ביום בהיר אחד, לפני כ-10 שנים, צלצל הטלפון שלי ומן העבר השני של הקו נשמע קול דק וסמכותי.

אתה חי דוידוב? הוא שאל, חנדה חנדה? ״כן״ עניתי. ״מדבר גרשון, אתה לא מכיר אותי, אבל אשמח לפגוש אותך היום בבורסת היהלומים ברמת גן״ ״באיזה עניין?״ שאלתי. ״אל תדאג, תבוא, זה ישתלם לך מאוד!״ בצהריים נפגשנו בבית קפה במתחם הבורסה, מולי ישב יהודי חרדי, זקן ארוך, מגבעת שחורה, פראק שחור ארוך, ומיד הציג עצמו בתור גרשון יצחקי, והגדיר את עצמו כחב״דניק גאה המתגורר עם משפחתו באוסטרליה…

מפגש מוזר יש לומר, ״מה הביא אותך להפגש איתי?״ שאלתי. ״השמחה שאתה נותן לי ולמשפחתי בגלות הרחוקה״ הוא ענה. מסתבר שמאחורי אותה חזות חרדית קשוחה, הסתתר גבי יצחקוב, יליד שחריסבז, שגדל באור יהודה, נשוי ללודה מנתניה ולהם 6 ילדים. ״יש לי את כל הדיסקים שלך, וכשעצוב לנו, שם רחוק מכולם, אנחנו שמים לנו הצגה שלך בDVD ושוכחים מהצרות״ נראה היה שהוא קצר בזמן, ובא לדבר עסקים. ״ההצעה שלי כזאת: בואו אלינו לאוסטרליה בחג הפסח, שבו איתנו בליל הסדר הקהילתי, ובחול המועד תופיעו לקהילת הבוכרים של מלבורן אוסטרליה!״ ״יש בוכרים באוסטרליה?!״ שאלתי. ״תבוא תראה!״ הוא אמר.

״רק מכין אותך שאנחנו בקהילת חב״ד, בפסח, בניגוד לבוכרים, לא אוכלים קטניות ואורז״ ״אז מה נאכל?״ שאלתי בדאגה ״כבשים״ הוא ענה. למחרת הוא שלח לנו 3 כרטיסי טיסה למלבורן דרך הונג קונג. טסנו אני, אחי רונן ורעייתי ויקטוריה, יחד איתו 24 שעות למלבורן הרחוקה.

לא האמנו למראה עיננו, גבי ומשפחתו ארגנו ליל סדר כהלכתו לכל קהילת הבוכרים של מלבורן, ארוחת ערב וצהריים והכל על חשבונו. זה ריגש אותנו כל כך, עד שלא היתה לנו סבלנות לחכות להופעה, וכבר בארוחת החג שימחנו את הקהילה במערכונים וקטעי הומור ושירה אדירה שבקעה מבית הכנסת לרחובות העיר מלבורן. במשך כל שבעת ימי החג, בני הזוג יצחקי, אירחו אותנו כיד המלך, וכשהוא הבטיח כבשים, באמת היו שם רק כבשים! בשפע! ביד רחבה! באהבה גדולה ונתינה אין סופית.

ביום המופע, גבי שילם על אולם המופעים, הגברה ותאורה, שילם את שכרנו על המופע, ולא ביקש מאיש לשלם, כל אחד נתן בכניסה כרצונו וכאוות נפשו. מי שלא יכל לא שילם! גבי מימן הכל! פשוט הכל! להצגה הגיעו כ-100 צופים, וזה היה אירוע התרבות הראשון בהיסטוריה לעדה הבוכרית על אדמת אוסטרליה. הקהל יצא מגדרו, זכינו לברכות חמות מכל יושבי האולם, ובהם קשישה בת 98, שלא יצאה מביתה למעלה מ6 שנים, אבל הגיע להצגה ונהנתה כל כך, עד שעלתה לבמה וברכה אותנו ואת גבי ובני משפחתו.

במשך שבעת ימי החג, בילינו, טיילנו, אכלנו, שימחנו ובעיקר זכינו לחבר אמת, והתפעלנו מתעצומות הנפש של האיש ורעייתו הנפלאה לודה. בתום שבעת הימים, כשחשבנו שראינו כבר הכל, הוא הפתיע שוב: ״רוצים לטייל בסידני?״ הוא שאל  ״בוודאי״ ענינו. ״הנה לכם 3 כרטיסי טיסה לסידני, פלוס 2 חדרים בבית מלון לכל אורך שהייתכם שם, וטלפון של חברים טובים שידאגו לכם לאוכל כשר. תהנו לכם״ חשבנו שזה חלום, שהאיש הוא לא באמת איש, אלא הוא פשוט מלאך שנשלח אלינו משמיים. כמובן שההנאה בסידני היתה בלתי נשכחת.

מאז ועד היום, נותרנו המשפחות- דוידוב ויצחקי, חברי נפש, נפגשנו בכל ביקור של הזוג יצחקי בארץ, הם תמיד היו אורחי הכבוד בהצגות שלנו בארץ, בני בית בביתנו, אורחי כבוד בשמחות שלנו, אנשי סודנו, כל תכשיט שרצינו, הזמנו רק מגבי כולל טבעת הנישואין של רונן ואורה, ומתנת הלידה של התאומים שלנו, אותו עונדת רעייתי ויקטוריה בגאווה רבה על זרועה. היינו למשפחה אחת.

באחד מביקורינו בוינה, התרמנו את ראשי הקהילה בספר תורה חדש, כדי להכניסו בבית הכנסת החדש במלבורן, אותו תכנן לבנות גבי בחצר ביתו. הספר נכתב ונתרם לקהילה באוסטרליה. לא רבים הצליחו להצחיק אותנו, אבל גרשון ז״ל היה איש אינטלגנט בעל חוש הומור איכותי והרבה להצחיק אותנו.

כמה אהב גבי את רעייתו וילדיו, הם היו משאת נפשו, משוש חייו והתקווה שלו לחיים. בשבוע שעבר, התבשרנו כולנו בבשורה המרה מכל, על לכתו מאיתנו בטרם עת, של חברנו היקר והאהוב גרשון יצחקי ז״ל. בשורה שהכתה את כולנו בהלם, והותירה אותנו המומים ובוכיים. זהו מחסור אדיר לכולנו שאין מרפא לו. הקדשנו את ההצגה ‘הירושה של סבתא’ שהתקיימה ב18.11.21 באור יהודה לזכרו.

אנו מבקשים לשלוח את תנחומינו הכנים והעמוקים לכל משפחת יצחקי, לרעייתו היקרה לודה שתבדל לחיים ארוכים, לילדיו הנפלאים, נכדיו, לכל בני משפחתו, לחבריו הרבים בארץ ומחוצה לה, האבלים כעת על לכתו. גרשון ז״ל היה איש משפחה למופת, חבר אמת, צדיק, ישר, תמים, אוהב ורודף שלום.

תהא נשמתו צרורה בצרור החיים, זכותו תגן עלינו, ונזכה כולנו לתחיית המתים ולביאת המשיח (שאותו גרשון ז״ל רצה מאוד לראות) במהרה בימינו, אמן.

Leave a Reply

Your email address will not be published.