כאשר נוצר מצב בו בני זוג מגיעים להליך גירושין, ההליך מצטייר ע"י האנושות לעניין רע בפני עצמו, סכסוך מתמשך שנים, שנאת שני הצדדים, וכאב עבור הילדים. חוסר ההתחשבות של ההורים המתגרשים כלפי הילדים ותחושתם, מבליט את הכאב והכעס של הילדים לאחר התבגרותם.

מלחמת חורמה מוכרזת בדרך כלל בין בני הזוג לשעבר, מלחמה בה שני הצדדים מפסידים מחיי השלווה, מחוסר מנוחה, מהפסד כספי רב שבו נהנים עורכי הדין ובעלי המקצוע המלווים את המתגרשים.

כאן מגיעות השאלות הנשאלות במצב שכזה, האם לא יכול היה הזוג המתגרש לשלוט בהתנהגותו?

האם יכולים היו הם לחיות בנפרד אך בשלום מלא? האם אכפת להם בכלל מרגשות הילדים הסובלים הם בכלל?

התשובה תמיד תהיה שקרית בכדי לצייר שהכל תקין וכך חיים הם במצבי מלחמה, הרי ברור לכל שזו היא שעת מלחמה בין שני צדדים שלא הסתדרו. כאן, אני מכניס עצמי לתמונה ומפציר בכם אחיי ורעיי, אחיותיי וקוראי היקרים, שלום בית מגיע מבית, מחינוך נכון ומכבד את האחר שקיבלנו בבית הורינו היקרים.

כאשר לפני כשנתיים וחצי התגרשתי לצערי עקב אי הסתגלות בין שני הצדדים, החלטתי לעשות זאת בדרך הנכונה לחיים, שלי, שלה ושל הילדים. נכון יש יאמרו הרי ילדיך גדולים מאוד, ואין הם חשים בכאב של ילדים קטנים, אך עלי לומר לכם יקיריי, שגם ילדיי בני אדם לכל דבר וחשים כאב פרידה של הורים.

במצב זה אוכל לומר בלב שקט ורגוע, כאשר החלטנו על צעד זה, החלטנו לעשות זאת בדרכי שלום, שלווה ואהבה, למען הילדים, למען שלוותנו ולמען לא יהיה ולו מילה לאחרים לדבר סביבנו או מאחורי גבנו.

וכך היה הדבר, הגענו לרבנות וביקשנו להתגרש, ללא צורך בעורכי דין מיותרים, וללא ניסיונות מיותרים למשיכת הגומי עד לפיצוצי רגשות, פשוט להתגרש בשלום, ובשלווה ולהישאר חברים והורים שדואגים לילדיהם מכל הלב.

נכון, ישנו משפט שאומר "לא כל הנוצץ זהב תמיד" ואכן, כך הוא המצב.

מחוץ לזוגיות הכל נראה יפה וזוהר, אוהבים וצמודים אחד לשנייה, אך… לא הכל כך ורק הזוג החי יחדיו יידע את גודל חוסר החיבור וחוסר ההסכמות. ישנו זוג, שהאחד יאהב מוסיקה מזרחית וטורקית, השנייה תאהב מוסיקה רוסית ורוק צורם, יש יאהב סטיק טעים והיא תאהב ירקות טריים ותרצה לחיות במצב צמחוני וכך…ההתנגדות הלאה לכל זוג וענייניו.

אז.. על פניו בחוץ הכל נראה מתוק מדבש, עלי כאן להזכירכם את המשפט "לא כל הנוצץ זהב תמיד" וכאן המקום להדגיש שפלוס ומינוס יחד יוצרים אור (במושגים אלקטרונים), שלמות והשלמת הבן זוג או הבת זוג.

נכון, האנושות בנויה כך שבני אדם לא מסוגלים להאכיל את המינוס של השני, לכן נוצרים כאלה התנגדויות ומלחמות. אך אם נדע לקחת את המינוס של הצד השני לדרכי שלום וחברות, נדע גם להיפרד ולהישאר בשלמות היחסים ובאהבת הילדים וללא מלחמת חורמה מיותרים.

כאן בטור אישי זה, מסר אחד גדול ומיוחד לי עבורכם!!!

גם אם מתגרשים אתם מסיבה שלא תהיה, אין מצאתם לנכון לחיות יחד בשלמות עקב התנגדויות וצורת חיים שונה אחד מהשנייה, עשו זאת בפרידה מלאת שלום בית ואהבה, כבדו את הצד השני, תאהבו את הילדים ולמענם שימרו על יחסים יפים ומלאי שפע ונתינה.

למשפחות שני הצדדים אומר, לעולם אל תחמירו המצב, אל תאמרו דעתכם בשעת כעס, נסו להבין על ליבם, ובכך תדעו שאתם תורמים לשלום הצדדים ולפעמים לתת גם מילה טובה.

"טור אישי" זה מוקדש  לכל אלו החיים בנפרד ולא מוצאים את שלוותם, לכל הנלחמים מלחמות מיותרות, ולכם קוראיי האהובים, לתובנות, שלווה ואהבת חינם.

היום הוא יום תשעה באב ויום בו נחרב בית המקדש השני בגלל שנאת חינם, ימי בין המצרים ימים בהם אבלים אנו היהודים וצום מדרבנן.

שבת שלום אהוביי, שלום, אחווה ורעות בקרבנו אמן.

Leave a Reply

Your email address will not be published.