“הא לחמא עניא די אכלו אבהתנא בארעא דמצרים”. כמה מכם קראו עכשיו את המילים הללו בנעימה הבוכרית של ליל הסדר?

כשאני חושב על המשפט הזה, תמיד נלוות אליו הנגינה הנעימה של אמירת ההגדה של פסח בנוסח יהודי בוכרה. מי שמכיר את הנוסח יודע בדיוק על מה אני מדבר. עוד מעט נחזור לזה.

*

אני רוצה לשתף אתכם באחד הרגעים שלא אשכח כל ימי חיי. זה היה ביום ראשון, ה’ אדר שני תשמ”ט. עברתי אצל הרבי מליובאוויטש במעמד חלוקת הדולרים המפורסם וביקשתי מהרבי ברכה להצלחה בעסקיי ברוסיה.

הרבי אמר לי את המילים הבאות: “הצלחה רבה יותר מאשר בעבר, בשורות טובות. שיהיה בשעה טובה, כפי שתחליטו להשתמש בכסף ובהכנסה זו באופן טוב, בבריאות טובה ובאופן יהודי על פי המסורת של משפחתכם ברוסיה, בבוכרה, בגרוזיה – ובכל אותם מדינות שבהם היו רדיפות. אתה נמצא ועוזר במדינה שאין בה רדיפות (ארץ ישראל) ויש אפשרות לשמור (תורה ומצוות) לכן עליך לזכור את אלה שנמצאים שם ולא נתנו להם לשמור…”.

שנה לאחר מכן, עברתי שוב אצל הרבי, ושוב העביר לי הרבי את אותו מסר: “לזכור את מסורת המשפחה. הייתה להם מסורת ברוסיה, שם נתנו הרבה צדקה”.

אמרתי לרבי: “אני מקווה להמשיך”, והרבי הגיב: “להמשיך ולהוסיף. ברכה והצלחה”.

השבוע חל יום הולדתו של הרבי, י”א בניסן. בימים אלו של ערב פסח, יוצא לי לחשוב הרבה על הרבי ועל הציווי שהוא נתן לי – להמשיך את מסורת המשפחה.

יש משהו מיוחד, בעיניי, בחג הפסח, שבו מעבירים את המסורת מאב לבן סביב שולחן הסדר. “והגדת לבנך”, זה המסר של החג הזה. זה חג של המשכיות, של העברת המסורת מדור לדור.

זו גם התשובה, לדעתי, לטענה שאני שומע לא פעם: למה אתם משמרים את המסורת של הקהילה הבוכרית? “אנחנו בישראל, התקדמנו, תתקדמו”…

אני חושב שהמסר הזה של הרבי, להמשיך את המסורת שהייתה בבוכרה, אמנם נאמר לגבי נתינת צדקה, אבל הוא יפה גם למסורות נוספות שנשמרו בקהילתנו ובמשפחתנו.

כאשר אנחנו שומרים על נעימת התפילה הבוכרית, על התרבות, על המורשת שלנו, על הזכרונות וסיפורי החסד, הגבורה והמופת, אנחנו לא רק מתרפקים על העבר, אנחנו גם בונים את העתיד!

אז נכון שעזבנו לפני עשרות שנים והתמקמנו מי בישראל, מי באוסטריה, מי בארה”ב, מי ברוסיה, אבל הדבק שמחבר בין כולנו וישמור גם על הילדים שלנו צועדים באותה דרך של חסד, מסורת ומשפחתיות, הם המנהגים והמסורות של הקהילה.

להבא, אם אתם שומעים מישהו שמגחך או לועג על השבטיות והעדתיות, תאמרו לו – גם העם היהודי החזיק מעמד בכל הגלויות בזכות ההצמדות למסורת שלנו.

לא נעזוב אותה, כי אנו גאים בה.

*

בשבילי הנעימה הבוכרית של קריאת ההגדה של פסח, היא חלק בלתי נפרד מ”והגדת לבנך”.

Leave a Reply

Your email address will not be published.