ירושלים-מרכז היצירה הספרותית

ספרי שירה וזמרה

יהודי אפגניסטן, בוכרה ופרס שהתיישבו בירושלים, פרסמו כאן חלק חשוב מיצירות השירה הקדומות שנכתבו בשפתם דבר המלמד על שמירה של מסורת עתיקת יומין.

מלבד יצירות אלה שרו בני הקהילות שירי קודש הן בלשון הקודש הן בלשונם הם, במיוחד בימי שבת, חג ומועד ובעת שמחה. השירים נכתבו בכתב-יד ובקונטרסים לעת הצורך. השירים הם משירת הקודש והחול משל גדולי משוררי ארץ ישראל, ספרד, איטליה ואחרים. מחבריהם המועדפים – המשוררים ר' ישראל נג'ארה, רבי שלמה אבן גבירול, רבי יהודה הלוי, ר' משה אשקאר, ר' דוד פארדו ואחרים.

קבצי שירה אלו המצויים בכתבי יד הם רבים מאוד. והם המצויים ביותר מבין כל כתבי היד של יהודי פרס ובוכרה לסוגיהם.

יהודי בוכרה הוציאו לאור וסייעו בהדפסתם של כשלושים ספרי שירה – קבצי-שירה ופיוט לכבוד שבת: קבצי-שירה ופיוט לשמחות ולחגים, קבצי-שירה שחוברו לכבוד גבירים ועשירים, קבצי-שירה מעורבים הכוללים בתוכם שירי קודש, שירי בקשות ושירים לכבוד גבירים ועשירים.

ה. תקנות ודו"חות

יהודי בוכרה ניהלו את קהילתם בירושלים באופן מופתי. הם פרסמו דו"חות כספיים שנתיים; ודו"חות כספיים של שד"רים אותם שלחו למרכז אסיה לשם איסוף כספים עבור הקהילה בירושלים ופרסמו את תקנות הקהילה בתחומים שונים: בנייה, רפואה, חינוך וחברה.

עד שנת התרע"ה (1915) פורסמו מטעם חברת "רחובות" תריסר דו"חות כספיים, בדרך כלל תחת הכותרת "שמש צדקה".

בשנים התרס"ד (1904); התרע"א (1911) והתרפ"ה (1925) פורסמו על ידי ועד הקהילה תקנות חברתיות.

 בשנת התרס"ה (1905) פורסמה על-ידי ועד הקהילה חוברת תקנות התלמוד תורה שנקראה בשם "דרכי נועם". בחוברת מצויינים סדרי המוסד, חובות המורים והתלמידים, שעות הלימוד, כיתות הלימוד, תוכנית הלימודים וכו'.

 ו. הדפסת ספרים עבור חכמי הספרדים בארץ ישראל

ברשימת הספרים שנדפסו על-ידי יהודי בוכרה בירושלים אין אנו מוצאים כמעט ספרי הלכה ופסיקה, חידושים על התלמוד וכדומה, אף שהיו בקרבם בקיאים בכך. אבל מצינו שיהודי בוכרה סייעו למלא את החסר בתחום זה.

בין השנים התרמ"ט (1889) – התרע"ג (1913) סייעו יהודי בוכרה בהוצאתם לאור של כשלושים ספרים של חכמי הספרדים ועדות המזרח בתחום – ספרי הלכה, ספרי שאלות ותשובות וספרי דרשות.

רוב החכמים להם תרמו יהודי בוכרה עבור הדפסת ספריהם היו מוכרים לתורמים. אחדים מן החכמים שמשו שד"רים של כוללי הספרדים מירושלים, טבריה, חברון וצפת בקהילות יהודי בוכרה במרכז אסיה. בהם: הרב חזקיה שבתי, הרב רפאל אוחנה, הרב יהודה קאשטיל, הרב אליהו ילוז, ואחרים. אחדים מחכמים אלה התגוררו בשכונת רחובות הבוכרים בירושלים, מהם למדו בישיבת "רחובות הנהר" הסמוכה לתלמוד תורה הבוכרי בשכונה ושהייתה חלק ממנו. ביניהם נמנו חכמים ידועים בירושלים: הרב שאול דוויק הכהן; הרב יוסף ידיד הלוי; הרב חיים בכ"ר סעדיא; הרב אליהו משען זגיר ואחרים.

עם אחדים מן החכמים היו יהודי בוכרה בקשר רצוף במשך שנים רבות, בהם: רבה של חברון – הרב אליהו סלימאן מני; הרב משה מרדכי מאמאן מטבריה; הרב יעקב חי זריהן מטבריה.

הרב אליהו משען שהוציא לאור את הספר "שפת אמת" (ירושלים תרס"ד), כתב בהקדמתו על הישיבה ברחובות הבוכרים: "ולהיות שנתייסדה ביהכ"נ [בית הכנסת] החדשה בתוך חברה הקדושה רחובות בק"ק [קהילת קודש] בבוכארלייה יצ"ו וקובעים בביהכ"נ [בבית הכנסת] הנז' הרבנים הלומדים בחכמת האמת בדברים העומדים ברומו ש"ע [של עולם]… ועלינו לשבח בתהילות והוצאות לפקו"מ [לפקידי ומנהלי] חברת רחובות המחזיקים בידינו ומסייעים בידינו לעזר ותמך וסיוע לעהיו"ת [לעבודת ה' יתברך ויתעלה שמו]…".

הדפסת ספרים של יהודי בוכרה בבתי הדפוס בירושלים

עד שנת התרע"ה (1915) מצוינים בשערי הספרים מקומות ההדפסה ושמות בתי הדפוס של 173 ספרים וחוברות שנדפסו על ידי יהודי בוכרה. אכן בתחילה הדפיסו יהודי בוכרה את ספריהם בבתי דפוס במזרח אירופה. רק בשנת תרל"א (1871) נדפס בירושלים על ידי ר' דוד מלמד חפץ ספר "ברכת האילנות" שהיה הספר הראשון שנדפס על ידי יהודי מבוכרה.

בין השנים התק"ץ-התרס"ג (1903-1830) הדפיסו יהודי בוכרה במזרח אירופה 15 ספרים. שאר הספרים (158) נדפסו עד שנת התרע"ה (1915) בירושלים.

בירושלים מצוינים מקום הדפוס ו/או שם בתי הדפוס הללו:

בית הדפוס של שמואל הלוי צוקערמאן – 79 כותרים; הרי"ן לעווי – 24 כותרים; הרא"מ לונץ – 14 כותרים; עזריאל – 7 כותרים; רפאל חיים הכהן – 5 כותרים; ליפשיץ – 2 כותרים; גאלדבערג – 1; האור – 1; אליהו ומשה חי – 1; יואל משה שאלאמאן –1. 22 כותרים שנדפסו בירושלים ללא ציון שם בית הדפוס.

סיכום ומסקנות

בתקופה הנדונה שימשה ירושלים מרכז ליצירה הספרותית של יהודי בוכרה. תוך זמן קצר יחסית, בד בבד עם התפתחות הקהילתית והכלכלית במרכז-אסיה והעלייה וההתיישבות של בני הקהילה בירושלים שהצריכה משאבים ומאמצים גדולים, השכילו בני הקהילה על שני מרכזיה להשתמש בזמינות בתי-הדפוס בירושלים וגם לייסד ספרייה קהילתית בסיסית, בה נמצאו ספרים בנושאים מגוונים.

הוצאתם לאור של ספרים אלה השפיעה גם על היחס של בני הקהילה לארץ-ישראל, והעלייה אליה חיזקה בקרבם את שמירת המסורת היהודית והכרת ספרי הבסיס של הבית היהודי המסורתי – ספרי הלכה, תפילה ותנ"ך. כאשר הימצאותם של ספרים אלה סייעה והשפיעה על החינוך היהודי והעברי של בני הקהילה, במיוחד בקהילות במרכז-אסיה, ומתוך כך השפיעה וחיזקה את זיקתם לארץ-ישראל.

הדפסת הספרים בירושלים גם סייעה רבות לכלכלתם של בתי-הדפוס הרבים באותה העת.

בתקופה הנדונה התפרסמה בירושלים ספרות תורנית ואחרת רבה ומגוונת. בני הקהילות השונות שעלו והתיישבו בירושלים, פעלו, כל קהילה בהתאם לכוחה הכלכלי, להוצאתם לאור של ספרי קודש וספרים אחרים, בנצלם את זמינות בתי-הדפוס בעיר. הספרים הנדפסים נפוצו בקרב הקהילות בארץ ובתפוצות, ושימשו אמצעי ראשון במעלה להעברת תרבות יהודית לקצווי ארץ, ולחזק את מעמדה המרכזי של ירושלים ביחס לקהילות הגולה. בוודאי שהמציאות בירושלים שבה נדפסו ספרים רבים באותה העת, עוררה עניין בקרב בני הקהילות לעשות כל אחת לעצמה ולקהילתה. בכך נשמרו מנהגים ומסורת ייחודית, וגם כלכלתה של ירושלים יצאה נשכרת.

העובדה שבתוך זמן קצר יחסית הדפיסו בני הקהילה ספרים רבים כל-כך בתחומי יצירה מגוונים, היונקים מיוצרים ממאות השנים הקודמות מלמדת על שמירת המסורת היהודית למרות המצב הרוחני והמשפטי הקשה ממנה סבלה הקהילה בכל התקופה.