הסדרה החדשה והמדוברת של  ‘יס’  שהחלה השבוע וצפויה להכיל שבעה פרקים על עלילותיה של גיבורת הסדרה אתי אלון (דאנה איבגי) ונאמנותה הבלתי תלויה באחיה עופר מקסימוב (יהודה לוי) המכור להימורים ומצוי בחובות, כיצד במשך שנים מעלה בכספי הבנק ‘למסחר’ ואף הביאה לקריסתו בעקבות הפרשה. האירוע שגרם לחוסר אמון בין הלקוחות נאמד בסך של רבע מיליארד שקלים שנגנבו ע”י אתי אלון במשך השנים. בראיון מיוחד לרגל עליית הסדרה מתאר שמעון פולטוב מי שפעל מאחורי הקלעים להכין את התפאורה והפרטים הקטנים שיאפשרו לסט להתקיים ב’אווירה’ בוכרית, ימי הצילום המתישים, העבודה עם השחקנים לבטא את המילים הבוכריות באופן הנכון וגם מלאכת התרגום שהייתה מורכבת מאוד לנוכח הסצנות ואופי הדמויות.

| בר דוד

‘מעילה’ הסדרה החדשה של ‘יס’  עתידה לספר את סיפורה של הפרשה שטלטלה לפני כמעט עשרים שנה את המדינה. אתי אלון, שהחלה כפקידה בבנק ולאחר מספר חודשים קודמה לתפקיד סגנית מנהל מחלקת השקעות הצליחה לגרום על ידי שבירת הפיקדונות והעמדת ההלוואות של לקוחות הבנק למעילת ענק וחסרת תקדים של סכום אגדי שגרם לבנק למסחר לקריסה מוחלטת. ₪. 254,199,600

יוצרי הסדרה יותם גנדלמן ושירה פורת מתעדים וחוקרים כל פרט בפרשה במשך כמה שנים על מנת לאפשר לצופים לחוות את הרקע למעשים של אתי אלון ובפרט הסביבה המשפחתית בה גדלה אתי אלון. “האבא הוא דמות שמאוד היה נחוש להציג כמה הכבוד של הבן שלו עופר, זה הדבר הכי חשוב בבית”. מתאר פולטוב וממשיך “המילה שלו זו מילה שקובעת וכל מה שהוא רוצה צריך לעזור לו ולעמוד לצידו, היוצרים הדגישו את זה מאוד בסדרה, אבל היום במציאות זה כבר השתנה, בעשרים שנים האחרונות קשה מאוד לראות עדיין מצבים כאלו, אבל כן יש משפחות שעדיין מתנהלות ככה”. הסדרה אם כך מציגה בפני הצופים את הנאמנות של אתי אלון כלפי אחיה, עופר מקסימוב המכור להימורים ונתון לסחיטות ואיומים מצד גורמים עבריינים, עד שלא נותר לו אלא הברירה האחרונה, אחותו. הסדרה מציגה את הצד המקצועי של התהליך והאופן בו בוצעה המעילה אך גם את הצד הרגשי המלווה את האובססיה בינה לבין אחיה ואביה שגורם לה לפעול ולהשפיע על קבלת ההחלטות שלה.

מאחורי הקלעים

הסדרה שהתנהלה בלוח זמנים מדויק הכריחה את מערכת ההפקה להתנהל מול תפאורה שאינה אולפן צילום אלא בית פרטי והווי בוכרי אותנטי “שאלו בהפקה כל מיני אנשים איפה אפשר למצוא מישהו שיוכל לתווך בין השחקנים לבין השפה ולאפשר את ההיכרות עם העדה הבוכרית והאלמנטים המאפיינים אותה, זה נשמע פשוט אבל על זה יושב על בחירת המיקומים לימי הצילום, האביזרים והתערבות בטקסט. המפיק בפועל אבי טוב התקשר אליי וקבעו לי פגישה עם הבמאי והכותב של הסדרה, התחלנו לדבר וזה זרם מאוד טוב. אחרי כמה ימים אירחתי בבית את דובר קוסאשווילי שמשחק את אביגדור מקסימוב, דמות בוכרית אותנטית. דובר קוסאשווילי היה צריך לדבר בבוכרית בסצנות רבות. לדוגמא, יש כל מיני מילים שלא רוצים שאשתו של עופר תשמע או משהו שצריך להחליק בשפה אחרת על מנת שלא יבינו אנים אחרים, גם שהוא מתעצבן במהלך הסדרה אז יש הרבה מאוד פתגמים ואמירות בוכריות שכולנו מכירים. אז יצא שהתאמנו הרבה מאוד על השימוש הנכון בשפה, יש סצנות בכלא ובקזינו שהן מאוד עוצמתיות לאבא, אבל גם ביומיום סביב השולחן המשפחתי זה בא לידי ביטוי.  לאחר מכן ישבתי עם ענת וקסמן שמשחקת בסדרה את תפקיד האם במשפחה, ענת וקסמן היא שחקנית קולנוע, טלוויזיה ותיאטרון מאוד מוערכת, אבל מה הפתיע אותי מאוד זה הדבר הראשון שהיא אמרה לי, איך שהתחלנו לשבת על הטקסט היא מיד שמחה וציינה שהרב שלמה יהודה לייב אליעזרוב הוא סבא שלה וכידוע הוא נסע לשליחות לעיר סמרקנד ושימש כרב העיר והקהילה הבוכרית תקופה ארוכה ואפילו פתח ישיבה, בית דין ומקוואות והכשיר תלמידים לשחיטה, זה הפתיע אותי מאוד ושמחתי לשמוע ממנה סיפורים עליו”.

איך היית מתאר את מאחורי הקלעים?

העבודה התרכזה מאוד בצורך להבין את השימוש בשפה הבוכרית, ובעיקר את הניב המתבקש, העליות והירידות של הטקסט. התסריט לא פשוט, יש מלא סצנות ובכל אחת דחפו פתאום משפט בבוכרית, כאן אני נכנס לתמונה אבל זה היה מאוד קשה כי אני לא יודע את הרקע ולא מה קדם למשפט בבוכרית, אז הייתי חייב להיות על זה כל הזמן, ממש להיות שותף בסצנות בשביל להבין את המתרחש, הרי לתרגם משפט בבוכרית זה מושפע לפי המצב, לפי מה שקורה כרגע וזה לא אחד לאחד לפי התרגום הפשוט של המילה. לכל מילה בבוכרית יש משמעות אחרת, או אפילו שימוש כפול במילה בצורה של הסלנג. אז מהבחינה הזאת זה היה מסובך ולא פשוט. אבל זו זכות גדולה לעבוד עם צוות שחקנים כמו יהודה לוי וענת וקסמן ודובר קאסשווילי כמובן גם דאנה איבגי ושלום אסייג, שני קליין וחנן סביון. אלו שחקנים אדירים ויש להם הרבה מאוד הערכה בקולנוע הישראלי. לי זה היה תענוג ששחקנים בגודל כזה באים אלי הבייתה ואני מקבל אותם והם מתייעצים ולומדים, אפילו הייתי אומר סגירת מעגל”.

מאיזו בחינה זו סגירת מעגל?

“שהייתי צעיר בן שמונה עשרה בקרית שלום, הייתי מדבר את השפה הבוכרית ובשכונה היו מסתכלים עלי אנשים בעין לא טובה, היו אומרים לי שזה פרימיטיבי ללמוד את השפה ורק זקנים מדברים בבוכרית. אז מהבחינה הזו זה שעכשיו אחרי כל כך הרבה שנים הפקה מוערכת מאוד מגיעה ללמוד ממני את השפה והשימוש הנכון בה, פתאום ההבנה שיש צורך לשפה ‘הפרימיטיבית’ מאפשרת לי לסגור את המעגל”.

יצא לך להרגיש שאתה מגן על העדה הבוכרית במהלך הצילומים?

לי היה מאוד קשה לתרגם ברוטליות או מילים עם אופי וולגרי, השתדלתי לעגל פינות, שהעדה הבוכרית לא תצא מגעילה כל כך בשפה בוטה. אבל באופן כללי באתי לעבוד, הרגשתי שהצוות וגם השחקנים התנהלנו באופן מקצועי לחלוטין מבלי לתפוס צד או עמדה. יהודה לוי מאוד רצה להיפגש עם עופר מקסימוב וביקש ממני כמה פעמים שאנסה להפגיש אותם, אבל עופר לא היה מעוניין וסירב בכל תוקף. הוא לא מוכן להתראיין ולא מוכן לשום דבר שקשור בפרסום. באחד הימים, במהלך הצילומים. הפתעתי את ההפקה אצלי בחצר, הזמנתי את כל אנשי הצוות בזמן ההפסקה לארוחה בוכרית אותנטית. תבין כל יום צילום מתחיל בשבע בבוקר והפסקת צהרים זו חצי שעה וישר חוזרים לעבוד, אז הכל חייב להיות לפי זמנים מאוד ברורים. בקיצור, בהפסקת הצהריים הבאתי להם קצת מההווי הבוכרי. באו שחקנים ורקדניות שעובדים איתי בתיאטרון שהקמתי “רוחטי ג’ון” עם הדויירה וקרניי, הלבשנו את כל הצוות בג’ומה כולם רקדו ונהנו, אפילו הצטרפו אלינו השכנים מהבניינים הסמוכים ויצאו למרפסות, זו הייתה חגיגה רצינית, פתאום שבירת שגרה שאפשרה לכולם לחוות קצת מהעדה הבוכרית ומהצד הטוב והטעים שלה, היה כיף רציני”.

בורג חשוב

זו לא הפעם הראשונה בה שמעון פולטוב משתתף בהפקות תיאטרון וקולנוע ” ללא ספק העבודה מאחורי הקלעים בסדרה ‘מעילה’ אפשרה לי לשפר הרבה דברים בהרבה תחומים, בדרך כלל ההופעות שאני מעלה בתיאטרון “רוחטי ג’ון” עוסקים בעיקר במורשת ותרבות העדה הבוכרית, אבל אני חושב שצריך גם לשלב את צורת ההסתכלות של הישראליות בתוך ההווי הקהילתי של העדה. כמובן הקהילה הבוכרית בתיאטרון היא לפני הכל ואני חושב שאנחנו מצליחים להביא משהו מאוד מרענן וטוב לבמה. בסוף האולמות מלאים ועכשיו שמתחילים לחזור באופן מלא אחרי הפסק זמן הרציני שלקחנו בגלל הקורנה, אני משוכנע שייצא לי לעבוד על חומרים טובים ולהמשיך בעשייה הזו, אנחנו עתידים בנובמבר להעלות קומדיה לכבוד וזכרו של הבדרן והכותב יצחק יגודייב, במהלך חודש נובמבר כל מוצאי שבת תהיה הופעה, קראנו לה “ג’וני דאדש” והיא בשיתוף פעולה מלא עם קונגרס יהודי בוכרה העולמי”. מתאר פולטוב ומחזיר את הסדרה ‘מעילה’ למרכז הבמה. “לצערי נכתב לי תפקיד בסדרה אבל הוא התבטל בדקה התשעים, אבל יצא לי לעבוד בשיתוף פעולה צמוד עם הבמאי במשך ארבעים ימי הצילום ועוד בימים שקדמו לכך, בהכנות והאימונים של קריאת הטקסט, ככה שאני מרגיש מסופק לגבי העשייה בסדרה והיכולת שלי להמשיך ליצור בתיאטרון”. זו לא הסדרה הראשונה שנכתבה על מעילת הענק בבנק למסחר, לפני כשנה יצאה סדרה נוספת מבית ‘קשת’ בשם “האישה שגנבה 250 מיליון”, בכיכובם של חן אמסלם ויניב סוויסה, הסדרה שכללה שני פרקים נחלה על פי הביקורות אכזבה בקרב הצופים. “אלה אומרים שהם היו ראשונים ואצלנו אומרים שאנחנו היינו ראשונים, יותם ושירה לקחו הרבה זמן לכתוב את הסדרה ומה שחשוב שזה באיכות גבוה ועשויה בצורה אחרת, ב’קשת’ זה היה משולב דוקומנטרי יותר”. מסביר פולטוב וממשיך “הסדרה ‘נעילה’ מורכבת מהרבה תכנים שהם יותר מאשר לספר את הסיפור שגם ככה כולנו מכירים את הסוף שלו, נניח לדוגמא, התפאורה לבית הבוכרי זה היה נושא שממש התעסקו בו, בעבור המלהקים זו הייתה משימה מאוד קשה, מצד אחד להביא את האמת וליצור אותנטיות ומצד שני שלא יהיה מצועצע וסטיגמתי. כאשר ביקשו ממני להראות להם לוקיישן מתאים, לקחתי את הבמאי והמפיק לבית של השחקנית בתיאטרון שעובדת איתי כבר הרבה שנים, זינה קלנטרוב. איך שהם נכנסו הם אמרו שזה המקום המדויק והתחילו להקים והתאים את התאורה לבית. זה בית עם ויטרינות וספות עם מאפיינים של בית בוכרי, תמונות של סבים וסבתות. אצלי צילמו את כל מה שקורה בין המרפסות ובחצרות ואצלה את הסצנות היותר ביתיות, הכלים הבוכרים והפרטים הקטנים שעושים את התפאורה לאותנטית. לפני שבועיים, ביום חמישי הוזמנו לפרמיירה של הסדרה, בסינמה סיטי גלילות. הוזמנו כחמש מאות אנשים מעולם הקולנוע, בהשקה הקרינו את הפרק הראשון, וזכינו להיות כל האנשים שיש להם יד בהפקה תחת קורת גג אחת. אני אמנם בורג קטן בין כל אנשי המקצוע שם אבל בורג חשוב”.

Leave a Reply

Your email address will not be published.