גל אוחנה, נער בן 16 מאשקלון החליט לעבור לגור עם סבא שלו, יעקב שקורי בן ה-89 ביום שהתחיל משבר הקורונה. אוחנה ויתר על החופשה הארוכה בבית והפך להיות החבר הכי טוב של סבא יעקב. "אין לי פה כבלים, אין לא את החברים שלי, אין לי פה את האינטרנט אבל המטרה בסופו של דבר היא לעזור לסבא ולגרום לו לחיות כמה שיותר טוב ולהאריך לו את החיים. וזה מה שאני עושה פה"

אוחנה סיפר עוד כי לפני כן הייתה לסבא שלו מטפלת, "לפני כן הייתה לו מטפלת שהייתה באה אליו על בסיס יומי. אבל בגלל שהבנו שהיא מסתובבת בחוף וכנראה שיש לה עוד מטופלים והיא הולכת לקניות ונפגשת עם אנשים אז החלטנו שזה מסוכן בשביל סבא והחלטתי שאני אבוא, אני אשמור עליו וידאג ויעשה כל מה שצריך בתפקיד של המטפלת אם זה להכין לו לאכול ואם זה לעזור לו להתקלח וכל מה שצריך בעצם".

סבא יעקב סיפר כי הנכד הפתיע אותו: "לפני חודש וחצי, אני רואה בשעות הערב הוא בא עם תיק מלא והכל… לא הבנתי כלום לא ידעתי שום דבר. הוא אמר, תשמע אני מעכשיו פה, אף אחד לא נכנס אף אחד לא יוצא. אני עד לדלת, יותר מהדלת לא נתן לי להגיע. כשהוא בא עם התיק והכל, אני מדבר איתו אני אומר לו מחר תבוא המטפלת בבוקר, הוא אומר איזה מטפלת, אף אחד לא נכנס, אף אחד לא יוצא. המצב הוא לא כך כל טוב ואני פה. ומאותו הרגע עד היום, לא חברים, לא משפחה, לא אף אחד. חוף מהסבא אין אף אחד".

סבא יעקב שוקרי

בזמן שהם ביחד הם מצלמים ביחד סרטונים מצחיקים, גל למד לבשל בשביל סבא והוא אפילו סיפר אותו. "יש לי בבוקר שיעורים מקוונים בזום, ואז אני מסיים את השיעורים מתפנה לסבא, פשוט כל היום יושב עם סבא. אנחנו משחקים, אם זה לשחק דומינו, אם זה לשחק קלפים, מתי שצריך לאכול מכין לו לאכול, מתי שצריך עזרה במקלחת, בשינה אם זה בשינה כשהוא ישן להסתכל עליו לראות שהכל בסדר וגם כל יום שישי אחי רז בא ומנקה לו את הבית, זה ממש כאילו לקחנו על עצמינו, על עצמינו מטרה ואנחנו משיגים אותה. סיפרתי אותו. אני אף פעם אלא ידעתי לספר, אבל מה שצריך אני עושה".

Leave a Reply

Your email address will not be published.