בס"ד

18.4.2024 | י' ניסן התשפ"ד

0

פוסטים עלו השבוע

החדשות החמות:

>> מגזין

ירושלים: מרכז היצירה הספרותית של יהודי בוכרה

המתרגמים, המוציאים לאור ופועלם הפרק השני בסדרה החדשה המתחקה אחר ההיסטוריה העשירה של שכונת הבוכרים בירושלים בשורה כבירה של יצירות ספרותיות בכל תחומי החיים * השבוע: סקירה על המתרגמים והמוציאים לאור שחיו ופעלו בשכונת הבוכרים בימי ראשיתה 

ר' בנימין ב"ר פנחס הכהן

הוציא לאור בשנת התרמ"ג (1883) את ספר התהילים בשפת יהודי בוכרה, היה זה הספר הראשון שנדפס בלשון טג'יקית-יהודית. 

ר' בנימין הוא בנו של ר' פנחס "קטן" – ראש קהילת יהודי בוכרה (תקס"ה-תרל"ה/1875-1805) ונכדו של רבי יוסף ממאן. ר' בנימין עלה לארץ ישראל והתיישב בה יחד עם משפחתו. את הקדמתו לספר הוא חותם: "צעיר וזעיר מתושבי עיה"ק ירושלים תובב"א".

אף שהיה מתושבי ירושלים הדפיס את ספרו בוינה. מירושלים המשיך לנהל את עסקיו באירופה, ברוסיה ובאסיה התיכונה, כפי שעשו אחדים מקרב עשירי יהודי בוכרה שהתיישבו בארץ באותה עת.

ר' דוד חכם ובנו רפאל

ר' דוד חכם הוציא לאור בשנת התרמ"ה (1885) יחד עם בנו רפאל את סדר 'כבוד שבת'. בקונטרס פיוטים בעברית אותם נהגו לשיר בקהילות יהודי בוכרה יחד עם תרגומם לשפת יהודיה.

 ר' דוד הוא בנו של ר' אליהו חכם מבבל שהתיישב בבוכרה בשנת התקפ"ה (1825) לערך. שנים רבות השתתף בהנהגת הקהילה היהודית בבוכרה, ונראה שתפקידו הבלתי רשמי היה סגן הרב הראשי. 

ר' דוד חכם נלב"ע בירושלים ב-כ"ו בכסלו התרנ"ז (1896). נראה שבקונטרס 'כבוד שבת' לא עשה כל עבודת תירגום חדשה, אלא הדפיס בו שירים שכבר היו מתורגמים לשפת יהודי בוכרה כפי שהם נהגו לשיר אותם שם, ופעולתו של ר' דוד חכם הייתה רק בהדפסת הפיוטים המתורגמים בצד המקור; או שהפיוטים המתורגמים הועתקו מכתבי היד הרבים שכללו שירים ופיוטים בעברית ולצידם נדפס תרגומם לטג'יקית-יהודית ולפרסית.

ר' בנימין ב"ר יוחנן הכהן

מראשוני יהודי בוכרה שהתיישבו בירושלים. היה הראשון שתרגם ספר (ספר משלי) לשפת יהודי בוכרה והביאו לדפוס בירושלים. 

בהקדמתו לספר כותב על דרכו בתרגום:

"…השתדלתי על פי הרוב לתרגם כפי אשר קיבלתי תרגום ספר משלי מרבותי הי"ו בארץ מולדתי. ולכן בחרתי להיעזר אך בדברי המפרשים ע"ה [עליהם השלום] ההולכים תואמים עם תרגומינו המקובל לנו. אך לפעמים נאלצתי כ"ג [גם כן] לבחור ולשנות במקום שהאמת מכרעת. מוכחת צדקת איזה מן המפרשים לפי פשוטו של מקרא".

ר' בנימין היה השליח הראשון שמוצאו מבוכרה שיצא לעיר הולדתו בשליחות מוסדות הספרדים בירושלים. עם שובו משם הדפיס בשנת התרנ"ב (1892) דו"ח מפורט על הכנסותיו והוצאותיו במסע בשם "זכרון לפני ה'". כיוון שהצליח בשליחותו נשלח לשם גם בשנים התרנ"ו (1896) והתרנ"ט (1899).

בירושלים עסק גם בתרגום סידור תפילה לשבת וחול בשם "משאת בנימין", ולאחר פטירתו של ר' שמעון חכם בשנת התר"ע (1910) השלים את תרגומו של ר' שמעון לספר ישעיהו. 

מראשית המאה ה-20 ועד מלחמת העולם הראשונה כיהן כמזכיר ועד השכונה וחתימתו מצויה על מסמכים רבים.

ר' שלמה באבאג'אן פנחסוף

ר' שלמה הגיע לסמרקנד שבמרכז אסיה בהיותו בן חמש עשרה שנה לאחר שמשפחתו עזבה את כאבול שבאפגניסטן בשנת תרי"ח (1858) לערך. את השכלתו רכש ר' שלמה מסבו ובכוחות עצמו. את עיקר זמנו הקדיש למסחר ומרווחיו סייע לתלמידי חכמים בסמרקנד. 

בשנת התרנ"ג (1893) עלה ר' שלמה לראשונה לירושלים, השתלב בהנהגת הקהילה הבוכרית ועסק בפעילות ספרותית. 

בשנת התרנ"ה (1895) הדפיס בירושלים את תרגומו לספר איוב, ובכך השלים את תרגומם של ספרי אמ"ת לשפת יהודי בוכרה.

בהקדמתו מספר המתרגם על העקרונות שהנחוהו בתרגום ועל הפרשנים עליהם נסמך תרגומו. על הטעמים שהביאוהו לתרגם את הספר כתב ר' שלמה: "אודה לאל יחיד ומיוחד אשר בראני ובחסדו הגדול מכל צרות הצילנו ועד העת הזאת הגיעני, כי זאת הפעם השלישי זיכני, לעלות אל הר קדשי, עם כל בני ביתי ונפשי… ולכן אמרתי להדפיס עוד ספר מעט הכמות, קטן ורב האיכות".

בשנת התרע"ב (1912) הוציא לאור שנית, בתיקונים ובתוספות את הספר "מלים ששה" שהוא מילון קצר בן שש שפות. במקום השפה הצרפתית הדפיס את שפת הלאדינו. כנדפס במהדורה הראשונה, אף כאן המילים בכל השפות כתובים עברית, ואין בכל המילון הזה "בן שש השפות" אף מילה לועזית אחת! 

לעת זקנתו, בשנת התרפ"ו (1926), הדפיס בירושלים תרגום לפיוט של רבי יהודה הלוי 'מי כמוך' הנאמר בשבת זכור.

יצחק בן ארבאב הכהן סמרקנדי

תרגם והדפיס בירושלים בשנת התרנ"ו (1896) את "תפסיר זוהר שבת ומשנה שבת". כולל תרגום לטג'יקית-יהודית של פרקי הזוהר הנאמרים בסעודות שבת, ומשניות מסכת שבת, ובסופו תרגום להפטרת היום השמיני של חג הפסח "עוד היום בנוב". בקולופון נדפס: "נעתק מלשון הקודש בלשון פרסי נגמר ונדפס ביום עש"ק [ערב שבת קודש] י' לחדש סיון שנת ששו"ן [=התרנ"ו1898/] לפ"ק ע"י ע"ה [עבד ה'] יצחק בן גדא דמתקרי ארבאב בין באבאיי שושך הכהן הי"ו בעה"ק ירושלם תובב"א".

ר' שמעון חכם

האישיות המרכזית שפעלה בתחום הוצאת ספרים, תרגומם ולמעשה – ליצירת השפה הספרותית של יהודי בוכרה הוא ר' שמעון חכם (בוכרה, התר"ג (1843) – ירושלים, י' בשבט התר"ע (1910)). 

בחודש אלול התר"ן (1890) עלה לירושלים עם בני משפחתו, אשתו אסתר ובנו יחידו – פנחס. רבי שמעון ידע סבל רב במשך שנות חייו. עד עלייתו ארצה נותרו לו שני ילדים מתוך שנים עשר שילדה לו אשתו. זמן קצר אחר עלייתו ארצה שב לבוכרה ובאותה עת נסתלקה בירושלים רעייתו אסתר. לזכרה הוציא לאור יחד עם בנו פנחס את הספר "פרי עץ הדר". היה זה הספר הראשון אותו הדפיס. זמן קצר אחר-כך בח' בכסלו תרנ"ג (1892) נפטר בנו יחידו – פנחס, ולזכרו הוציא לאור את הספר "זכר צדיק". בהקדמתו לספר מספר ר' שמעון את סיפור עלייתו ארצה, הסיור בארץ ישראל, וייסוריו עם פטירת אשתו ובנו יחידו.

ר' שמעון חכם נותר בארץ ישראל בודד וגלמוד. מעתה הקדיש את שארית ימיו לתרגום והוצאת ספרים במטרה לקרב את בני עדתו לרעיון שיבת ישראל לארצו, הכרת ספרי התנ"ך וההלכה היהודית ובמיוחד פעל למען בני קהילתו שיכירו את הספרות הפרסית והטג'יקית-יהודית העתיקה. 

עבודתו הספרותית כוללת השתתפות בהוצאתם לאור של ארבעים וארבעה כותרים שכולם נדפסו בבתי הדפוס בירושלים, שכמה מהם נדפסו במהדורות נוספות עוד בימי חייו. אולם בכך לא הסתכמה פעילותו שעיקרה היה יצירת השפה הטג'יקית-יהודית כשפה הספרותית של יהודי בוכרה, אותה יצר בירושלים.

חוקר הספר העברי אברהם יערי כותב על רבי שמעון חכם ועל תרגומו ל"אהבת ציון" כעשר שנים לפני שפרסם את מחקרו החשוב על אודות ספרי יהודי בוכרה: "מקום בפני עצמו קובע לו התרגום ליהודית-פרסית [של הספר "אהבת ציון" לאברהם מאפו]… בגלל חשיבותו של המתרגם ויחסו המיוחד לסיפור… על המתרגם הזה מן הראוי הוא להאריך את הדיבור, כי פעולותיו לטובת הספרות הפרסית-יהודית גדולות עד אין-ערוך, גם היה איש נפלא ובעל מידות נעלות, ואף-על-פי-כן לא זכה להיפקד בכל ספרי השימוש שלנו…ר' שמעון חכם הוא הוא שיסד את הספרות הפרסית-יהודית שבדפוס, שהייתה עד ימיו בעיקר ספרות שבעל פה".

ספריו:

ספרי תרגום:

א. שיר השירים ירושלים תרנ"ו ומהדורה שנייה – שם, תרס"ד. 

ב. מדרש פטירת משה רבינו, תרנ"ז. מהדורה שנייה – תרס"ב (1902). 

ג. ספר ליקוטי דינים, ששה חלקים, ירושלים, תר"ס (1900) – תרס"ד (1904). 

ד. ספר פתרון חלומות, ירושלים תרס"א (1901); מהדורה שנייה – שם תרע"א (1911).

ה. ספר מקרא מפורש – לחמישה חומשי תורה, חמישה חלקים, ירושלים תרס"א (1901) – תרס"ג (1903). 

ו. ספר מקראי קודש, ירושלים תרס"ב (1902). מהדורה שנייה – שם, תרס"ו (1906), מהדורה שלישית שם, תרע"א (1911). 

ז. שרח שאהין, לחמישה חומשי תורה, ירושלים תרס"ב (1902) – תרס"ה (1905). 

ח. חקת הפסח – תרגומה של ההגדה לשפת יהודי בוכרה. ירושלים תרס"ד (1904), תרס"ז (1907), תרע"א (1911). 

ט. מסכת אבות. 

י. תרגום שני, ירושלים תרס"ה (1905). 

יא. סיפורי מעשיות, ירושלים תרס"ו (1906). 

יב. כתבי הקודש עשרים וארבעה. תרגומם של הספרים: יהושע, שופטים, שמואל א-ב, מלכים א-ב, וחלק מספר ישעיהו, אותו החל ר' שמעון חכם לתרגם ולאחר פטירתו השלים את התרגום ר' בנימין ב"ר יוחנן הכהן. ירושלים תרס"ז (1907) – תרע"ה (1915).

יג. אהבת ציון, ירושלים תרס"ח (1908). מהדורה שנייה שם, תרע"ג (1913). 

יד. שרח שאהין על מגלת אסתר, יחד עם פורים נאמה. ירושלים 

תר"ע (1910).

ספרי הלכה ומנהגים (אינם מתורגמים): 

א. פרי עץ הדר, ירושלים תרנ"ג (1893).

ב. זכר צדיק, ירושלים תרנ"ד (1894).

ספרים אשר נדפסו תחת השגחתו – הגהה, ניקוד, העתקה מכתבי יד:

א. תיקוני הזוהר, ירושלים תרנ"ז (1897). 

ב. תיבת משה, ירושלים תרנ"ט (1899) 

ג. אורח חיים, ירושלים תר"ס (1900) 

ד. שהזאדה וצופי, ירושלים תרס"ז (1907). 

ה. מנחת שמואל, לר' שמואל גרג'י, ירושלים תרס"ג (1903). 

סיוע וייעוץ בהדפסת ספרים:

א. ישמח ישראל, ירושלים תרס"א (1901) 

ב. נר נשמה, ירושלים תרס"ד (1904). 

את עיקר מלאכת ההוצאה לאור עשה ר' שמעון חכם בעשור האחרון לימי חייו, החל משנת תר"ס (1900) ועד לפטירתו בשנת תר"ע (1910). בתקופה זו הוציא לאור את עבודותיו הגדולות:

א. שאהין תורה ותרגום המדרשים לשפת יהודי בוכרה. 

ב. תרגום מקרא מפורש של חמישה חומשי תורה.

ג. ליקוטי דינים – שישה חלקים. 

ד. תרגום כתבי הקודש עשרים וארבעה. 

ה. ספר אהבת ציון לאברהם מאפו.

נגישות