"המגמה להדפיס ספרים בשפת הקהילה התחזקה עם הגידול שחל במספרם של העולים מבוכרה לירושלים. הללו ראו את שפע הספרים הנדפסים בעיר, רבים מהם מיוחדים לכל עדה ועדה, וביקשו לחזק גם את המורשת היהודית של בני קהילתם, להרבות בקרבם את ידיעת התורה, הכרת סדרי התפילה וההלכה היהודית, לקרבם למורשת הספרותית שהותירו המשוררים היהודים באסיה התיכונה, ולהשפיע על הדור הצעיר בקהילות בוכרה באמצעות חינוך יהודי"
גיורא פוזיילוב
עם עלייתם והתיישבותם של יהודי בוכרה בירושלים החלו יחידים מבני הקהילה להדפיס בה ספרים. פעילות זו גברה לאחר יסוד שכונת 'רחובות' בשנת תרנ"א (1891). גם הנהגת הקהילה בירושלים פעלה להוציא לאור ספרים עבור בני הקהילה, במיוחד עבור אלה שנותרו במרכז אסיה. הם ראו בעבודה זו חשיבות עליונה. באמצעות ספרים אלה הם ביקשו ליצור קשר וגשר בינם ובין אחיהם היושבים בגולה כשם שביקשו לעשות בבניין השכונה – לקרב את אחיהם לארץ ישראל ולהשפיע עליהם בידיעת התורה ובשמירת מצוותיה.
העולים ראו את שפע הספרים המצויים אצל רוב העדות –עדה עדה וספריה, עדה עדה ומנהגיה ובתי הדפוס הרבים בעיר. לעומת מחסור בספרים מתאימים לבני הקהילה שבמרכז אסיה, שאף בית דפוס עברי לא היה להם.
וכך הייתה ירושלים למרכז ליצירה ספרותית עבור העולים מבוכרה. הללו הדפיסו בה למעלה ממאתיים כותרים. בהן סדרות בנות כמה כרכים.
בין השנים התרנ"א-התרע"ג (1913-1891) יצא הרב אברהם אמינוף, רב הקהילה הבוכרית בירושלים, שש פעמים למרכז אסיה במטרה לעודד יהודים לעלות ארצה או לפחות לשלוח את ילדיהם להתחנך בירושלים ולתרום למען הדפסת ספרים אלו ולמען יישובה של ירושלים.
מלבד היוזמה הציבורית – קהילתית בהוצאת ספרים מיוחדים לבני העדה מן הסיבות הנ"ל, הדפיסו עולים מבוכרה בירושלים ספרים אחרים ממניעים שונים:
א. קרבן תודה על שזכו לעלות ולהגיע לירושלים ממרכז אסיה הרחוקה.
ב. לטובת הכלל ולביעור הבערות. דוגמא לכך הוא ספר שיר השירים שתורגם לטג'יקית-יהודית על-ידי ר' שמעון חכם ויצא לאור בירושלים בשנת תרנ"ו (1896) לבקשתו של ר' רפאל נשיא. האחרון כתב בהקדמתו לספר מדוע החליט להוציאו לאור:
"הנה ראה ראיתי את בני עמי ספרדים, אשכנזים, מערבים ותימנים העי"א [ה' עליהם יחיו אמן] מתקבצים אסיפות אסיפות עדה וקהילה אחר הכותל המערבי מתפללים ולומדים ומבקשים סליחה ומחילה, גם לרבות הנשים וקטנים אף שאינם בקיאים להבין בלשון הקודש. כל אחד בידו ספר מתורגם בלשונו… והמה מקיימים "שמע" בכל לשון שאתה שומע. אמרתי אני בלבי, למה נגרע אנחנו יושבי בוכארא ואגפיה…".
בעקבות יוזמה זו תורגם הספר לטג'יקית יהודית על ידי ר' שמעון חכם.
ב. לזכרון המוציא לאור.
ג. לעילוי נשמה של אחד מקרובי המוציא לאור.
הספרים שיצאו לאור על ידי יהודי בוכרה בירושלים בתקופה זו כללו כמה סוגים:
א. ספרים מתורגמים לטג'יקית-יהודית, שפת יהודי בוכרה.
ב. ספרי תפילה – במעגל החיים ובמעגל השנה.
ג. ספרי קבלה.
ד. ספרי שירה וזמרה.
ה. תקנות ודו"חות.
ו. ספרים שנדפסו למען חכמי הספרדים ועדות המזרח בארץ ישראל.
א. תרגום והוצאת ספרים המתורגמים לשפת יהודי בוכרה (תפסיר)
יהודי בוכרה שעסקו בהדפסת הספרים בירושלים עבור בני הקהילה השקיעו מאמץ רב בהדפסת ספרים בשפתם. ספרים אלה שהם בעיקר תרגומים לספרי התנ"ך, מדרש ותפילה, עודדו את היהודים בגלותם. המגמה להדפיס ספרים בשפת הקהילה התחזקה עם הגידול שחל במספרם של העולים מבוכרה לירושלים. הללו ראו את שפע הספרים הנדפסים בעיר, רבים מהם מיוחדים לכל עדה ועדה, וביקשו לחזק גם את המורשת היהודית של בני קהילתם, להרבות בקרבם את ידיעת התורה, הכרת סדרי התפילה וההלכה היהודית, לקרבם למורשת הספרותית שהותירו המשוררים היהודים באסיה התיכונה, ולהשפיע על הדור הצעיר בקהילות בוכרה באמצעות חינוך יהודי.
הספר הראשון שתורגם מלשון הקודש לטג'יקית-יהודית הוא ספר תהלים. הוא יצא לאור על ידי המתרגם ר' בנימין הכהן ב"ר פנחס בווינה בשנת התרמ"ג (1883).
מאז ועד פרוץ מלחמת העולם הראשונה (תרע"ד/1914) נדפסו כשבעים כותרים בשפתם של יהודי בוכרה שהם כ-40% מסך כל הספרים הנדפסים על ידיהם באותה תקופה. כל הספרים הללו נדפסו בבתי-הדפוס בירושלים והדפסתם בה סייעה מאוד להתפתחות בתי הדפוס בעיר.
סוגי הספרים המתורגמים:
ספרי תנ"ך
חמשה חומשי תורה, נביאים ראשונים – יהושע שופטים, שמואל א-ב, מלכים א-ב, ישעיה. ספרי אמ"ת – איוב, משלי, ותהלים.
כתובים מחמש מגילות – שיר השירים, קהלת, אסתר.
ספרי הלכה
ליקוטי דינים– שישה חלקים.
שלחן טהור; חנוך לנער על דרושי תפילין; לוח ירושלמי; עקרת הבית – על הלכות נידה.
ספרי מדרש
מדרש פטירת משה רבינו; תרגום שני למגילת אסתר.
ספרי שירה ופיוט (חדשים וישנים)
מעשה הפת בידאדראן; סדר כבוד שבת; כתר מלכות לר' שלמה אבן גבירול; קונטרס שירים ופיוטים – ישמח ישראל; עקידת יצחק; מגילת אנטיוכוס; קונטרס שירים ופיוטים – שירי צבי; כנ"ל – ברכי יוסף; שירי נעים.
פרוזה
סיפורי מעשיות, אהבת ציון, שהזאדה וצופי; סיפור התאומים; בן פורת יוסף; מעשיות נפלאים; זכרונות לבית דוד; חכמת שלמה; נפלאות מהרי"ל.
שונות
מקראי קודש; חשק שלמה; משאת בנימין; סיב בעסל; תפסיר ריבונו של עולם.
משניות וקטעי זוהר
תפסיר זוהר ומשנה שבת; מסכת אבות.
הגדה של פסח
ספרים אחרים
הפטרה ליום השמיני של פסח; פתרון חלומות ופרכוס איברים; מילים שישה, מלון ב-6 שפות; קיצור ספר המילים – מילון עברי בוכרי.
מסקירת הספרים אנו רואים שמדובר בספרים ברמת הבסיס, דהיינו: ספרי תפילה, תנ"ך, משנה, הלכה, מדרש, שירה ופיוט המיועדים לכלל הציבור, במטרה לחזק בקרב בני הקהילה את שמירת המסורת היהודית, ידיעת התורה וההלכה ברמה הבסיסית ביותר ולבסס את הקשר בין הגולה במרכז אסיה לארץ ישראל בכלל ולירושלים בפרט.
