יהודי בוכרה הדפיסו בירושלים (מעט ספרים נדפסו במקומות אחרים) ספרים העוסקים בתורת הקבלה וספרים שיש בהם מוטיבים רבים המיוסדים על תורת הקבלה.
בין הספרים העוסקים בתורת הסוד שנדפסו על ידי יהודי בוכרה ניתן למנות את הספרים:
הדרת זקנים – הוא האדרא רבא ואדרא זוטא; ספר ברית יצחק שבו סדר הקריאה ללילה השמיני קודם המילה; ספר אורח חיים, תיקון כרת; חמישה מאמרים מספר "חיי הנפש" לר' יוסף הלוי ליב; ספר "יסוד מערבי" לתיקון הברית; ספר שמן ששון; תפסיר זוהר שבת; ספר תיקוני הזוהר; סדר תיקון חצות; הדרת זקנים; סדר תיקון סעודה; אורח חיים; שער הכוונות; שפת אמת; סדר שבעה הקפות; אוצרות חיים לר' חיים ויטאל; ברית אברהם; צמח צדיק; אורח חיים; לבנת הספיר; מרכבת שלמה; סדר שולחנו של מקום; אורח חיים.
בתחום הספרים בהם משולבים מוטיבים רבים מתורת הקבלה ניתן למנות את הספרים: סליחות; ברכת האילנות; דברי דוד; סדר כבוד שבת; סדר אושפיזין; פרי עץ הדר; סדרת סידורי חקת עולם; פתרון חלומות; מקראי קודש; מעמדות; נר נשמה; חקת הפסח; רנה ותפילה; תפילה על הפרנסה; סידור בית דוד ושלמה; מנחת ישראל; שערי חפץ, ועוד.
האישיות המרכזית שפעלה בתחום הוצאת ספרים מספרות הקבלה הוא ר' שלמה מוסאיוב, שבעצמו הוציא לאור כמה ספרי קבלה שהיו בספרייתו בכתב יד. גולת הכותרת של מפעלו היא הוצאת סדרת סידורי "חקת עולם". ר' שלמה גם השתתף במימון הדפסתם של ספרי קבלה אחרים.
הוצאתם לאור של עשרות ספרים העוסקים בתורת הקבלה וספרות ההנהגות הקבלית הנגזרת ממנה, מלמדת שבקהילה בבוכרה הייתה קבוצה שעסקה בלימוד תורת הנסתר להלכה ולמעשה. עדויות על כך ישנן אף מן המאה ה-יח, סמוך להגעתו של ר"י ממאן לבוכרה. לדוגמה: ברשימתו של אדלר מצוינים כתבי יד שהועתקו בבוכרה. האחד הוא "תיקון לליל שבועות" השייך ל"סלומון בן מולאי עבדולה בן מולא קנד…" הקולופון נחתם ביום כ"ז באייר התפ"ה (1725) ב"בוכרה דעל נהר כוהך".
בכתב-יד שני שהוא השלמה בכתב-יד לספר "תולעת יעקב", לר' מאיר בן יחזקאל אבן גבאי, קוסטא הש"כ (1560), בו חסרו חמישה-עשר הדפים האחרונים והושלמו בכתב-יד. נכתב בקולופון: "משה לבית לוי אני מולדי בארץ ג'זירה ונתגלגלתי מארץ מולדתי לעיר בוכארא… וכתבתי חסרון זה הספר בשנת התפ"ה (1725)". משמע שאת ההשלמה לספר העתיק מספר אחר שהיה מצוי בבוכרה.
באוסף הספרים המודפסים של ר' שלמה מוסאיוף מצויים רשימות בכתבי-יד משל יהודי בוכרה, ולפי נוסח הכתיבות נראה שהללו נכתבו בבוכרה, וכולן מן המאה ה-יח. באחד מן הספרים "ריקאנטי על התורה" (חסר שער ובתוך הספר נכתב שנדפס בשנת הרפ"ג/1523). באחד מעמודי הספר נכתב בכתב יד: "זה ספר הנחמד נתתי לכבוד אור… [מחוק] בן… משה מגואל/במתנה גמורה י"ר [יהי רצון] השם יזכהו בבנים הגונים לעסוק / בו ויקויים בו מקרא שכתוב לא ימושו ספר / מפיך ומפי זרעך ומפי זזאי"י [זרע זרעך אמר ה'] מו"ע [מעתה ועד עולם] הקורא ישמח / [מחוק] והגונב יהיה בכלל ארור שמתא… / והשומע לנו ישכון בטח שאנן ושליו / פה בוכארא יע"א [יבנה עיר אלוקים] זה לחדש / שבט תקנ"ג [1793] ליצירה".
בין שורה ב' לשורה ג': "מקנת כספי שלמה ן' אלזורת[ר]". מתחת שם זה בדיו דהוי מאוד "… ר' שמעון".
רבים מאותם ספרים שנדפסו על-ידי יהודי בוכרה עד פרוץ מלחמת העולם הראשונה שייכים לספרות ההנהגות הקבלית המבוססת במיוחד על ספר "חמדת ימים" שיצא לאור באיזמיר בשנת התצ"א-תצ"ב (1731-2), ומאז נדפס בקונטרסים נושאיים שונים במהדורות רבות, לדוגמה "סדר אושפיזין" ואמירת "חשבון סוכה"; סדר "ברכת האילנות" וסדר ההנהגות לימי חודש ניסן; ספר פרי עץ הדר, שיצא לאור בירושלים.
ספרי שירה וזמרה
יהודי אפגניסטן, בוכרה ופרס שהתיישבו בירושלים, פרסמו כאן חלק חשוב מיצירות השירה הקדומות שנכתבו בשפתם דבר המלמד על שמירה של מסורת עתיקת יומין.
מלבד יצירות אלה שרו בני הקהילות שירי קודש הן בלשון הקודש הן בלשונם הם, במיוחד בימי שבת, חג ומועד ובעת שמחה. השירים נכתבו בכתב-יד ובקונטרסים לעת הצורך. השירים הם משירת הקודש והחול משל גדולי משוררי ארץ ישראל, ספרד, איטליה ואחרים. מחבריהם המועדפים – המשוררים ר' ישראל נג'ארה, רבי שלמה אבן גבירול, רבי יהודה הלוי, ר' משה אשקאר, ר' דוד פארדו ואחרים.
קבצי שירה אלו המצויים בכתבי יד הם רבים מאוד. והם המצויים ביותר מבין כל כתבי היד של יהודי פרס ובוכרה לסוגיהם.
יהודי בוכרה הוציאו לאור וסייעו בהדפסתם של כשלושים ספרי שירה – קבצי-שירה ופיוט לכבוד שבת: קבצי-שירה ופיוט לשמחות ולחגים, קבצי-שירה שחוברו לכבוד גבירים ועשירים, קבצי-שירה מעורבים הכוללים בתוכם שירי קודש, שירי בקשות ושירים לכבוד גבירים ועשירים.
ה. תקנות ודו"חות
יהודי בוכרה ניהלו את קהילתם בירושלים באופן מופתי. הם פרסמו דו"חות כספיים שנתיים; ודו"חות כספיים של שד"רים אותם שלחו למרכז אסיה לשם איסוף כספים עבור הקהילה בירושלים ופרסמו את תקנות הקהילה בתחומים שונים: בנייה, רפואה, חינוך וחברה.
עד שנת התרע"ה (1915) פורסמו מטעם חברת "רחובות" תריסר דו"חות כספיים, בדרך כלל תחת הכותרת "שמש צדקה".
בשנים התרס"ד (1904); התרע"א (1911) והתרפ"ה (1925) פורסמו על ידי ועד הקהילה תקנות חברתיות.
בשנת התרס"ה (1905) פורסמה על-ידי ועד הקהילה חוברת תקנות התלמוד תורה שנקראה בשם "דרכי נועם". בחוברת מצויינים סדרי המוסד, חובות המורים והתלמידים, שעות הלימוד, כיתות הלימוד, תוכנית הלימודים וכו'.
ו. הדפסת ספרים עבור חכמי הספרדים בארץ ישראל
ברשימת הספרים שנדפסו על-ידי יהודי בוכרה בירושלים אין אנו מוצאים כמעט ספרי הלכה ופסיקה, חידושים על התלמוד וכדומה, אף שהיו בקרבם בקיאים בכך. אבל מצינו שיהודי בוכרה סייעו למלא את החסר בתחום זה.
בין השנים התרמ"ט (1889) – התרע"ג (1913) סייעו יהודי בוכרה בהוצאתם לאור של כשלושים ספרים של חכמי הספרדים ועדות המזרח בתחום – ספרי הלכה, ספרי שאלות ותשובות וספרי דרשות.
רוב החכמים להם תרמו יהודי בוכרה עבור הדפסת ספריהם היו מוכרים לתורמים. אחדים מן החכמים שמשו שד"רים של כוללי הספרדים מירושלים, טבריה, חברון וצפת בקהילות יהודי בוכרה במרכז אסיה. בהם: הרב חזקיה שבתי, הרב רפאל אוחנה, הרב יהודה קאשטיל, הרב אליהו ילוז, ואחרים. אחדים מחכמים אלה התגוררו בשכונת רחובות הבוכרים בירושלים, מהם למדו בישיבת "רחובות הנהר" הסמוכה לתלמוד תורה הבוכרי בשכונה ושהייתה חלק ממנו. ביניהם נמנו חכמים ידועים בירושלים: הרב שאול דוויק הכהן; הרב יוסף ידיד הלוי; הרב חיים בכ"ר סעדיא; הרב אליהו משען זגיר ואחרים.
עם אחדים מן החכמים היו יהודי בוכרה בקשר רצוף במשך שנים רבות, בהם: רבה של חברון – הרב אליהו סלימאן מני; הרב משה מרדכי מאמאן מטבריה; הרב יעקב חי זריהן מטבריה.
הרב אליהו משען שהוציא לאור את הספר "שפת אמת" (ירושלים תרס"ד), כתב בהקדמתו על הישיבה ברחובות הבוכרים: "ולהיות שנתייסדה ביהכ"נ [בית הכנסת] החדשה בתוך חברה הקדושה רחובות בק"ק [קהילת קודש] בבוכארלייה יצ"ו וקובעים בביהכ"נ [בבית הכנסת] הנז' הרבנים הלומדים בחכמת האמת בדברים העומדים ברומו ש"ע [של עולם]… ועלינו לשבח בתהילות והוצאות לפקו"מ [לפקידי ומנהלי] חברת רחובות המחזיקים בידינו ומסייעים בידינו לעזר ותמך וסיוע לעהיו"ת [לעבודת ה' יתברך ויתעלה שמו]…".
