לאחר שהוכתר לחתן התנ”ך העולמי והסב גאווה גדולה לעדה הבוכרית, בראיון מיוחד מתאר זוכה חידון התנ”ך העולמי לנוער יהודי, גלעד אברמוף (17) תלמיד ישיבת בני עקיבא נתניה. על רגעי השיא במהלך החידון, הלמידה וההתמדה העיקשת, היריבות לצד החברות ומי הדמות התנ”כית שאליה הוא הכי מתחבר

| בר דוד

ביום העצמאות השבעים ושלוש למדינת ישראל נערך בתיאטרון ירושלים חידון התנ”ך העולמי לנוער יהודי. בשנה זו, החידון נערך בסימן הסכמי השלום. כיבדו בנוכחותם, ראש הממשלה בנימין נתניהו ורעייתו, יו”ר הכנסת מר יריב לוין, שר החינוך יואב גלנט, ראש עיריית ירושלים ונכבדים נוספים. לצד הנחייתו של אבשלום קור נשאלו המתמודדים בזה אחר זה שאלות בידיעת פסוקים, אזכורים ודמויות תנ”כיות.

לאורך שידור החידון, ניתן היה לראות פעם אחר פעם את בקיאותו של הנער גלעד אברמוף בידיעת התשובות והבנתן לצד עמידה בקור רוח בדו קרב. אפילו בשאלה המובאת על ידי רמז, גילה גלעד אברמוף את התשובה ברמז הראשון ולא נצרך לרמז נוסף. כמו שניסח יו”ר הכנסת מר יריב לוין: “יותר טוב מזה לא יכול להיות, עשר נקודות”. ההתרגשות לאורך החידון הייתה ניכרת על פני כל המתמודדים. לחידון התנ”ך העולמי ניגשים אחרי מיונים רבים ומבחנים מקדימים, לוקח הרבה מאוד זמן להתכונן לחידון בסדר גודל שכזה. “מאז כיתה ט שאני מתכונן לחידון”, היו ספרים שהכרתי לפני אבל באופן ישיר עבור החידון מ- ט’ עד יב” אומר גלעד אברמוף ומודה ” גם אני לא הייתי בטוח מהי תשובתה של השאלה שאפשרה לי את היתרון”

זו השנה השנייה בה מתקיים חידון התנ”ך ביום עצמאות תחת מגבלות התקופה, הנציגים הישראליים נשאלים באופן ישיר על הבמה ואילו הנציגים מהמדינות הזרות מופיעים על גבי המסך. לשלב הגמר ששודר ביום העצמאות קדמו שלבים נוספים שהיו במתכונת זהה,

“השלב המחוזי התנהל באופן ביתי עם השגחה בזום בגלל מגבלות הקורונה, בדרך כלל יש לאחר הפסח את מחנה חידון התנ”ך לעולים המתמודדים מהארץ ומהעולם, שבו מטיילים בארץ, מכירים את הנערים והנערות מהקהילות היהודיות מרחבי העולם. הפעם המחנה לא התאפשר בגלל המצב הנוכחי לקיים את המחנה”. מתאר גלעד אברמוף. התחרות בשלבים המוקדמים הייתה מאוד צמודה בעיקר בעקבות שיטת הניקוד, “הייתה אווירה די מתוחה, הבנו שהשנה הולך להיות ציונים די צמודים, היה לנו את החידון הארצי בו צוות חידון התנ”ך ארגנו לנו יומיים מחנה של כיף וחוויה בירושלים, לפני החידון העולמי הגענו מבעוד מועד לירושלים על מנת שנוכל להתכונן ליום המחרת, לאורך הדרך זכינו לפגוש אנשים בעלי ידע רב בתנ”ך, זוכים מהעבר, זה היה מאוד מיוחד”.

דבקות במטרה

בשבוע שעבר, לקראת יום העצמאות, הובא בגליון עיתון ‘מנורה’ (גליון 979) כתבה על פועלו של אביעזר בן משיח ז”ל שיזם וייסד את החידון העולמי לתנ”ך. הרעיון, כך תואר היה ליצור תוכן מהותי ומשמעותי עבור העם היהודי ביום חשוב זה, החידון שהחל לפני 63 שנים נהפך למוסד שמהווה כיום נכס צאן ברזל בתרבות הישראלית וחלק בלתי נפרד מאירועי יום העצמאות.

לצד ההתרגשות, מה החשיבות בעיניך לקיום חידון התנ”ך?

“חידון התנ”ך זהו פרויקט נפלא שבזכותו אלפי בני נוער מצליחים לשים בצד את כל הסחות הדעת. סרטים, סדרות ורשתות חברתיות. כל הדברים שבקלות אפשר לשרוף איתם ימים שלמים בדור שלנו. ומחליטים ללמוד על בוריו את התנ”ך, עד הפרטים הכי קטנים שיש. להשוות נבואות, לזהות את הסגנון של כל נביא, לשנן פסוקים ורשימות, לחזור על מספרים ומקומות. בוחרים להכיר בני נוער מכל הארץ, דתיים וחילוניים ולשאול זה את זה שאלות כדי להגיע לרמת בקיאות גבוהה בתנ”ך, מפתחים יכולות של למידה ומשמעת עצמית, כוח רצון ודבקות במטרה, אלו הדברים שבזכותם לימוד התנ”ך כל כך חי ופורה”.

הדבקות במטרה שאותה מתאר גלעד אינה רק כסיסמא אלא דרך חיים, גלעד ניסה ארבע פעמים(!) לצלוח את השלבים בחידון התנ”ך העולמי.  לצד רגעים אלו שללא ספק יכולים לגרום לייאוש, בחר גלעד להמשיך ולנסות להתמודד למרות ואף על פי הניסיונות הקודמים. בכיתה ט’ באתי להכיר, ניסיתי והגעתי למקום התשיעי במחוז שלי, לאחר מכן בכיתה י’ הגעתי יותר מוכן והצלחתי להגיע למקום השלישי במחוזי עם ציון די מכובד, מאז התחלתי ללמוד גם את התוספת הארצית כדי שתהיה לי היכרות מוקדמת עם החומר הזה. וברוך ה’ עברנו את השלב המחוזי והגענו לשלב הארצי. זה היה בשבילי לשבור תקרת זכוכית, של שלוש ניסיונות, כבר הכרתי חלק מהספרים שהתווספו לארצי, אך בדיוק בתקופה המדוברת התחילו לצוץ השמועות שנגיף הקורונה הגיע לישראל, לאט לאט הוגבלנו בכמות האורחים שאפשר להביא לחידון, בוטל גם מחנה חוויה של החידון הארצי, בשבוע שאחרי פורים סמוך לתחילת הסגר הראשון, המבחן המקדים היה אמור להיות ביום רביעי, וביום שני בערב אמרו לנו שהמבחן יתבצע למחרת בגלל החשש שכבר יתחיל הסגר ולא נוכל לקיים את המבחן, כולנו היינו בהלם מוחלט מזה. חשוב לי להדגיש שהמארגנים של החידון עשו כל שביכולתם על מנת להוציא את החידון לפועל ושלא יצטרכו לבטל את החידון ועל כך מגיע להם כל הכבוד, הם עמדו במצב לא פשוט בקלות יכלו להחליט שמבטלים לשנה ההיא את החידון והם לא ויתרו על כך”.

החברים עודדו

“הגענו למחרת די מצוברחים, נבחנו, היה טקס קטן שחילקו לנו תעודות ומתנה, ובהמשך היום גם הודיעו לנו שבעקבות הגבלת 10 אנשים בחדר סגור, אז רק ארבעת המתמודדים שקיבלו את הציונים הכי גבוהים יעלו, ובסוף קיבלתי את התשובה שאני לא הייתי מהעולים, זה היה בהתחלה תדהמה, ומאוד העציב אותי שאחרי כל מה שתכננתי וחלמתי שיקרה הכל נגמר ברגע אחד בלי אפילו להתמודד. לסביבה הקרובה שידרתי אופטימיות אבל כלפי עצמי הייתי מאוד מבואס. בערך באותו הזמן כבר התחיל לעלות הרעיון של לנסות להפסיק להתמודד, אבל בזכות כמה חברים טובים שהיו זוכים בעבר, שעודדו אותי לא להתייאש ולנסות את השנה האחרונה להתמודדות, אז קצת אחרי יום העצמאות התחלתי לתפוס את עצמי בידיים ולנסות כבר להתחיל ללמוד את החומר כולו (משלב לשלב מתווסף עוד ספרים ללמוד), בו זמנית התייעצתי עם כמה מחתני התנ”ך העולמיים משנים קודמות וניסיתי להשיג ללמוד עוד שיטות, עצות ודרכי לימוד”. מפרט גלעד אברמוף וממשיך

“ברוך ה’ בתחילת השנה הזאת באזור חנוכה היה השלב הבית ספרי, משם הגענו לקדם מחוזי ולמחוזי הפומבי שהיה בזום, ברוך ה’ נצחנו במקום הראשון והגענו לארצי (בתקופה הזאת כבר הייתי די מנותק ממערכת הלימודים בישיבה) מהארצי הצלחנו אחרי שחששתי מכמה מתמודדים ולאחר שהציונים ביננו היו ממש צמודים, להיות המקום השני בארצי ולהגיע לעולמי ושם עם הרבה סייעתא דשמיא ולימוד ומאמץ הצלחנו לייצג בכבוד את ישראל”.

.

מאיזה שלב הכי חששת?

“בשנים עברו הייתי די לחוץ במחוזי כי משם עולה רק אחד מתוך שישה עשר (והמקום השני בעל הציון הכי גבוה בארץ)  בהמשך השלב שהכי חששתי ממנו זה הארצי המקדים (כלומר המבחן בכתב שהציון שמקבלים בו זה הציון שאיתו עולים לבמה בחלק הפומבי) ששם יש את השאלות הקשות ביותר כדי שתהיה הכרעה ברורה מי יהיו אלו המייצגים את ישראל בעולמי. הייתה לי הזכות להכיר שם נערים ונערות מאוד חכמים מכל הארץ עם ידע רב.

במהלך החידון התוצאות היו צמודות מאוד בקרב שניים מהמתמודדים, גלעד אברמוף ודביר ברח”ד, מי שהוכתר מאוחר יותר כסגן חתן החידון העולמי. הדו קרב המותח לא אפשר למתמודדים לצבור פער משמעותי בניקוד, עד שהגיע השאלה באיזו ספר מוזכר הביטוי “משכנות יעקב”, דביר ענה ‘עמוס’ וזיכה את גלעד בתפנית שבאה לידי ביטוי באמצעות טבלת הניקוד. “דביר ואני השתתפו כבר בשנה שעברה בארצי, שנינו בסוף לא היינו ברביעייה שעלתה לשלב הפומבי שנה שעברה, בשביל שנינו ההשתתפות בחידון השנה, היתה סגירת מעגל. אנחנו מאוד התחברנו, כיום אנחנו חברים מאוד טובים. בארצי הוא ניצח במקום הראשון ואני הייתי הסגן שלו, ועוד אחרי המבחן המקדים לעולמי הבנתי שהוא עם יתרון מעליי בנקודה, כך זה נמשך לאורך כל החידון עד שבראש בראש איפסו את הניקוד.

ידענו שהסגנון שאלות של הראש בראש הוא מיוחד, ובהתחלה ברוך ה’ קיבלתי שאלות שאת תשובתן ידעתי, גילוי נאות- השאלה שגרמה ליתרון שלי, גם אני לא הייתי בטוח מהי תשובתה”.

כאיש אחד

אחרי כל כך הרבה זמן שהקדשת ללימוד התנ”ך, לאיזו דמות תנ”כית אתה הכי מתחבר?

“נחמיה בן חכליה (על שמו ספר נחמיה), מדובר באדם שהיה בעל משרה ומעמד בגלות, והחליט בהחלט אמיצה לעזוב הכל, מתוך אידאולוגיה ואמונה רבה על מנת לשקם ולשפר את מצב היישוב היהודי בארץ. הוא ידע איך להתנהל כנגד האויבים שמבקשים להפריע ולהרוס, בעיניי הוא היה  אחד מהמנהיגים הגדולים שקמו לעם היהודי באחת התקופות הכי מיוחדות שהיו לו- שיבת ציון לאחר גלות בבל. סיפורו, מזכיר מאוד את סיפור העולים לארץ וכל האנשים שעזרו להקים את המדינה שלנו”.

איזה סיפור תנ”כי בעיניך מסמל את אחדותו של העם היהודי? 

הביטוי שמופיע פעם יחידה בתנ”ך ”ותהי המלחמה קשה עד מאד ביום ההוא”, לא נאמר במלחמה כנגד אויב כזה או אחר שנלחם נגד ישראל, אלא דווקא במלחמת האחים שהייתה בין יואב שר צבא דוד ובין אבנר בן נר שר צבא בית שאול, למרות שכמות הנופלים בקרב ההוא לא הייתה גבוהה (ביחס לקרבות אחרים שהיו בתנ”ך), אני חושב שיש לזה מסר מאוד יפה עבורנו כעם, שהמלחמות הקשות ביותר הן אלו שחוצות וקורעות אותנו בתוכנו,  דווקא כשאנחנו מאוחדים ביננו כמו שמוזכר בקרב נגד נחש העמוני שביקש להמיט חרפה על ישראל, ששם כתוב שהעם כולו יצא ”כאיש אחד”, אז אין אויב שיוכל לעמוד מולנו בעזרת השם.

איזה מסר יש לך לצעירי העדה?

ברוך ה’ אחרי כל שנות הגלות זכינו לראות את נבואתו של יחזקאל הופכת למציאות

“וְעָשִׂיתִי אֹתָם לְגוֹי אֶחָד בָּאָרֶץ בְּהָרֵי יִשְׂרָאֵל… וְלֹא יִהְיוּ־עוֹד לִשְׁנֵי גוֹיִם וְלֹא יֵחָצוּ עוֹד לִשְׁתֵּי מַמְלָכוֹת עוֹד”.מכל הארצות זכינו לקיבוץ גלויות- אירופה, אפריקה, אמריקה, מבוכרה, המסורת שלנו לא זנחה או שכחה את החלום לעלות לארץ ישראל. שבע”ה נזכה שמכל הארצות ומכל האומות יעלו כל עם ישראל לארצנו אני עצמי נינו של אחד ממייסדי ‘ברית יוצאי בוכרה’, אפרים פוזיילוב ז”ל, ואחיו יהודה ז”ל ולהבדיל פנחס ובן ציון פוזיילוב שיבדלו לחיים ארוכים.

עם אלו מסקנות ניתן לסכם את החוויה?

“המסקנות שעולות מכל החוויה המדהימה הזו, לא להתייאש אף פעם, תמיד להמשיך לנסות אם יש לך מטרה תציב לעצמך יעדים ברורים איך תוכל להגיע אליה, להתפלל ולבטוח ב-ה’ , שבעזרת השם נעשה ונצליח, כשעושים דבר באופן חזרתי אז תמיד לנסות לחפש משהו שלא שמת לב אליו שייתן תחושה של חידוש ורעננות באותו הדבר לנסות ללמוד מכל אדם שפוגשים, כל אדם הוא מקור ידע שיכול לעזור ולסייע לך בדרך למימוש מטרות.

אני רוצה בהזדמנות הזאת לומר ראשית תודה לבורא עולם שזיכני לייצג את ישראל בחידון, תודה רבה להוריי ומשפחתי שתמיד עודדו, שאלו שאלות, היו ברגעי קושי לצידי. לישיבה שלי שנתנו לי גיבוי מלא לאורך כל החידון. תודה לכל מי שתמכו בי וקיוו להצלחתי אני מזמין את כולם לנסות גם ללמוד ולהחכים מספר התנ”ך, זה הסיפור והערכים שלנו כאן כעם היהודי, מבטיח שרק תרוויחו מזה”.

Leave a Reply

Your email address will not be published.