לפני חג הפסח נחתם זכרון דברים שיוביל להסכם היסטורי בין אוזבקיסטן לישראל שיאפשר הסדרה של שוק עובדי הסיעוד ויקל על תהליך הרישום החוקי של העובדים האוזבקים בתחום הסיעוד בישראל

משלחת של בכירים ישראלים הגיעו לאוזבקיסטן ונפגשו עם עמיתיהם האוזבקים על מנת לדון ולחתום על מסמך זכרון דברים שיוביל בקרוב לחתימה על הסכם להסדרתו של שוק עובדי הסיעוד האוזבקיים בישראל.  במהלך הדיונים לקראת החתימה אמרה שגרירת ישראל באוזבקיסטן, הגברת שהבית בן הלל כי “בשנה זו אנו מציינים שלושים שנים לכינון היחסים הדיפלומטיים בין המדינות, אין דרך טובה יותר מלבטא את הקשרים האלו מההסכם שנחתם היום. ההסכם הזה חשוב הן מצד צרכי השוק באוזבקיסטן והן מצד הצרכים הקיימים במדינת ישראל”.

#חסרים עשרות אלפי עובדי סיעוד

נכון להיום מדובר במחסור של כ-20 אלף משרות סיעוד במדינה, בעיקר בשל משבר הקורונה. המגפה המתמשכת מונעת הבאה של עובדים ממדינות זרות, כגון הודו שמספקת כ-40% מכוח האדם הסיעודי בישראל. הסכם שנחתם כבר בספטמבר 2018 בין ישראל לפיליפינים, הביא לארץ את הגל הראשון של עובדים סיעודיים בחודש אוגוסט 2021 – וזאת מתוך אלפים רבים נוספים, הצפויים להגיע מהפיליפינים לטובת משרות סיעוד בישראל (מקור: דבר, 2.8.2021). עד שזה יקרה, כמיליון ישראלים ממשיכים לטפל בקרובי משפחותיהם בתדירות כזו או אחרת.

עלויות ההעסקה של עובד סיעודי פרטי – זר או ישראלי – עשויות להגיע לכדי 15 עד 20 אלף שקל בחודש, כך לפי נתונים מאתר קו למעסיק. המחסור בעובדי סיעוד בשל מגפת הקורונה הקפיץ את דרישות השכר והתנאים הסוציאליים, ומשפחות רבות מוצאות את עצמן בין הפטיש לסדן: מצד אחד עובד סיעודי מהווה מעמסה כלכלית בלתי מבוטלת, אך מצד שני ללא עובד צמוד שיטפל בחולה, בני המשפחה עצמם עלולים לקרוס מהעומס הנפשי והפיזי הכרוך בהיותם בני משפחה מטפלים.

תאגידי העובדים הזרים וחברות הסיעוד בישראל אינם מסוגלים לעמוד בעומס שנוצר בין הביקוש להיצע, וגם הם למעשה תלויים בהחלטות ובחקיקה שאמורים להגיע מהמדינה.  ההפרש הוא בין 70 אלף היתרים שניתנו מהמדינה להעסקת עובד זר סיעודי, לעומת היצע של כ-55 אלף עובדים שרובם אינו זמין מכיוון שהם כבר מועסקים.

החלופה עבור משפחות רבות היא להביא עובד ישראלי שעולה כ-8,000 שקל בחודש, וזאת עבור זכאים לגמלת סיעוד בגובה 5,300 שקל מהמוסד לביטוח לאומי. הבעיה העיקרית היא שהגמלה מספיקה אך ורק ל-6 ימי טיפול בשבוע, 12 שעות לכל היותר ביום. את השאר משלימות המשפחות, וגם אז אין זה מספיק כדי שהעובדים ישגיחו על המטופל גם בשעות הלילה. מחוסר ברירה, משפחות רבות פונות גם להעסקת עובדים לא חוקיים – דבר שעלול לסכן אותן בהליכים משפטיים ובענישה כלכלית ו/או אחרת. מכיוון שאיש לא רוצה להגיע למצב כזה, המדינה צריכה לפעול ולהקל על שוק הסיעוד – שגדל משנה לשנה.

כאמור, ההסכם שנחתם לאחרונה באוזבקיסטן עשוי להגביר משמעותית את ההיצע של עובדי הסיעוד הזרים בישראל ולסייע למשפחות שנואשות למטפלים איכותיים.

Leave a Reply

Your email address will not be published.