לפני כשנה, בתחילת כהונתו של בנט כרוה"מ, נסע הוא בליווי השר אלקין, בכובעו כ"מתרגם", לפגישה עם נשיא המעצמה הרוסית, פוטין. פגישה הזכורה בעיקר עקב שני אלמנטים שוליים לחלוטין בסיפור – השקית המוזרה שהחזיק אלקין, שתפסה את מרכז תשומת הלב של חלק מהכתבים בשאלה מה היא מכילה, וסערת הירדמותו של זאב – "לא הציעו לי קפה כמתרגם כאשר לרוה"מ בנט כן הציעו" – אלקין בפגישה עם המנהיג הרוסי, שארכה כ-5 שעות.

ה"תמונה" שרצה בנט שתצא מפגישה זו, הינה טיב יחסיו עם מנהיג המעצמה הרוסית, שאינה יורדת מטיב יחסיו של קודמו בתפקיד, רוה"מ לשעבר נתניהו, עם פוטין.

באחד מן הימים, עדיין בתחילת כהונת "ממשלת השינוי" נשמעה שקד מוקלטת בשיחות סגורות אומרת, בין היתר, כי לפיד עושה "פיגוע" כל שבוע ובנט מחלץ אותו.

בימים האחרונים, גורמים ישראליים קיבלו משגריר רוסיה בישראל, אנטולי ויקטורוב, מסר כי מינויו של יאיר לפיד כראש הממשלה "ייצור קשיים" ביחסים בין רוסיה לישראל, זאת עקב התבטאויותיו הקשות של לפיד נגד המלחמה באוקראינה, כאשר כיהן כראש הממשלה החליפי ושר החוץ של ישראל.

כזכור, זמן קצר אחרי תחילת המלחמה תקף לפיד את רוסיה. "ההתקפה הרוסית על אוקראינה היא הפרה חמורה של הסדר הבינלאומי, ישראל מגנה את ההתקפה, מוכנה ונערכת לסייע הומניטרית לאזרחי אוקראינה", אמר לפיד כשר החוץ.

הוא הוסיף: "ישראל היא מדינה למודת מלחמות, מלחמה אינה הדרך לפתור סכסוכים. השעות והימים הראשונים של כל מלחמה, הם גם הזמן האחרון שבו אפשר עדיין לעצור. לחזור לשולחן הדיונים, בתיווך המעצמות, ליישב את המחלוקות בדרכי שלום".

בהמשך של אותו הקו הרוסי שיצא נגד לפיד, משרד המשפטים הרוסי דרש בשבוע שעבר להפסיק את פעילות הסוכנות היהודית ברחבי המדינה בטענה כי הסוכנות הפרה את החוק בפעילותה.

משלחת ישראלית שאמורה הייתה לצאת השבוע,  לקיום דיונים עם הרוסים על פעילות הסוכנות היהודית במדינה, ככל הנראה כבר לא תצא השבוע, נכון לכתיבת שורות אלה. במינוי מוזר מה, על המשלחת החשובה אמונה סגנית היועצת המשפטית של משרד החוץ.

התמונה העולה מכל הסיפור, הינה כי מרוב "שיגעון גדלות" כטירונים בתפקיד רוה"מ, שכחו בהקמתם את ממשלת השינוי, לתאם את ניהול עמדות מדיניות חוץ של ראשיה. בעוד בנט ניהל מדיניות חוץ של "הילוך בין הטיפות", מנהל רוה"מ לפיד מדיניות בקיצוניות השנייה של "אור וחושך", דבר המנכיח את השוני ביניהם. בעוד האחד רוצה להיזכר כ"מתווך בינלאומי" לשלום, האחר מנהל "מלחמה תקשורתית" כדי להיזכר כאחד שהיה "בצד הנכון של ההיסטוריה".

ההסברה הישראלית אמנם השתפרה בשנים האחרונות אך הכוחות האנטישמיים בעולם, כמות ה-BDS, פועלים במלוא עוצמתם במלחמת חורמה נגד ישראל, כך שישראל לא זקוקה לעוד פיגועים מדיניים, בצורת הזגזוג המדיני שאנו מקבלים בחסות הרוטציה של בנט-לפיד. נכון שמדובר על אישים שונים, ממפלגות שונות, מצדדים שונים של המפה, אך בניהול מדיניות חוץ אסור לשחק.

אם בנקיטת "הצד הנכון של ההיסטוריה" עסקינן, היכן אותם אלה שזעקו קריאות "בידוד מדיני" כאשר רוה"מ לשעבר נתניהו נאם בקונגרס בתקופת כהונתו של הנשיא האמריקני אובאמה למורת רוחו, כאשר נאם הוא נגד ההסכם המתגבש עם איראן? היכן אותן הקריאות של "בידוד מדיני", שנשמעו כאשר יצא מנהיג ישראלי נגד הסכם גרוע אמריקני עם מדינה שכל רצונה הוא להשמיד אותנו, כעת, כאשר מדובר במנהיג מהצד השמאלי של המפה, שיצא נגד המנהיג הרוסי שכרגע מחריב מדינה אחרת-אוקראינה. כאשר מדובר בנו, נגרם לנו "בידוד מדיני", כאשר מדובר במדינה אחרת אנו "בצד הנכון של ההיסטוריה"?

לא מתאימה המלחמה הערכית של לפיד עבור אזרחי אוקראינה או אזרחי רוסיה היהודים מול העולם, כאשר בד בבד מהותית "מוכר" את אזרחי ישראל בנזיד עדשים ברצון לדיאלוג עם הרשות הפלסטינית לקיום חזון 2 המדינות.

בתוך כך, נודע כי רוה"מ החליפי בנט סירב להצעתו של רוה"מ לפיד להיות מ"מ שר החוץ. בכירים בדרג המדיני סבורים ש"אין מנוס" מלערב את הנשיא הרצוג בדבר. הסיבה הרשמית של בנט כפי שפורסם, הינה כי בנט החליט להוריד הילוך בפעילות הציבורית תקשורתית.  סברה אחת אומרת כי בנט אינו מעוניין להיזכר כמ"מ של או סגן של. סברה אחרת אומרת כי סירובו של בנט נובע מכך שבנט מתכנן בעתיד לחזור שוב לפוליטיקה הישראלית ואינו רוצה להיזכר כמי שמעורב או מחמיר את הפיגוע המדיני שעשוי לגדול עם חוסר העקביות במדיניות החוץ.

הטוב[ע]ים השניים מן האחד?

אילנה ישראלוב

Leave a Reply

Your email address will not be published.