ב-24 במאי הקרוב ייערכו בחירות בהסתדרות הכללית, במקביל תיערך מערכת בחירות נוספת לנשים בלבד. כרבע מיליון נשים החברות בהסתדרות עתידות לבחור את יו"ר ארגון הנשים הגדול במדינה ונציגות המרחבים הפרוסיים ברחי הארץ. מי שמועמדת לתפקיד במרחב רחובות היא שמרית לבייב, עורכת דין בדיני משפחה ושמאית מקרקעין במקצועה. בראיון לקראת ההתמודדות היא מתארת למה דווקא מתאימה לתפקיד, מה הדברים הראשונים שתפעל לשנות ולמה אחרי הכל היא מאמינה שנעמ"ת תוכל לשוב למוקדי הכוח בחברה הישראלית.

| בר דוד

מה הביא אותך להתמודד בבחירות הקרובות במרחב רחובות לארגון נעמ"ת?

"אני עורכת דין בתחום המשפחה והמקרקעין ואני שמאית מקרקעין. אני רואה את זה בכל, אני רואה את זה בבתי משפט אני מומחית מטעם בתי משפט לפירוקי שיתוף ומקרקעין והליכי גירושין וזה כואב לי. כואב לי שאנשים משלמים, הילדים נפגעים, נשים נפגעות, גברים נפגעים ורמת יוקר המחייה רק עולה ועולה. אני רואה את המצוקה. גם של האימהות וגם של הגברים החד הוריים, אף אחד לא מודע לשיעורי ההתאבדות של גברים בהליכי גירושין. אני רואה אנשים שאין להם יכולת להגיע למימון משפטי, אני נמצאת בוועדה של ניכור הורי בלשכת עורכי הדין, אני רואה את התמונה המלאה של הסיוע המשפטי ואת מאחורי הקלעים של כל ההתנהלות הזו. אני מתמודדת לתפקיד במרחב שכולל את רחובות, נס ציונה, גדרה, קריית עקרון ומזכרת בתיה".

מה יהיה שונה אם את תבחרי ותשבי בתפקיד?

"אני רוצה לפעול ברמה הארצית שנעמת תטפל גם בגברים החד הוריים. אני הייתי באופן אישי, אני הייתי בקבוצה של שוויון הורי, של גברים. אף אחד לא יודע כמה גברים מתאבדים בשנה שלא מסוגלים לשלם את המזונות ולא מסוגלים להשתכר ומהמצב הזה הם תולים את עצמם ומתאבדים. הם באמת החצר האחורית. אני חושבת שנעמת צריכה לעזור להם, להביא אותם גם כן. וגם לטפל בהם. מה שקורה היום בבתי המשפט יש המון תיקים של ניכור הורים. יש היום תופעה שרק מתפתחת ומתפתחת. ואנחנו יודעים על זה כי היום אנשים כבר לא מפחדים, ואנשים מתלוננים ואנשים מגיעים ואני אני באתי ממקום אידיאולוגי לתפקיד הזה, לא ממקום פוליטי, מכוון שאני עוסקת בתחום הזה אני רואה את המצוקה של האנשים, אני רואה שהם לא מקבלים את הכלים, אני רואה שמתעסקים בטופסולוגיה.  אנשים לא מקבלים את העזרה הראויה להם הגיע הזמן שיפתח מנגנון ברמה הארצית שיטפל בנושא הזה. בכל מקום לא מצליחים לפתור את הבעיה הזאת. ואני החלטתי מהמקום הזה של השינוי שצריך להתחיל מתוך ההסתדרות. פעם נעמת הייתה בחזית, היום היא נמצאת בחצר האחורית של ההסתדרות".

נעמ"ת שהחלה את דרכה לפני קצת יותר ממאה שנה, היוותה ארגון המייצג את הכוח הנשי בעבודה לאור העובדה שהנשים בחברה לא זכו להכרה וייצוג במוסדות הקיימים. במשך השנים שימש הארגון כמענה בלעדי לנשים חסרות מקצוע ומקום עבודה. עם הקמת המדינה סייע הארגון בגיוס לחיל נשים ובשנות השבעים רכש את מקומו תוך שהארגון מפעיל שירויים חברתיים ומשפטיים, מעונות יום ובתי ספר ויוזם חקיקה לקידום מעמד האישה בישראל. כיום קיימים עוד עשרות ארגוני נשים שפועלות למען מטרה משותפת שתכליתה קידום מעמד האישה. ועדיין אנחנו רואים את הקשיים של הסייעות וסגירת המעונות, ההתמודדות של נשים במשפחה וכאימהות חד הוריות.  נעמ"ת כידוע היה הארגון הראשון בישראל למען מטרה זו, ייתכן וכיום הוא אינו מבצע את תפקידו כראוי?

"נעמת הייתה הראשונה שהרימה את הדגל, היום יש הרבה בעיות של ניכור הורי, של אלימות במשפחה, של תלונות שווא. יש הרבה דברים שלא מטופלים וזה מגיע אפילו לרמה המדינית. יש אלימות נגד נשים, יש אלימות על ילדים, בתי משפט לנוער היום מלאים, ותיקים על נוער שנפלט לרחוב וזה פשוט שרשרת של דברים שאחד מוסיף לשני וזו התוצאה. ואנחנו רוצים לעשות את השינוי, אנחנו  רוצים להחזיר את המעונות שהם יפעלו, להעיר את הדוב משנתו. מה שקורה היום זה שאין פעילות, אין תמיכה, הדברים מתמוססים, אין חוזק. בגלל שהארגון לא מבצע את תפקידו כראוי הגיע הזמן לעשות שינוי. נעמת היום משביתה מעונות, זה לא תקין. כי מי שנפגע זה האזרחים, מי שנפגע זה ההורים, מי שנפגע זה הילדים, מי שנפגע זה הסייעות שלא מתוגמלות היום מבחינת השכר שלהן ובגלל זה הן שובתות. ופה זה מתחיל".

אני מאמין שיש סיבה למה המעונות נסגרים, לא?

"אם המעונות נסגרים מה זה אומר, שהיא פועלת טוב או לא טוב? תוהה עו"ד לבייב ומוסיפה. "המעונות נסגרים, הסייעות לא מקבלות שכר ראוי, אז מה, אין להן מוטיבציה לבוא ולעבוד, והן לא מתוגמלות, שכר העובדים הוא נשחק, שכר העובדים במשק נשחק. אתה מבין? אנשים לא רוצים לבוא לעבוד. כי הם רוצים להתפרנס. ובן אדם שמגיע לעבודה והוא מתוסכל וסייעת צריכה גם לנקות את הגן וגם לעבודה 7-8 שעות. היא מיואשת. היא לא רוצה לעבוד. אז יש כאלה שרוצות, בעל כורחן בשביל משכורת זעומה והן מוציאות את העצבים ואת התסכול שלהן בעבודה. ויש כאלה שפשוט לא באות אז אין כוח עבודה".

עד כמה זה ניכר בשטח?

"למשל ברמת גן, מתוך קרוב לכמעט עשרים מעונות נשארו שתיים. יש בידי מכתב מרחובות, של גן של נעמת שפנו אליי, הוא חתום בידי ההורים של הגן, על זה שהגן נסגר והם פונים ואין להם למי לפנות והם מחפשים בן אדם. ואין מענה טלפוני אין מי שיטפל בבעיה, יש לי מכתב כתוב. ילדים לא הולכים לגנים, ולמה זה? מי נפגע? קודם כל הסייעות לא מקבלות שכר ראוי, אחר כך הורים שנאלצים באמצע השנה לחפש גן לילדים שלהם. יש תסכול גדול מאוד בנושא הזה, אין למי לפנות וכרגע יש הרבה תסכול במערכת. יש הרבה מאוד במה לפעול ברמה הארצית, בכל הנושא של לא רק בתחום של המעונות גם בתחום המשפחתי והיחס המשפטי לחד הוריות. קשה מאוד לשרוד כלכלית בארץ על אחת כמה לגדל משפחה כאם חד הורית. אימהות לא יוצאות לעבוד ואימהות חד הוריות ממעגל העבודה הן מפרנסות יחידות לפעמים, בהרבה מהפעמים אין להם את היכולת לממן גנים פרטיים. את נעמ"ת כן מכירים פשוט לא יודעים מה הכוח שלו. נעמ"ת נעלמה מהשטח. הגיע הזמן להרים אותה, יש לה תקציבים הגיע הזמן לנתב אותם למקומות הנכונים. חייבים לשמן את המערכת הזאת שנקראת נעמ"ת. לא רק לאנשים שנמצאים על קו העוני, אלא גם לציבור ברמת הביניים".

מה הדבר שמבחינתך נדרש לשנות במיידי?

"הייעוץ המשפטי לחד הוריים, להגדיל את הגנים של נעמ"ת ולפתוח בחזרה את כל אלו שנסגרו. בתוך כך גם לשפר את שכר הסייעות בגנים". מדגישה לבייב ומסבירה "אני חושבת שנשים חד הוריות  לא מקבלות היום את הסיוע המגיע להן. נשים היום צריכות לקחת עורכי דין, אם ילדים ומשפחה ממוצעת לא מסוגלת לפרנס את עצמה אז אף אחד לא יכול לקחת עורך דין. העזרה לאישה יחידנית, צריך להיות עם מנגנון מחבק ומלווה יותר".

Leave a Reply

Your email address will not be published.