פרשת השבוע נקראת על שמותיהם של בני ישראל ששהו במצרים * פרשני התורה עוסקים רבות בשמות הייחודיים של בני ישראל מה שייחד אותם בגלות מצרים וכן בגלויות השונות לאחר מכן * שיחה מרתקת עם ההיסטוריון וחוקר יהדות בוכרה הד”ר גיורא פוזיילוב על שמותיהם של יהודי בוכרה במאה ה-19 ועל המסקנות שניתן להסיק מהם על מבנה הקהילה ואורח חייה//

שמותיהם של אנשים הם דבר חשוב נורא ובעל משמעות. כל אדם כאשר ישמע את שמו נקרא בחלל האוויר, יידרך ויפנה את הקשב שלו אל עבר קריאת השם. שמו של האדם מלווה אותו החל מהרגעים הראשונים בעולם ועד לרגע האחרון בו וגם לאחריו. העם היהודי ידוע בשמירתו האדוקה על שמות מהמקורות. כך, הוא הצליח להתבדל לארוך אלפי שנים בתוככי הגלויות בהן הוא שכן ושמר על ייחודיותו ומקוריותו. גם בקרב יהודי בוכרה ניתן היה לראות מגמה של שמירה על שמות יהודיים עם טפטוף קל של שמות לועזיים. ישבנו לשיחה על ד”ר גיורא פוזיילוב מאוניברסיטת בר אילן, ויחד איתו צללנו לשיחת עומק על השמות של יהודי בוכרה.

“נתרכז בתקופת השנים של סוף המאה ה-19 עד 1931 על פי הרשימות של הרב הראשי ליהדות בוכרה דאז, הרב חזקיהו הכהן רבין שליט”א. הרשימה הזאת שהגיעה לידנו, היא בעצם רשימה של שמות של גיטין שהוציא הרב רבין כשערך גיטין בקרב יהודי בוכרה. את הרשימה הוציא בנו, הרב יהודה הכהן רבין שהיה רבה הראשי של העדה כאן בארץ ישראל”.

מה אפשר ללמוד מהרשימה הזו ביחס לשמותם של היהודים?

“הרב רבין היה רבה של הקהילה החל משנת 1896 ועד שברח משם והגיע לארץ ישראל בשנת 1935 ומתיישב בארץ ישראל עם משפחתו. השמות של הגיטין האלו, הם כאמור ממקרים של גיטין שהגיעו אליו מחודש מר חשוון של שנת תרנ”ו 1896, ועד לחודש חשוון של שנת תרצ”ט 1930. כלומר מדובר בתקופה ארוכה של למעלה מ-35 שנים שממנה אפשר ללמוד הרבה על המתרחש בקרב יהודי האזור. בסך הכל ברשימה הזו ישנם 612 גיטין ו-81 חליצות שרובם ככולם נערכו בבית הדין של הרב רבין בבוכרה”.

“בגט סטנדרטי ישנם לפחות ארבעה שמות של אנשים. שם המגרש ואביו ושם האישה המגורשת ואביה. לעיתים מוסיפים לשמות בגט גם את שמות הכינוי של האנשים. לעיתים גם, כאשר שם האב היה קצת לא ברור, הושמט שמו של האב כדי למנוע בעיות. כלומר, יש לנו כאלפיים וחמש מאות שמות ברשימה הזו שמאיתם אפשר לשאוב הרבה מידע לגבי הלך הרוח מבחינת שמות בעדה הבוכרית. ישנם עוד כמה מאות שמות ממסמכים של חליצות וייבום שמוסיפים למאגר עוד כאלף שמות של יהודי בוכרה. בסך הכל מדובר על כאלף ושלוש מאות בתי אב”.

תור הזהב

“מתוך כל השמות ניתן ללמוד דבר מעניין. אם נתייחס לשמות הללו כמדגם סטטיסטי אקראי ומייצג של האוכלוסייה היהודית באסיה התיכונה, נראה דבר פלא. מתוך השמות ברשימה, ישנם 138 בתי אב שהם כהנים ו-140 בתי אב שהם לויים. כלומר, עשרה אחוז מרשימת בתי האב הינם כהנים ועשרה אחוז נוספים הם לויים. מה שמלמד אותנו שכעשרים אחוז מבני העדה היו או כהנים או לוויים. התקופה שעליה אנחנו מתבוננים היא ‘תור הזהב’ של יהדות בוכרה. היהדות שם באותה התקופה, הייתה בפריחה עצומה וכן הזיקה והקשר לארץ ישראל הוא חזק מאוד”.

“בדיקה מעמיקה ברשימת השמות של הגברים, מעלה תמונה מעניית לגבי השמות הנפוצים יותר או פחות. או לגבי מקורות השמות. כך למשל, ניתן לראות שמתוך יותר מאלפיים שמות של גברים, רק למאתיים מהם היו שמות עם מקורות לועזיים. רק עשרה אחוז מסך השמות הפרטיים של יהודי בוכרה באותה תקופה, היו שמות עם מקורות לועזיים. באופן מפתיע למדי,  בקרב הנשים רוב השמות הם שמות לועזיים לעומת מקצת שמות עבריים, מגמה הפוכה משמותם הפרטיים של הגברים. נתון מעניין נוסף שניתן ללמוד הוא, שבקרב הגברים לא מצאנו ולו שם אחד המורכב משלושה שמות יחדיו. ניתן למצוא שמות לגברים עם שני שמות, כמו אליהו-מני או יעקב-מאיר, אבל שם שכולל בתוכו שלושה שמות לא מצאנו.”

השמות הפופולאריים

“מתוך הרשימה הזו, ניתן להרכיב חמישה עשר שמות פופולאריים ואופייניים לבני יהדות בוכרה באותה התקופה. שמות אלו ניתנו לרוב האנשים המרכיבים את רשימת הגיטין. נתחיל עם שלושת השמות הראשונים. כאשר השמות הנפוץ ביותר הוא ‘חיים’, ‘יוסף’, ו-‘משה’. שמות אלו הם פופולאריים באותה המידה באחוזים מתוך כלל השמות. כלומר שלושת שמות אלו כובשים יחד את המקום הראשון בפופולאריות של שמות פרטיים לגברים יהודים בבוכרה בתקופה המדוברת. לאחר מכן במקום הרביעי מופיע השם ‘דוד’ לאחריו השם ‘יצחק’ ולאחריו ‘אברהם’ לאחריו ‘יעקב’ לאחר מכן ‘אבא’ ‘אליהו’ ‘בנימין’ ‘אהרון’ ‘יהודה’ ‘רפאל’ ‘ציון’ ו- ‘ברוך’. כל השמות הללו הם שמות עבריים לחלוטין מבלי שום השפעה לועזית. ניתן ללמוד מכך שהקהילה הייתה קשורה מאוד למקורות ולשורשים היהודיים ולכן הם בחרו לקרוא לצאצאיהם בשמות היהודיים מהתורה והתנ”ך.  אם אנחנו מתבוננים מנקודת מבט היסטורית, לאחר התקופה הזו, תקופה של השלטון הסובייטי ביהדות בוכרה, בעקבות השפעת השלטון והתרבות, נכנסו הרבה שמות לועזיים לתוככי היהדות וגברים ונשים יהודיים נשאו אותם”.

“השם השני הנפוץ ביותר הוא גם השם הראשון הנפוץ ביותר והוא ‘חיים’ או ‘חי’ . שמות כמו בנימין – חיים או יוסף- חיים או דוד – חי היו נפוצים יותר בקרב הגברים היהודיים באותה התקופה. שם שני נפוץ נוסף, הוא השם -ברוך. שברשימת השמות הנפוצים הוא נמצא בתחתית אבל כשם שני הוא קופץ לראש הרשימה. השם השלישי הוא ‘בוי’ שפירושו-עשיר. שם זה היה ניתן לאנשים עשירים ומכובדים בקהילה. ברשימה ישנם גם שמות שמופיעים פעם אחת, ללמדנו שאלו שמות נדירים שלא מאוד היו בשימוש. שמות כגון סעדיה, חסיד וצדיק. השם ‘סימן טוב’ ניתן כ-שבעה עשר פעמים. מה שמעניין עם השם הזה, שהוא החל להינתן כשם פרטי אבל לאחר מכן הוא עבר לשם משפחה. שם מעניין הוא השם ג’ורה, שפירושו ‘חבר’ . שם זה היה ניתן בדרך כלל לאחר שקרה אסון במשפחה ואחד מהילדים נפטר. כאשר נולד ילד אחר, הם קראו לו בשם הזה כסמל לכך שיש תקווה שהוא יביא עימו ‘חבר”‘.

שמות הנשים

“כשבאים לבחון את השמות של הנשים בעדה הבוכרית בתקופה ההיא צריך לזכור כמה דברים. ראשית, שישנן פחות שמות של נשים בתנ”ך מאשר גברים. כמו גם, שנשים נקראו פחות בשמות עבריים מאשר גברים. מתוך המאגר שבידנו, ניתן ללמוד שבניגוד לגברים, השמות האופייניים לנשים הם לא רק שמות עבריים בלבד. אם כי כמו אצל הגברים, בראש הרשימה מופיעים שמות עבריים בעיקר. במקום הראשון נמצא את השם ‘יפה’ ‘מזל’ ‘ישועה’ ‘חפציבה’ ‘מרים’ ‘לאה’ ‘רחל’ ‘שרה’ ‘דבורה’ ‘בתי’ והשם האחרון ‘לוליחה’. השם הפופולארי ביותר לשם המורכב משני שמות הוא ‘מזל -טוב’, שם פופולארי מאוד לנשים בבוכרה. ניתן למצוא שמות נשים כגון ביבי ג’אן, ביבי שירין וכו’. אחת ההשערות לריבוי שמות לועזיים אצל הנשים, הינה בגלל שבקהילות ישראל לאישה יש תפקיד שהוא פחות ציבורי. היא לא עולה לתורה, ולא נושאת בתפקידי מפתח בקהילה, מה שמייצר יותר מרחב לשמות שהם לא ממקור יהודי”.

Leave a Reply

Your email address will not be published.