בית המשפט העליון החליט לפסול את מינויו של יו"ר תנועת ש"ס הרב אריה דרעי לתפקיד שר בממשלה מתוקף טענות 'חוסר סבירות' ו'השתק שיפוטי' * בתחילת השבוע פיטר ראש הממשלה נתניהו את דרעי ואמר כי החזרה של דרעי לשולחן הממשלה היא "צורך לאומי" * ראיון עם עו"ד משה קייקוב מס' 20 ברשימת ש"ס, לכנסת שרומז להטיה פוליטית בשיקולי בית המשפט ומצהיר 'חייבים להחזיר את כוחו של בית המשפט למקומו הטבעי'
בשבוע שעבר בג"ץ קבע ברוב של 10 מול 1 כי אריה דרעי פסול מלכהן כשר עקב "חוסר סבירות קיצוני", ולכן על ראש הממשלה בנימין נתניהו להעביר אותו מתפקידו. בהכרעת השופטים, נכתב כי ההחלטה התקבלה "בשל צבר הרשעותיו הפליליות" וגם "בשל המצג שהציג דרעי בפני בית משפט השלום, לפיו הוא פורש מהחיים הפוליטיים, והתנהלותו לאחר מכן". גם השופטים אלכס שטיין ודוד מינץ, בעלי ההשקפה השמרנית, תמכו בפסילה. הפסיקה תאמה את עמדתה של היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה, שתמכה גם היא בפסילה.
בפסק הדין, כתבה נשיאת העליון אסתר חיות כי "צבר ההרשעות הזה מוביל לגישתי, אל המסקנה כי כהונתו כשר בממשלת ישראל יש בה משום פגיעה חמורה וקשה בתדמיתן ובמעמדן של רשויות השלטון בישראל ובעקרונות היסוד של ניקיון כפיים וטוהר המידות, שלהם מחויבים נבחרי הציבור". לכן, סברה חיות, "אין מדובר עוד במינוי המצוי 'על גבול מתחם הסבירות', אלא במינוי שחוצה גבול זה באופן ברור"
השופט יוסף אלרון, בדעת יחיד, סבר כי המינוי תקף, אך על נתניהו לפנות ליו"ר ועדת הבחירות כדי לקבוע האם יש קלון בעבירות המס שבהן דרעי הורשע בשנה שעברה. בנוגע לתוקף "חוק דרעי" שמונע הטלת קלון על נבחר ציבור שהורשע במאסר על תנאי בלבד, השופטים נמנעו מהכרעה, נוכח הכלל לפיו בית המשפט יפנה לפסילת חוק כ"מוצא אחרון".
מיד לאחר פרסום פסק הדין, הוציאה תנועת ש"ס הודעה בה נאמר: "בית המשפט העליון המתיימר לדאוג למיעוטים, השליך היום לפח את קולם והצבעתם של 400 אלף מצביעי תנועת ש"ס המייצגת את ציבור המוחלשים". עוד נמסר כי "מצביעי ש"ס הלכו לקלפיות כשהם יודעים הכל על יו״ר ש"ס, השר אריה דרעי. היום קבע בית המשפט למעשה כי הבחירות חסרות משמעות. החלטת בית המשפט פוליטית ונגועה באי-סבירות קיצונית".
צורך לאומי
ביום ראשון השבוע, בישיבת הממשלה השבועית, הקריא ראש הממשלה בנימין נתניהו את הודעת הפיטורין של השר דרעי תוך שהוא מדגיש את תרומתו האדירה של השר ואת שיתוף הפעולה בין השניים. לאחר הפיטורים, יו"ר ש"ס אריה דרעי החליט כי ח"כ מיכאל מלכיאלי ימונה לממלא מקום שר הפנים וח"כ יואב בן צור ימונה לממלא מקום שר הבריאות.
ביום שני השבוע, יממה אחרי שראש הממשלה פיטר אותו בישיבה השבועית בעקבות פסק הדין של בג"ץ, נציגי סיעות הקואליציה – ובהם גם ראש הממשלה בנימין נתניהו – הגיעו בצהריים לישיבת סיעת ש"ס במטרה לחזק פומבית את דרעי. נתניהו אמר כי החזרה של דרעי לשולחן הממשלה היא "צורך לאומי".
יו"ר ש"ס האשים כי "אף אחד לא הזהיר את ראש הממשלה שהוא פועל בחוסר סבירות קיצוני כשמינה אותי", ותהה "האם מישהו רצה להכשיל אותו בכוונה?". אלא שנתניהו, או דרעי, כך מתברר, כלל לא פנו טרם הקמת הממשלה ליועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה כדי לקבל את חוות דעתה – או את אזהרתה מפני הקושי הצפוי במינוי דרעי.
לפי החוק, ממלא מקום שר ממונה לתקופה של שלושה חודשים. בתום תקופת מילוי המקום, יש צורך למנות שר במשרה קבועה. בש"ס מסרו כי הם "מתפללים שהמינוי יהיה זמני ודרעי ישוב לתפקידיו כמה שיותר מהר". במשרד הפנים מעריכים שפיטוריו של דרעי מתפקידו כשר הפנים, ומינויו של מלכיאלי כממלא מקום זמני, לא ישפיעו על הפעילות השוטפת של המשרד. זאת על אף שמלכיאלי ימשיך במקביל בתפקידו כשר לשירותי דת. כמו שתכננו, בש"ס השאירו את תפקידיו של דרעי בתוך המפלגה בתקווה שהוא יוכל לשוב לכסאו בתוך כמה חודשים אחרי שהממשלה תקדם את החקיקה במערכת המשפט שיכולה לעקוף את פסיקת בג"ץ.
בינתיים, ב-26 הימים שדרעי הספיק לשבת בכיסאו כשר, הוא פעל רבות למען הציבור. בין היתר, הורה לרשות האוכלוסין וההגירה לערוך בדיקה מעמיקה סביב התנהלות הרשות וכיצד ניתן לייעל אותה כדי לקצר את התורים לחידוש תעודת זהות ודרכון ואיזה שירותים ניתן להעביר לדיגיטל במקום להגיע ללשכות. בנוסף, דרעי בקשר עם שר האוצר בצלאל סמוטריץ' באשר לתוכנית שוברי המזון והיא ככל הנראה תיושם באמצעות אחד משרי ש"ס או במשרד הפנים או במשרד הרווחה.
פרשנות מוטעית
עו"ד משה קייקוב הוא מספר 20 ברשימת ש"ס לכנסת ישראל, יושב ראש תנועת ש"ס בגבעת שמואל וחבר מועצת העיר. עו"ד קייקוב מתייחס לפסיקה הדרמטית של בית המשפט ואומר ל'מנורה': 'ראשית לכל, חשוב לי לומר שאנחנו אנשי חוק ופועלים במסגרת החוק. בהינתן זאת, צריך לחזור אל פסק הדין שנתן בית המשפט המחוזי בעניין הסדר הטיעון עם הרב אריה דרעי. שם, הצהיר דרעי מיוזמתו שהוא יתפטר מהכנסת. בשום מקום לא נאמר שהוא לא ישמש כשר בעתיד. בית המשפט העליון נתן פרשנות מוטעית ומרחיקת לכת למה שקרה, והחליט שמדובר ב'השתק שיפוטי'. בית המשפט פירש את הודעתו של דרעי כאילו הוא מתכוון לפרוש מהעשייה הציבורית, אבל הדבר אינו נכון ולא הוסכם באותה שעה. הרי בית המשפט המחוזי לא פסק שלאריה דרעי אסור לכהן כשר בשנים הקרובות או בעתיד בכלל. יותר מכך, אם לאריה דרעי אסור להיות איש ציבור, מדוע היועצת המשפטית לא פנתה לוועדת הבחירות לפסול את בחירתו לחבר כנסת? גם שדרעי נשבע אמונים אף אחד לא הקים קול זעקה, כל הטררם החל כאשר הוא נבחר לשר. דרעי התפטר מהכנסת בשעה שהוא לא ידע מתי יהיו הבחירות הבאות ומי ישלוט בכנסת ובממשלה'.
עו"ד קייקוב מדבר גם על ההטיה הפוליטית בעתירה שהוגשה לבית המשפט העליון כנגד דרעי: 'אני בטוח שאם דרעי היה בוחר להצטרף לממשלת לפיד -בנט, התנועה לאיכות השלטון שהגישה את העתירה, לא הייתה מגישה אותה, על מנת לבסס את שלטון השמאל. רואים בפועל שבכל משך שלטון ממשלת בנט-לפיד התנועה לאיכות השלטון לא הגישה הרבה עתירות. בכלל, אני חושב שיש לתנועה לאיכות השלטון יחס מועדף בבית המשפט העליון, מכוח זה שרוב העתירות שלהם מתקבלות. גם בעתירות שלא מתקבלות, בית המשפט כמעט ולא מחייב את התנועה בתשלום הוצאות'.
לשנות את 'עילת הסבירות'
לגבי עילת הסבירות אומר עו"ד קייקוב: 'בית המשפט בעצם בא ואומר לאותם 400 אלף איש שהצביעו עבור ש"ס שהוא יודע לחשוב ולהחליט יותר טוב מהם מה טוב להם כשהוא פוסל את מינוי דרעי לשר בניגוד לרצונם של מאות אלפים מעם ישראל. בית המשפט לא מתנגד לכך שהם בחרו בו לחבר כנסת, אבל כשהוא מתמנה לשר פתאום נוצרת בעיה, המצב הזה לא סביר. לא ייתכן שיש גוף שהוא בגדר 'מחוקק על' שלא נבחר על ידי הציבור. אנחנו חייבים להחזיר את כוחו של בית המשפט למקומו הטבעי כמו שהיה לפני שהתחילה ה'מהפכה המשפטית' בשנות התשעים. יש צורך לשנות את 'עילת הסבירות' ולא לאפשר לבית המשפט להתערב במינויים פוליטיים שעושה הכנסת מכוח הדמוקרטיה והבחירות של רוב העם'.
לסיום מתייחס עו"ד קייקוב לרפורמה המשפטית המקודמת בוועדות הכנסת בימים אלו: 'אני חושב שיש צורך דחוף לשנות את הרכב בית המשפט העליון. העובדה שכל השופטים שפסלו את מינויו של דרעי היו ממוצא אשכנזי ורק שופט אחד ממוצא מזרחי שדווקא לא פסל, אומרת הכל. אני חושב שהרפורמה המשפטית שמקדם השר לוין, תשנה לטובה את הרכב בית המשפט העליון כך שישבו בו אנשים הקרובים יותר למסורת ולדת ישראל' הוא מסיים בתקווה.
