השבת, נקרא על יעקב אבינו שברח מעשו שרוצה להרגו, יצא מבאר שבע והלך לחרן לפי ציווי  של אביו יצחק אבינו ואימו רבקה אמנו. בדרכו הוא ישן על אבני המקום, וחולם חלום, סולם מוצב ארצה וראשו מגיע השמימה, ומלאכי אלקים עולים ויורדים בו, והנה ה’ ניצב עליו, ומבטיח לו: “והנה אנכי עמך ושמרתיך בכל אשר תלך והשיבותיך אל האדמה הזאת כי לא אעזבך עד אשר אם עשיתי את אשר דברתי לך”.

דהיינו הקב”ה בכבודו ובעצמו מבטיח לו שישמור עליו בדרכו לחו”ל ואף מבטיח לו שישיב אותו אל ארץ ישראל.

אך המתבונן  בפסוק רואה דבר תמוה הקב”ה אומר לו ‘לא אעזבך עד אשר אם עשיתי את אשר דברתי לך’ פירוש, הקב”ה מגביל את השמירה עליו עד לביצוע ההבטחה. והשאלה נשאלת מדוע להגביל את ההבטחה ולא לומר אני לא אעזבך לעולם?  מדוע ה’ אמר לו שלא יעזבהו, “עד אשר יעשה את מה שדיבר לו”, וכי אחר כך כן יעזבהו? היה צריך הפסוק לומר כי לא אעזבך לעולם? מדוע המגבלה הזו שלא יעזבהו רק עד קיום ההבטחה?

כדי להבין זאת, נקדים מעשה בחסיד עני מרוד, בעל משפחה ברוכת ילדים, שהגיעה זמנה של בתו  להינשא, ולרש אין כל. כל בחור שהגיע לבחון את השידוך המוצע לו, ברגע שראה כי מדובר במשפחה ענייה אין שום נדוניה ושום סיוע  לחתונה, עזב מיד  והלך לחפש לו הצעה אחרת. והמשפחה כולה בצער רב.

לימים, הגיע בחור ממשפחה טובה צנוע ובעל מדות טובות  שהיה מוכן לשאת מיד את בתו של העני לאשה, אך דרש מינימום של נדוניה, אחרת לא תוכל להתקיים החתונה.

מרוב צערו של האב החסיד, החליט לנסוע לרבו, האדמו”ר שגר בעיר הגדולה, כדי לקבל ברכתו ולשמוע ממנו עצה. הגיע החסיד לרבו, סיפר בדמעות שליש את מצבו הקשה, ובקש את ברכת רבו. אמר לו הרב, לך תקנה כרטיס הגרלה, ובעזרת ה’ אתה תזכה בהגרלה בה הפרס הראשון הוא עשרת אלפים רובל, וכך תוכל להיוושע. שמע החסיד בקול רבו, ופנה מידית לקנות כרטיס הגרלה שמחירו חמישה רובלים. אך מה הייתה אכזבתו כששמע כי ההגרלה תתקיים רק בעוד שלושה חדשים, בעוד הוא צריך את הכסף לחתונה באופן מיידי, אך אותו חסיד האמין באמונה שלימה כי ישועתו קרובה, שהרי כך שמע בפירוש מפיו של האדמו”ר.

בדרכו הביתה, התאכסן בלילה בפונדק דרכים, באותו פונדק היה גם שר גוי שקנה אף הוא  כרטיס הגרלה, והנה בלילה הוא חולם, כי בפונדק בו הוא מתאכסן נמצא גם יהודי שדווקא הכרטיס שלו הוא זה  שיזכה בהגרלה. התעורר השר, ואמר, חלומות שווא ידברו. חזר לישון, ויחלום שנית אותו חלום. קם בבוקר, ושלח את משרתו לבדוק אם יש יהודי בפונדק, קרא לו אליו ושאלו האם יש בידו כרטיס הגרלה, השיב היהודי בחיוב, ואז ביקש ממנו השר כי יחליפו כרטיסים. זכר החסיד את הבטחת הרב כי הכרטיס שלו יזכה בהגרלה וסירב בכל תוקף  לבקשת השר להחלפת הכרטיסים,  אך השר לא הרפה והציע להוסיף לו גם את מחיר הכרטיס בנוסף להחלפת הכרטיס עצמו והחסיד סירב. המשיך השר והוסיף כסף תמורת החלפת הכרטיסים, עד שהגיע לסכום של אלף רובל, אך החסיד בשלו, המשיך בסירובו גם להצעה זו, ביודעו כי רבו הבטיח כי הוא יזכה בפרס הראשון.

קצף השר הגוי, והחליט להחליף את הכרטיסים בעל כורחו של היהודי, וכדי לרצותו, נתן לו בנוסף לכרטיס החלופי גם את אלף הרובל שהבטיח לו. הצטער החסיד כי הוחלפו הכרטיסים בעל כורחו, אך התנחם כי לפחות יש בידו אלף רובל בהם יוכל לעשות את חתונת בתו. ואכן שב האיש לביתו וחיתן את בתו בנחת.

עברו שלשה חדשים, והנה מתברר כי כרטיס ההגרלה שבידו של החסיד, שהיה לפני כן בידו של השר הגוי, הוא הכרטיס שזכה בהגרלה, ובין רגע הפך החסיד לעשיר מופלג. נסע החסיד לרבו וסיפר לו את השתלשלות הדברים. חייך האדמו”ר ואמר לחסיד המאושר, דע לך! ראיתי שאתה זקוק לשני ישועות, ישועה מיידית לחתן את הבת, וישועה לטווח ארוך להוציא אותך מהעוני בו אתה שרוי, לפיכך התפללתי לה’, והתגלגלו הדברים שקיבלת ישועה מיידית מהגוי לחתונה, וישועה קבועה לכל ימי חייך.

כך אצל יעקב אבינו, זקוק היה לישועה מיידית, מעשו אחיו הרודף אותו, אך זקוק היה גם לישועה קבועה בהמשך הדרך מלבן הארמי, אצלו הוא צפוי לחיות עשרים שנה, ואח”כ עם יוסף וכו’, לפיכך אומר לו ה’ “לא אעזבך עד אשר אם עשיתי את אשר דברתי לך”, שלא יחשוב יעקב שבישועה הזמנית שיושיע אותו ה’ מעשו הרשע, בכך מסתיימת ברכת ה’ עליו, אלא אדרבא, לא אעזבך עד אשר אם עשיתי את כל אשר דברתי לך, דהיינו “והנה אנכי עמך ושמרתיך בכל אשר תלך” גם ישועה מידית מלבן הארמי, וגם ישועה לכל המשך חיי יעקב.

פעמים אני מתפללים ומבקשים ישועה לבעיה מיידית, אך הקב”ה שהוא רחום וחנון נותן לנו ישועה ארוכת טווח אף שאנו לא מגלים זאת מיד, נמשיך להתפלל מעומק הלב כפי שנאמר בתהילים” קרוב ה’ לכל קוראיו לכל אשר יקראוהו באמת.

שבת שלום ומבורך.

הרב זבדיה כהן אב”ד העדה הבוכרית

Leave a Reply

Your email address will not be published.