלינו ההורים מוטלת החובה גם אם החלטנו להתגרש, לעשות זאת במינימום נזק לקטינים, איננו לוקחים בחשבון כי בסופו של הליך ולא משנה ידו של מי על העליונה, המפסידים הגדולים והראשונים לשלם את המחיר הם הקטינים, לכן זוג אשר מעוניין להתגרש יפה עם יעשה זאת בצורה מושכלת וחכמה.

אינני מדברת על העלויות המטורפות אשר על המתגרש לשלם, אלא על התוספת שצריך לשלם על טיפול לילדים ועל שיקום נפשם הפגועה.

יש לשים לב, אחוז גדול מאוד מהגרושים התחתנו אחרי 1974, מכאן כי  חוק יחסי ממון חל עליהם  ועל בית המשפט להיות צמוד להוראות החוק ולפסוק בהתאם לנאמר בו. נובע מכך כי הכל כתוב והכל ידוע מראש. לדוגמא הבעל הקים חברה במהלך הנישואין והחברה צברה חובות שני בני הזוג יראו בחוב החברה כל עוד הבעל לא הימר בכסף או עשה פעולות שיש עימן עברות פליליות. או אף הבעל הבריח נכסים כל אלו יכנסו לאיזון הסופי בין בני הזוג.

לכן אם רצונכם להתגרש חישבו פעמיים, חישבו על עליות המאבק המשפטי אשר לעיתים ידוע מראש והכי חשוב, חשבו על ילדכם, הם הראשונים לשלם את המחיר.

Leave a Reply

Your email address will not be published.