מאז החלה הלחימה, יותר ויותר חווים חרדה באופן יומיומי ופונים לעזרה. כמובן שאופי החרדה שונה מאחד לאחד וגם העוצמה. מאמר זה לא מתיימר להחליף עזרה מקצועית ממוקדת שמותאמת לכל מקרה באופן פרטני ובכל שאלה מומלץ להתייעץ עם גורם מקצועי מוסמך. ובכל זאת, שורות אלו נכתבות כדי לסייע לפחות באופן ראשוני ומיידי.
אחת הדאגות שמציפות ילדים בתקופה זו היא החרדה מפני מחבלים. למשל, ילד שמתקשה להירדם בלילה מחשש שיפרצו לביתו והוא ייחטף יחד עם בני המשפחה. לא תמיד הילדים ישתפו אותנו במחשבותיהם, אבל ישנם סימנים שאמורים להעלות לנו חשד ולהזמין את הילדים לשיח פתוח. סימנים מדאיגים כמו: קשיי הירדמות, בדיקות חוזרות של החלונות והדלת, דאגה מופרזת לשלום בני המשפחה או חשש ביציאה מהבית.
מתוך עבודה עם ילדים בתקופה זו, נראה כי חלקם ובמיוחד הצעירים שבהם, לא באמת הצליחו להבין את האירוע שהתרחש באותה השבת. ילדים רבים לא ממש יודעים לצרוך חדשות והם ניזונים בעיקר מהאזנה לשיחות המבוגרים או ממידע מחבריהם. ישנה רתיעה מובנת שלנו ההורים לשתף את הילדים בפרטי האירועים. ואכן, אין צורך לחשוף ילדים לפרטי מידע טראומתיים (גם לא אותנו) אבל כן צריך לדבר איתם את האמת בצורה גלויה ומותאמת לגילם. אחת התוצאות של הסתרת מידע מילדים היא החיפוש שלהם אחר מידע בחוץ במקומות ובצורה לא מבוקרים, מה שעלול להוביל למידע שגוי ואף לחרדות. למשל, ילד המתגורר במרכז ששיתף אותי בפחדיו ממחבלים שמסתובבים חופשי בשכונתו.
השאיפה שלנו לשמור את הילדים בצורה סטרילית בתקופה הזו לא ממש מציאותית, וגם ילדים צעירים מאוד מבינים בצורה כזו או אחרת את מה שקרה ומצפים שאנו המבוגרים נתווך להם את המידע. לכן, כמענה ראשוני לחרדות של ילדים, מומלץ אפילו עכשיו לקחת אותם לשיחה קצרה שתעשה להם סדר באירועים, ושוב – בצורה מותאמת גיל, עניינית וממוקדת.
נקודה חשובה שצריכה להיות בשיחה כזו היא הסגירה של האירוע. למשל: אתה כבר יודע שבאותה שבת לא היו הרבה חיילים בגבול עם עזה ולכן המחבלים הצליחו לפרוץ לכמה יישובים ליד הגבול ולהרוג ולחטוף יהודים. אבל אתה יודע, שכבר באותו יום הגיעו שוטרים וחיילים והרגו חלק מהמחבלים והשאר ברחו לעזה ועכשיו הם מתחבאים מהחיילים מתחת לאדמה בעזה. היום הגבול שלנו סגור ושמור וכרגע החיילים שלנו נלחמים בהם שם בעזה.
במקרים רבים ראיתי שהדבר סייע לילדים להבין שהאירוע הסתיים ואין חשש מיידי וממשי לאירוע נוסף. נכון, לא לכולם זה יספיק ובדרך כלל מדובר על הילדים שמאופיינים בדאגנות ובנטייה לחשיבה חרדתית באופן כללי. במקרים כאלו מומלץ לפנות לעזרה מקצועית משמעותית יותר.
