"גם לי, שכבר שמעתי וראיתי דברים בחיים, זו הייתה חוויה קשה ולא פשוטה".

מסופר על דרשן שהגיע לעיירה וביקש מהגבאים רשות לעלות ולדרוש בשבת. הגבאים הסכימו והוא עלה אחרי קריאת התורה של שחרית, ונשא נאום חוצב להבות.

באותם ימים היה נהוג שאנשי הקהילה נוהגים לשלם כסף לדרשן כשכר על טרחתו. ואכן, למחרת ביום ראשון, הגיע הדרשן לבית הכנסת והמתין לקבל את שכרו מאנשי הקהילה, אך איש מהם לא הגיע לשלם לו.

בצר לו הוא פנה לביתו של רב העיירה. לפני שנכנס אל חדרו של הרב הוא הבחין בתופעה מעניינת: תור ארוך של יהודים עומדים להיכנס לחדרו, ועל גבי השולחן יש קערה גדולה מלאה בשטרות ומטבעות, וכל אחד שנכנס מוציא מכיסו סכום נכבד ומכניס אל תוך הצלחת.

כאשר הגיע תורו של הדרשן הוא פנה אל הרב בשאלה: כבוד הרב, אינני מבין – אני טרחתי והכנתי דרשה יפה, עבדתי עליה קשה, ואף אחד מבני קהילתך לא הגיע לשלם לי את שכרי על הדרשה… והנה כאן, אני רואה שבני הקהילה מגיעים אליך והם דווקא כן נדיבים ונותנים לך סכומים יפים. מה קורה כאן?

השיב הרב: נאמר "דברים היוצאים מן הלב נכנסים אל הלב". מה שיש לאדם בתוך ליבו, זה מה שהוא משדר לאחרים. ואכן, אתה כנראה מאוד אוהב כסף, וזה יצא מתוך הלב שלך ונכנס ללב של כל הקהילה, וגם הם התאהבו בכסף שלהם והשאירו אותו בתוך הכיסים שלהם. ואילו אני, המשיך הרב, אני אינני צריך כלום לעצמי וכל מה שיש לי אני נותן לאחרים, ולכן זה נכנס אל תוך ליבם של אנשי הקהילה ולכן הם נותנים לי.

*

נזכרתי בסיפור הזה במהלך מפגש של וועדת הרווחה של קונגרס יהודי בוכרה שהתקיימה בשבוע שעבר. ראיתי לפניי את חברי הנשיאות, יהודים שיודעים היטב מה זה כסף… הם סוחרים מנוסים שיודעים טוב טוב איך עושים משא ומתן ואיך מרוויחים כסף בעזרת ה'. אבל יחד עם זאת, כבר עשרות שנים הם נותנים מכספם סכומי כסף גדולים כדי לחלק למשפחות מהקהילה שלנו.

הטוב-לב שלהם לא נגמר רק בנתינת הכסף. לאורך כל המפגש אתה רואה לפניך אנשים עם אכפתיות גדולה, עם רצון אמיתי לעזור ולהיות מעורבים. כל מי שהשתתף בוועדה אפשר היה לחוש עליו כיצד הוא לוקח כל מקרה ללב, כיצד כל סיפור נוגע לו, כאילו הם הילדים שלו.

כשיש כזו אכפתיות, כזה טוב לב, כזה רצון לתת ולסייע, אני חייב לומר לכם – זה פותח את הלב ומחמם את הלב וגורם רצון לפתוח עוד יותר את הלב ואת הכיס. ואכן הוספנו סכום של מאות אלפי שקלים במהלך הוועדה כדי להגדיל את הסיוע בכמות ובאיכות למשפחות נוספות.

*

וועדת הרווחה של הקונגרס היא אחת הוועדות החשובות. יש בה גם סיוע חומרי של כסף ומשאבים, אבל גם עזרה בייעוץ והכוונה.

בראש הוועדה יושב חבר הנשיאות הקונגרס מר יעקב בבייב, איש יקר, אכפתי וחרוץ, ששולט בחומר, מעורב בפרטים ומוביל את הוועדה בצורה מרשימה ומעוררת השראה. יחד עם חבר נשיאות הקונגרס מר בוריס דוידוב, איש יקר ואהוב, עם לב חם ותחושת אחריות אמיתית כלפי הקהילה. אלו יחד עם חברי הנשיאות: יוסי יליזרוב, יעקב מושייחוב, ברוך בן ברוך, אפי יליזרוב, ברכה סעידוף, ורדה בן ברוך, ניסים בורוכוב ואמנון אהרונוב, ומשתתפים נוספים: אב בית דין ת"א ואב בית דין העדה הבוכרית הרב זבדיה כהן, ח"כ לשעבר אמנון כהן, הגב' לבנת רימון, חיים בגייב, הגב' עליזה אריה, ועורכי הדין שרונה חבסוב ואמה אליאב.

הוועדה סיכמה עזרה בכסף ובשווה כסף בסך של מיליוני שקלים. בוועדה מתנדבים פסיכולוגים, עורכי דין, רופאי שיניים, שמעניקים שירותי ייעוץ והכוונה לבני הקהילה. לדוגמה: ישנם יהודים בוכרים שמגיע להם קצבה או מלגה מביטוח לאומי, והם לא מודעים לכך, או שאינם יודעים כיצד לגשת ולקבל את המגיע להם. עורכי הדין של הוועדה, בהתנדבות מלאה, מסייעים להם לקבל סכומי כסף משמעותיים. כך גם פסיכולוגים, עובדים סוציאליים ורופאי שיניים. כולם כאחד מתגייסים לסייע. מדובר באחד ממפעלי החסד הגדולים והמשמעותיים של הדור שלנו.

זו וועדה שכולה נטו חסד. נטו עזרה. אין תקורה, אין הוצאות הנהלה. הקונגרס סופג את כל הוצאות ההנהלה, כל שקל שנתרם הולך ישירות למשפחות. מאה אחוז חסד.

*

אני חייב לומר לכם, בפן האישי, שקשה מאוד להשתתף בוועדה כזו. ישבתי והאזנתי לסיפורים והלב שלי נקרע. קשה להירדם אחרי ששומעים את הסיפורים המזעזעים. לא להאמין שיש בארץ שלנו יהודים שרעבים לפת לחם ממש.

גם לי, שכבר שמעתי וראיתי דברים בחיים, זו הייתה חוויה קשה ולא פשוטה. יתומים, אלמנות, אמהות חד הוריות, משפחות שהאב במצב נפשי קשה, משפחה שהבת נחטפה על ידי ערבי למוסקבה, אלמנה שמגדלת ילדים קטנים לבד ואחד מהם על כסא גלגלים… סיפורים שוברי וקורעי לב.

זה לא מוזיקה, לא פולקלור ולא תרבות. למרות שכל אלו גם חשובים מאוד. זו עבודת קודש אדירה שאי אפשר, פשוט אי אפשר, להישאר אדישים אליה.

תאמינו לי ותסמכו עלי: זו צדקה של מאה אחוז!

מי שיש בכוחו וביכולתו להתגייס, שירים טלפון ויבקש לתרום או להתנדב. אני קורא לכם – בואו והצטרפו עוד היום למקום שכולו חסד. אנחנו חיים בעולם הזה לזמן מוגבל, תחטפו עוד מצווה, תעשו עוד משהו טוב. תאמינו לי, זה העיקר. אתם אפילו תרגישו אחר-כך הרבה יותר טוב.

Leave a Reply

Your email address will not be published.