בפרשת השבוע נקרא על קורח, דתן ואבירם ואון בן פלת ועמהם מאתיים וחמישים איש אנשי ציבור  שקראו תיגר על מנהיגותם של משה ואהרון ובקשו גם הם להיות מנהיגי העדה. משה רבנו ניסה לדבר על ליבם כי הם פועלים  בשליחות הקב"ה אך הם סרבו לקבל זאת, עד שנעשה נס פתחה הארץ את פיה ובלעה לתוכה את קורח ועדתו, ואש יצאה מאת ה' ושרפה את חמישים ומאתיים איש מקריבי הקטורת.

אנו רואים את העונש החמור שניתן על המחלוקת בעם ישראל, קורח ועדתו נבלעו באדמה חיים הם ומשפחתם, ומאתיים וחמישים איש מקריבי הקטורת נשרפו חיים.

 אם נתבונן היטב נראה, כי בתחילת הפרשה, בין מובילי המחלוקת, היה גם און בן פלת, ואילו  בהמשך הפרשה בעת קבלת העונש הוא נעלם, ורק קורח, דתן ואבירם ומאתיים וחמישים איש  היו בפרשה  וקיבלו את העונש , והשאלה נשאלת  לאן נעלם און בן פלת?

במדרש תנחומא הביא את הפסוק "חכמת נשים בנתה ביתה ואוולת בידיה תהרסנו" אמר רב  'חכמת נשים בנתה ביתה, זוהי אשתו של און בן פלת' , כשחזר און מהאסיפה הראשונה של קורח ועדתו סיפר לה כי הוא חבר בכיר בוועדה למינוי קורח, וכי  בתכניתם להוריד את אהרון הכהן ולמנות את קורח,  וכי עוד מעט  הוא יוזמן  לאסיפה שנייה , אמרה לו אשתו מה לך ולזה, הרי אם אהרון יישאר כהן אתה תישאר תלמיד, ואם קורח יהיה כהן אתה תישאר תלמיד אם כן מה לך ולמחלוקת זו הרי אתה לא תרוויח מזה כלום?  ענה לה און: אינני יכול לחזור בי הבטחתי להם שאגיע  לאסיפה הבאה, אמרה לו אשתו שמע בקולי ואני אציל אותך, מיד נתנה לו לשתות יין ישן חזק עד שנפלה עליו שינה ושמה אותו לישון, אחר כך  סתרה את שערותיה וישבה בפתח ביתה כך שכל מי שהגיע לביתו של און לקרוא לו  שב מיד על עקבותיו, עד שהחליטו לוותר עליו, בינתיים פתחה האדמה את פיה ונבלעו כולם באדמה ואון בן פלת ניצל בזכות אשתו.

למדנו כי במחלוקת צריך זהירות יתירה, והחכם נזהר שלא להיכנס בכלל למחלוקת, ולא יאמר אדם, חכם ככל שיהיה, אני אכנס למחלוקת ואדע להיזהר ולצאת מזה בזמן ללא נזק, דבר זה לא יעמוד  במבחן המציאות, וברור הוא שכל מי שנכנס לוויכוחים ומחלוקת לא יצא נקי ומובטח לו שיינזק. אבל החכם עיניו  בראשו שומר על עצמו ונזהר שלא להיכנס בכלל למחלוקת.

מסופר, על עגלון בעיר קטנה ברוסיה, שהיה העגלון היחיד בעיר, וכל הנסיעות או ההובלות שהיו לאנשי העיר היו נעשים דרכו, עגלון זה היה חרוץ, ועבד מבוקר עד ערב, וכולם היו מרוצים. לימים, הגיע עגלון חדש צעיר לימים לעיר, עם סוסים צעירים ועגלה חדשה, והחל אף הוא לעבוד בנסיעות והובלות, דבר שפגע בפרנסתו של  העגלון הוותיק שהיה המוביל היחיד בעיר.

כעס העגלון הוותיק, והתרעם בפני העגלון הצעיר  כי הוא גוזל את פרנסתו, לעומתו טען העגלון הצעיר, כי עבודה רבה יש בעיר, ולשניהם יש מקום לפרנסה בעבודה בעיר הזו. ישבו והתווכחו עד שהגיעו להסכמה, כי העגלון הוותיק ישאל את העגלון הצעיר, שאלה בהלכות עגלונים, והיה אם ידע לענות, יישאר בעיר, ואם לא יידע לענות, יצטרך לעזוב את העיר. הסכים העגלון הצעיר, ומיד הקשיב לשאלה, הרצינו  פניו של העגלון הוותיק, ופנה בשאלה לעמיתו, אמור לי! מה תעשה אם אתה מסיע בעגלה משפחה גדולה עם הרבה מזוודות וחבילות, ובלילה  חורפי וסוער  נכנסת בטעות לדרך מלא בבוץ והסוסים ואופני העגלה נתקעו בבוץ  ולא מצליחים לצאת , מה תעשה אז?

 מיד ענה העגלון: אכה את הסוסים  חזק בשוט עד שיתאמצו וייצאו מהבוץ. אמר לו העגלון הוותיק: הכית בשוט ולא עזר מה תעשה? ענה העגלון הצעיר: אוריד את המזוודות והחבילות, ולעגלה יהיה יותר קל להיחלץ. אמר לו הוותיק: עשית זאת ולא עזר מה תעשה ? מיד ענה העגלון הצעיר: אוריד את כל הנוסעים ואבקש מהם לדחוף את העגלה, אמר לו העגלון הוותיק: עשית זאת ולא עזר מה עוד תעשה? נבוך העגלון הצעיר ואמר: יותר מזה אין לי מה לעשות.. אין לי תשובה, והסכים לעזוב את העיר. אך בטרם יעשה זאת, דרש לדעת  מהעגלון הוותיק מה באמת עושים במקרה כזה,  ענה לו העגלון הוותיק " עגלון חכם לא נכנס לבוץ".

 אף אנו  נלמד מוסר השכל ממעשה זה ונאמר " אדם חכם לא נכנס למחלוקת", אבל טיפש שלא שם לבו לזאת ונכנס למחלוקת, ספק רב אם יצליח לצאת ממנו ,ואף אם בסופו של דבר יצא ממנו, הרי שיצא ממחלוקת זו  בשן ועין , ישמע חכם ויוסף לקח, נלמד, לדבר פחות להקשיב יותר, ולברוח מכל מקום בו יש מחלוקת.

שבת שלום ומבורך

הרב זבדיה כהן

ראב"ד תל אביב יפו ואב"ד העדה הבוכרית.

Leave a Reply

Your email address will not be published.