שאלה: בוקר טוב שרית. אני חוששת שהבן שלי בן שנתיים פוחד מנטישה. זה התחיל לאחרונה בבכיות בבוקר שהולכים לגן . הוא לא היה בוכה בחיים מכלום, מחשש ללכת לאנשים מוכרים כמו סבא סבתא ודודים. ברגע שאנחנו לא באזור, בבוקר שקם מבקש שנשכב איתו במיטה ואם אנחנו לא באים אליו, אז הוא בוכה ממש ובא אחרינו. כשהוא חוזר מהגן עם דודה שלו לוקח לו כמה דקות לחזור אלינו ועוד מקרים .

אנחנו עשינו לו חדר חדש לפני פסח ועד אז היה ישן איתנו בחדר, לכן אנחנו חוששים שזה פחד של נטישה. מה ניתן לעשות בנושא, האם נכון להחזיר אותו לישון איתנו בחדר לפעמים.  איך יודעים האם באמת מדובר בפחד אני מדגישה עד היום לא היה פוחד מכלום היה הולך עם כל אחד חופשי בלי פחד ובכי מאז שנולד.

שואלת יקרה,

לכולנו יש חוויה לא נעימה  כאשר אנחנו נאלצים  לעזוב את המוכר ולעבור שלב לעבר הלא מוכר, בנך בן השנתיים עובר כרגע חוויה חדשה של שינה מחוץ לחדר שלכם חדר שהיווה עבורו חוף מבטחים.

כרגע הוא מרגיש שאתם ממשיכים בשגרה  שלכם ישנים באותו מקום ואותו אילצתם לעבור חדר, גם אם החדר חדש ויפה בגיל הזה הנראות והאסתטיקה לא מדברת לנפש הילד.

חשוב שתדברו איתו הרבה על המעבר, על האהבה האינסופית שלכם כלפיו גם אם הוא ישן בחדר אחר, תדגישו את החשיבות של השינה בחדר הילדים עבורו, היות והוא בן שנתיים וזקוק לשעות שינה מרובות יותר לעומת השעות שאתם זקוקים.

חשוב מאוד להיות לידו בחדר עד שהוא נרדם, להעביר לו את הזמן ברגעי איכות משותפים כמו  קריאת סיפור לפני השינה, לומר יחד איתו  קריאת שמע ולתת לו נשיקה, לשאול אותו  ולשמוע את דעתו  אם יש משהו  שמפריע לו ולדבר על זה באופן מכובד.

עד היום הוא לא פחד כי הוא היה איתכם, כרגע הוא נמצא בשלב נוסף של תהליך הגדילה והגיוני שהוא יפתח פחדים מסוף זה, בל נשכח שהוא רק פעוט בן שנתיים, לכן חשוב להיות לידו בחדר עד שהוא נרדם  ולהעניק לו תחושת ביטחון שאתם תמיד לידו, בנוסף אפשר לאפשר לו לישון איתכם מידי פעם אם הוא מתעורר באמצע הלילה, זה פחות מומלץ אבל בגלל גילו הצעיר אפשר להקל לעיתים רחוקות שאת ממש עייפה והשהות לידו נראית בלתי אפשרית  תאפשרי לו לישון אתכם, באופן רגיל יש לשבת לידו בחדר גם אם הוא מתעורר באמצע הלילה עד שהוא נרדם.

בהצלחה

…………………..

שאלה:

הי שרית. ראשית חשוב לי לומר שאת אישיותו מיוחד עם השראה גדולה. רציתי לשאול, במידה הבעל נפגע מביקורת של ההורים אליו ולכן היחס לא נחמד ותמיד יש מתח באוויר ורצון של כמה שפחות להיפגש. מה עושים המקרה הנ"ל ובלי קשר עם  אופי שונה וצורת הסתכלות על החיים שונה בין בני הזוג.

שואלת יקרה ,

ביקורת מעולם לא הועילה ותמיד הרסה כל חלקה טובה, במידה והוריך מבקרים אותו ( גם אם טענתם צודקת) הוא יפגע מהם ולא ירצה להגיע ולשהות במחיצתם. כולנו לא אוהבים לקבל ביקורת מכל סוג  שהיא ומכל אדם  גם אם מטרתו לטובתנו כגון ילד לא אוהב לקבל ביקורת/ מוסר מהוריו למרות שהוא יודע שהם אוהבים אותו ודואגים לו ומעוניינים רק בטובתו, קל וחומר חתן לא ירגיש נח  אם הורי אשתו מעבירים עליו ביקורת ומחליטים עבורו כיצד ואיך עליו להתנהג.

ההורים שלך צריכים ללמוד לקבל את החתן שלהם גם אם יש בו צדדים פחות נעימים, במידה והוא עושה משהו שפוגע בהם או מפריע להם, הם לא צריכים לבקר או להוכיח אותו,  הם צריכים לדבר איתו בנועם ולומר מה  מפריע להם, מה מכאיב להם  בלי שיפוטיות על התנהגותו או מנהגיו, ברגע שמנהלים אי הסכמה ממקום מכבד ולא מבקר או שיפוטי הצד השני בדר"כ פתוח יותר לקבל את הדברים.

במידה וההורים שלך מעירים לו על דברים שבכלל לא מפריעים לך ומפריעים רק להם ,את צריכה בנועם ובכבוד לעצור אותם ולומר אני מבינה שאתם דואגים לנו, אני יודעת שאתם רוצים בטובתנו וטובתנו היחידה בנושא זה, היא שלא תקחו חלק ותתנו לנו לנתב את המסלול שאנחנו החלטנו ללכת בו. חשוב להבהיר להם שניכם באותו צד ולא לתת לבעל שאת והורייך יוצאים נגדו.

במידה ודעתך כמו של הורייך ויש משהו אצל בעלך שמפריע לך וגם להם, הם לא אמורים לקחת בזה חלק, את אמורה ליישב איתו את הדברים, לך הסמכות לחלוק על צורת התנהגותו, הם כהורים לא יכולים להתערב, במידה והם אכן מתערבים את צריכה לעצור את זה ולהבהיר להם שהקשר הזוגי שלכם מושפע מהביקורת שלהם, את מבינה שהם רוצים להועיל אבל מעדיפה לנהל לבד את השיחה עם בעלך בנושא זה.

גם אם אופי ההסתכלות שלהם על החיים  שונה הם עדיין צריכים וחייבים לכבד אחד את השני וכן את תפיסת העולמות השונים, להבין שלכל אחד  מתאים משהו אחר, רק כך תגיעו לשלום ואחווה ורעות.

בהצלחה

שרית מיתר

Leave a Reply

Your email address will not be published.