בשבוע שעבר חל יום ג' בתמוז, יום התסלקותו של הרבי מליובאוויטש. רבות סופר על המופתים  שחולל הרבי, על השפעתו בכל חוג ומגזר, החל מאנשי תורה ועד לאנשי ממשל, דרך כל מגוון האנושות שהיו איתו בקשר כזה או אחר. אף פעם לא ידעתי להעריך את גודל הזכות שזכיתי להיות אצל הרבי שנה תמימה. בגיל 19, ראיתי אותו לראשונה והרגשתי חיבור עמוק לזהות שלי.

בתקופה הזאת זכיתי להיכנס ליחידות אצל הרבי ולקבל ממנו ברכות שמלוות אותי עד היום הזה. כל שנה ביום הזה עולים אצלי זכרונות ומציפים געגועים לרבי שלי.

הרבי שאישיותו הנדירה זכתה לסיקור רחב ורבים ניסו לפצח את סוד מנהיגותו. לעקוב ולהתחקות אחר אורחות חייו וללמוד ממנו, כי יש כל כך הרבה ללמוד. הפעם, לזכותו ובעקבותיו של הרבי, אני רוצה להתעכב על סגנון הדיבור וכוח השפעתו.

לאורך כל חייו הקפיד הרבי על שימוש בשפה נקייה. עד כדי כך שמעולם הוא לא הוציא מפיו מילים שביטאו עניינים שליליים. תמיד הוא התמקד בטוב ובחיובי. את השיטה הזאת הוא השתדל להנחיל גם הלאה. 'בתי חולים' נקראו בפיו 'בתי רפואה', 'נכי צה"ל' הפכו ל'מצויני צה"ל'. וכל דבר רע הוא פשוט 'היפך הטוב'. הרבי, בדיבורו המחושב והמדויק, לא נתן מקום למציאות שלילית. כך הוא יכל להתמקד באופטימיות וממנה לפעול בגישה חיובית לחיים.

כוח הדיבור הוא האמצעי הבסיסי לתקשורת. בספר בראשית מתאר הכתוב איך הקב"ה ברא את העולם על ידי דיבור. 'ויאמר… ויהי..' אנחנו, שנבראנו בצלם אלוקים, קיבלנו גם מהכוח הזה ליצור על ידי הדיבור. למילים יש כוח, הן משפיעות. לפעמים אנחנו לא רואים את זה באופן מוחשי מידי, אבל זה מחלחל אל הנפש שקולטת אותן ומשפיע על ההתנהגות .

ילד שגדל בבית שהשפה בו בוטה ואפילו קללות הן חלק בלתי נפרד מהאווירה, זה ישפיע על אישיותו. לעומת זאת, ילד שגדל בבית עם שפה נקייה, זה יפתח בו עדינות ורגישות יתרה לזולת. סגנון הדיבור שנבחר להשתמש בו הוא עוד כלי עוצמתי בחינוך. לטוב ולרע. בעצם, הוא כלי עוצמתי בכל תחום. הקשר הזוגי, הבין אישי, יחסי עובדים, מורים תלמידים וכו' כל מערכת יחסים שבסיסה בתקשורת.

אחרי שאבי נפטר, הבדידות הייתה קשה  לאימי, וגם הזקנה עשתה את שלה.. מפה לשם, בשנותיה האחרונות זכיתי שהיא תתגורר איתנו בבית. כמה ימים לפני שהיא נפטרה, היא קראה לי וביקשה להודות לי ולבעלי על האירוח. לאחר כל הברכות היא אמרה: "תדעי לך שתמיד הערכתי את בעלך, אבל היום, ארחי תקופה כל כך ארוכה איתכם יחד, שמתי לב עוד יותר לסגנון הדיבור העדין שלו. הוא תמיד מדבר בשפה נקייה וזה לא ברור מאליו וכל כך חשוב, אני שמחה בשבילך שזכית בזה, כי זה השורש להכל". כך אמרה.

קרה פעם, שאחד הילדים באמצע הסעודה התבטא בקללה בשפה זרה. הילד כלל לא ידע מה אמר, הוא פשוט ניסה לחקות מישהו שהכיר ואפילו הוסיף את התנועה שאותה נוהג אותו אדם לעשות כשהתבטא כך. בעלי הזדעזע עד עמקי נשמתו וזעק מקירות ליבו: "יש לך מושג מה אמרת עכשיו"?!? הוא תרגם את הקללה והילד הגיב בתמימות. "טוב אבא, אתה יודע שלא באמת התכוונתי לומר את זה, סתם צחקתי". אחרי שתיקה ארוכה, בעלי סיפר על אדם שהכיר מקרוב, שבאחד הימים תוך כדי שהיה עסוק בעניין מסויים, בנו הקטן נדנד לו שהוא רוצה לצאת. האב, שהיא טרוד מאד, כבר התעייף וצעק בעצבים על הילד "יואו… תצא כבר ואל תחזור".. הילד יצא מהבית. וטרקטור שבו נהג צעיר מוסלמי דרס אותו למוות .  אתה חושב שהוא באמת התכוון לזה שהבן שלו לא יחזור? שאל רטורית בכאב. למילים יש כוח!! אותו אבא אגב, בתוך ימי האבל על בנו אהובו, גזר על עצמו שתיקה ועד יומו האחרון כמעט ולא הוציא מילה מפיו.

לא צריך להכיר מקרים מזעזעים כאלו או אפילו להתוודע אליהם כדי להבין את עוצמת הדיבור. די שנדע להבחין בהשפעה הנפשית שנגרמת לילד שכל חייו ישמע כמה הוא טיפש ולא יוצלח. האמירות הללו, יגרמו לו לחוסר ביטחון עצמי. לעומת זאת, ילד שגדל באווירה תומכת, וכל הזמן יטפטפו לו כמה הוא פיקח ומסוגל, תגבר בו המוטיבציה להתקדם ולהוכיח את לעצמו שזה נכון.

ילדינו מחקים אותנו, במודע או שלא. בהתנהגותנו אנו מהווים להם דוגמה אישית, וכדי להוכיח את זה מספיק שנתבונן מהצד על און הדיבור שלהם. פתאום נזהה שההבעות פנים וטון הדיבור הם שלנו. זה משתקף בהם כמו ראי. כשאנו רוצים לעודד התנהגות טובה, הדרך הנכונה להתחיל היא בשורש, בדיבור. להקפיד על שפה נקייה. לדעת שגם אם יש אי הסכמה, ניתן לבטא את זה בדרך מכבדת ולזכור שיחס גורר יחס. אם נדבר בכבוד, יש סיכוי גבוהה יותר שיכבדו את דברינו בחזרה.

לכבוד ג' בתמוז, נלמד מהרבי וניקח על עצמינו להשתדל יותר לשים לב על דיבור טהור וכשר .

שרה יעקובוב- יועצת נישואין ומנחת הורים.

Leave a Reply

Your email address will not be published.