השבוע נפטר בשכונת חב"ד בקרית מלאכי חסיד חב"ד יקר בשם הרב מרדכי גורודצקי ז"ל. אמנם לא היינו בקשר אישי קרוב, אך אני זוכר אותו מצעירותי, כשהתגוררתי עם אבי בטשקנט.

הרב מרדכי גורודצקי היה ראש שכונת חב"ד בקרית מלאכי, שהיא אחת הקהילות הגדולות של חב"ד בישראל. בקרית מלאכי פועלת גם קהילה גדולה ומכובדת של יהודי בוכרה, שקיימו עם הרב גורודצקי ועם הוועד שבראשותו, קשרים מיוחדים לאורך עשרות שנים.

חוץ מהעובדה שאני עצמי יחד עם הוריי ומשפחתי, התגוררתי תקופה קצרה בשכונת חב"ד בקרית מלאכי, בה קיבלנו דירה מהסוכנות לאחר שעלינו ארצה, אני רוצה לדבר על הרב גורודצקי מזווית אחרת: אבא שלו, החסיד האגדי, השליח הבלתי נשכח של הרבי הקודם, רבי יוסף יצחק הריי"צ מליובאוויטש זצ"ל, הרב שמחה גורודצקי ז"ל שפעל במסירות נפש בערי בוכרה לאורך עשרות שנים.

הרב שמחה גורודצקי הגיע לאוזבקיסטן בשנת 1926 ועלה לארץ בשנת 1964. לאורך התקופה הזו הוא פעל  במסירות נפש שאי אפשר להעלות על הכתב ולתאר אותה. לאורך תקופות ממושכות הוא ישב בבתי מאסר וסבל עינויים קשים והוגלה לסיביר למשך שנים ארוכות. חלק מתקופת המאסר היה ביחד עם סבי ר' זבולון לבייב זצ"ל.

נסו לחשוב על עצמכם, האם הייתם מוכנים לסכן כך את עצמכם, את בריאותכם ואת חיי משפחתכם, בשביל לדאוג לקהילה אחרת? אני מתקשה לחשוב על מצב שאנשים מוותרים על הנוחות שלהם – תבקשו ממישהו לוותר על שני מטר מהחצר שלו, או לוותר על מים חמים במקלחת, או לוותר על לחם טרי… ועל מה אנחנו מדברים כאן? על אדם שנכנס לכלא בתנאים סבל בלתי יתוארים, ועל מה? כדי שהקהילה הבוכרית תוכל להמשיך לשמור על יהדותה ועל צביונה. זו מסירות בלתי נתפסת!

הרב גורודצקי הקים תלמודי תורה במחתרת למאות רבות של ילדים. למעשה, רוב רובם של היהודים הבוכרים שעלו ארצה בשנות השבעים, חייבים חלק משמעותי מהחיים הרוחניים שלהם לרב גורודצקי או לתלמידיו.

*

אני רוצה להקדיש כמה מילים לספר סיפור, כיצד התחילה השליחות של הרב שמחה גורודצקי בבוכרה, בהשגחה פרטית מיוחדת בעיני רוחו הצופות למרחוק של הרבי הריי"צ.

כשהיה הרב שמחה גורדצקי בפגישה אצל הרבי הריי"צ (הנקראת בלשון חב"ד "יחידות") לפני שיצא לשליחות, הרבי דיבר אתו על מצוות "אהבת ישראל". הרבי אמר לו כך: "אהבת ישראל" זה כאשר אתה פוגש יהודי שמעולם לא ראית אותו ולא היה לך איתו שום קשר, ואותו יהודי הוא חולה, מלוכלך, עני, מסכן, ולמרות הכל אתה ניגש אליו, מחבק ומנשק אותו – זו "אהבת ישראל"!

כשהגיע ר' שמחה לסמרקנד הוא ניגש אל בית הכנסת. מיד שנכנס למקום הוא פגש יהודי שעונה לתיאור המדויק של הרבי הריי"צ… ר' שמחה ניגש לאותו יהודי, חיבק ונישק אותו וקירב אותו מאוד.

היהודים הבוכרים שראו את הקשר המיוחד שר' שמחה יוצר עם כזה יהודי מסכן שהוא מעולם לא ראה, התפעלו מאוד, ואמרו זה לזה שמיהודי כזה כדאי לקבל השפעה…

כך, הוראה אחת של הרבי הריי"צ לפני שיצא ר' שמחה לשליחות, עזרה לר' שמחה לפתוח את הלבבות של יהודי בוכרה ולהצמיח פירות במשך דורות רבים.

*

את בנו הרב מרדכי גורודצקי פגשתי במשרדי כאשר השקנו את הספר "אדמו"רי חב"ד ויהדות בוכרה". היה טבעי שר' מרדכי יגיע לכבד את המעמד, כמי שנולד לחינוך המיוחד של "בית אבא" שלו. היה מרגש עבור כולנו לסגור את המעגל.

Leave a Reply

Your email address will not be published.