לפני יותר ממאה שנים, סוחר כותנה ונשיא קהילת יהודי בוכרה עשה ככל יכולתו על מנת לרכוש מחדש את חלקת קבר רחל וסביבתה על מנת לסיים את המחלוקת שניטשה על החלקה בין היהודים שקנו אותה לבין המוסלמים שלטשו לעברה עיניים. הסיפור המדהים על גאולת קבר רחל על ידי יהודי בוכרה

במסגרת ההרצאה השבועית שמעביר ד”ר גיורא פוזיילוב באתר בוכרים.קום. סופר השבוע סיפור גאולת מתחת קבר רחל על ידי רבי אהרון פנחסוב מבוכרה, שעלה לישראל והתחנן בפני ראשי הישוב ייקבלו את עזרתו הכספית על מנת לרכוש מחדש את חלקת הקבר. ומעשה שהיה כך היה:

הפרשייה הסבוכה והנפתלת ביותר הקשורה לרכישת קרקע בסמוך לקבר רחל משתרעת על פני לא פחות משבעים ושלוש שנה, ובמרכזה עומדת חלקת האדמה שנרכשה בשמו של צבי הירש קלישר, בשנת תרל”ה, מול קבר רחל. קלישר היה תלמידם של רבי עקיבא אייגר זיע”א ומרן בעל הנתיבות המשפט זיע”א ועסק הרבה לעודד את הישוב היהודי בארץ ישראל.

בשליחותו של הרב קלישר פעל בארץ שנים הגביר מרדכי יפה, איש עסקים ממוסקבה, שעלה לירושלים בשנת תרל”ג. יפה קנה בעיר העתיקה חצר גדולה והקדיש אותה למוסדות תורה וחסד, ואף רכש בירושלים כמה חלקות אדמה מחוץ לחומות. שנתיים לאחר בואו ארצה, קיבל מרדכי יפה1,700 ‏ טאלר (סוג מטבע) ששלח לו יהודה לייב קלישר, בנו של הרב צבי הירש קלישר. הגביר מרדכי יפה שקל לרכוש עם הסכום קרקעות במקומות שונים אך לבסוף שם את עינו דווקא על חלקת קרקע בשטח של 4,800 אמות מול קבר רחל.

בשנת 1881, הועלה רצון על ידי אנשי קבר רחל, לבנות בשטח ממול לקבר, שנקנה על ידי קלישר בתים לעניים ולרעבים. לצורך כך, ביקשו היזמים מקלישר את שטר ה’קושאן’ של הקבר שהוא בעצם שטר הקנייה הרשמי של השטח, בו כתוב שהשטח שייך למי שקנה אותו. בנוסף, אישור מהקונסול הפרוסי שהוא ‘לוקח חסות’ על קידום הפרויקט הזה אל מול השלטונות התורכיים ששלטו אז בארץ ישראל וגלילותיה.

הניירות המקוריים אכן נמסרו לידי היזמים, אך בינתיים, גורמים ערביים מקומיים החליטו להשתלט על הקרקע ולקבוע עובדות בשטח על מנת לקבוע חזקה במקום. באותו הזמן, החוק היה שאם במשך שלוש שנים הקרקע הייתה מעובדת על ידי אדם אחד ולא היה לשטח דורש אחר, הרי שהשטח יהיה שייך לאדם שעיבד אותה. כך בעצם תכננו הערביים המקומיים לנצל את הפרצה בחוק להשתלט על הקרקע.

מנהיגי קהילת האשכנזים פונים לרב יעקב שאול אלישר, ששימש כרב הספרדי של הישוב היהודי באותה תקופה, על מנת שיעזור להם לבנות את השכונה לעניים כדי לא לאבד את הקרקע. לאחר שהוכנו התוכניות על מנת לעלות על הקרקע ולבנות את השכונה, התגלה למפרע שהקושאן נעלם. כלומר, אין ליהודים מסמך מקורי המאשר את בעלותם על הקרקע. מה שכן נמצא היה העתק של הקושאן המקורי שנשאר אצל הקונסול הפרוסי שסייע לבניית השכונה. אך עדיין, השטר לא היה מספק והיה צורך לפדות שוב את הקרקע הזו ולשלם עבורה כסף רב.

עזרה ממקור בלתי צפוי

באותה התקופה, היהודים מבוכרה מתחילים לעלות לירושלים במאות. לאחר סלילת מסילות הברזל ממרכז אסיה, החלה העלייה הגדולה של יהודי בוכרה שהקימו אז את שכונת ‘רחובות’ בירושלים. אחד היהודים שהגיע גם הוא בים העלייה של יהודי בוכרה הוא אהרון פנחסוב. אהרון פנחסוב תורם ממון רב לישוב היהודי בארץ ישראל ובין היתר הוא נפגש עם הרב אלישר, באותה הפגישה מבקש הרב אלישר את אהרון פנחסוב לסייע בממון ברכישת חלקת האדמה בקבר רחל מחדש בעקבות המאורעות האחרונים. אהרון פנחסוב לא היסס לרגע ואמר לרב שהוא מוכן לתת את כל מה שצריך לתת על מנת שהשטח בקבר רחל ייפדה שוב ויוחזר לידי יהודים.

לאחר הפגישה הזו וההבטחה לתרומה, לא נעשה עם העניין דבר. אך לאהרון פנחסוב, ששימש גם ראש הקהילה בבוכרה, ועסק בסחר בכותנה, הדבר בער בעצמות. הוא לא יכול היה להניח לתחושה שקבר רחל אימנו יכול חלילה ליפול בידי נכרים. בחודש תמוז של שנת 1882, הוא החליט לכתוב מכתב פניה לרב אלישר שבו הוא מבקש ממנו לעשות כמיטב יכולתו על מנת לפדות את החלקה של קבר רחל. ד”ר פוזיילוב מציין בנקודה זו, שניתן לראות עד כמה ארץ ישראל הייתה בוערת בעצמותיהם של קהילת יהודי בוכרה, עד כדי שהיו מוכנים לתרום ולהשקיע מאמצים רבים בגאולתה ובפיתוחה.

במכתב כותב אהרון פנחסוב בין היתר כך “הן אמת עד עתה מיום שנפרדתי מכם… הואלתי לשלוח לכבודו מכתב בעניין הקושאן שעל קבר רחל…. ועוד להודיע לרום מעלתו, כי שלחתי לשלמה מוסייף 1218 פרנק, בעד בניין המצבה הנזכרת ושלחתי לו מכתב על ידי אשת דוד אחי, ושם פרשתי בשלום אדוני…והנה בעתה תקוותי שאדוני יפעל בעניין יען שאדוני הוא שהעיר אותי לעשות את המצווה ומגלגלין זכות על ידי זכאי”. ד”ר פוזיילוב מסביר כי  אהרון פנחסוב  לא רצה להפסיד את הזכות הגדולה בלהיות זה שגואל את האדמה של קבר רחל ולכן הוא רצה לזרז את העניין כמה שיותר מהר ותמה מדוע לאחר שהוא העביר את הכסף לא נעשה הדבר.

שיק פתוח לגאולת קבר רחל

וכאן אהרון פנחסוב מדהים, וכותב את המשפט הבא:  “וגם אני שלחתי לשלמה מוסיוף הנזכר, שאם לא יספיק הממון ששלחתי, כל כמה שיוציא הנני מוכן לפרוע” כלומר, הוא נתן לו שיק פתוח לכל סכום שהוא כדי לפדות את הקרקע. בהמשך המכתב מבקש פנחסוב מהרב אלישר שיתפלל עבור קהילת יהודי בוכרה כיוון שככל הנראה, באותה התקופה הייתה מגפה שהשתוללה באזור וגבתה קורבנות מקרב היהודים. הכסף שנשלח מבוכרה על מנת לפדות את חלקת הקבר אכן סייע לרכישה. אך המחלוקות סביב חלקת הקבר לא תמו ולמעשה במשך השנים הבאות ניטש וויכוח טריטוריאלי בים הוואקף המוסלמי ליהודים המחזיקים בידם את השטרות והמסמכים שמעידים על בעלות יהודית בחלקת הקבר ובסביבתה.

בראיון ל’מנורה’ משבח ד”ר פוזיילוב את המיזם לחשיפת ההיסטוריה של יהודי בוכרה בהרצאה השבועית המשודרת בשידור ישיר: “העובדה שביוזמתו של נשיא הקונגרס מר לב לבייב, מתאספים מידי שבוע יהודים בוכרים על מנת לשמוע ולהעשיר את הידע ההיסטורי שלהם על קהילת יהודי בוכרה המפוארת, היא מבורכת וראויה מאוד. ההרצאות נגישות לכל אחד באתר ואני ממליץ לכל אחד לצפות בהם ולהעמיק בהם ולגלות מחדש את ההיסטוריה העשירה והמפוארת של יהדות בוכרה”.

Leave a Reply

Your email address will not be published.