לא מעט הורים מודאגים מתופעות החרדה שמופיעות אצל ילדיהם. ואכן, בתקופה האחרונה אנו עדים לעלייה בפניה לעזרה עם הילדים שמתמודדים יותר כעת עם קשיי הירדמות, חזרה של ילדים גדולים לשינה במיטת ההורים, דאגנות רבה שמתבטאת בעיסוק במצב הביטחוני ושאלות על העתיד, היצמדות להורים, התפרצויות זעם או עצב וקושי להתרכז בלימודים ובמטלות. הפעם ארצה לדבר על ההשפעות של ההורים על חרדות הילדים.
רוב ההורים רוצים בטובת ילדיהם אך לא תמיד אנו פועלים בצורה כזו, ולפעמים אנו לא ממש מודעים להשפעה של מצב הרוח שלנו על ילדינו. ילדים רגישים מאוד למצבי רוח ורמות המתח שלנו ההורים. הם קולטים מסרים ללא מילים כמו הבעות פנים, תנועות ידיים, ושינויים בטון דיבור. למשל, כשאנו חרדים אנחנו עלולים להרבות בדיבור על נושאים מפחידים או מאיימים סביב הילדים. חשיפה זו מגבירה חרדה אצל הילדים. התנהגויות חרדתיות של הורים כמו הליכה במעגלים, נשימות כבדות, הזעה וכדומה – משדרות מסר של סכנה שיכול לעורר חרדה בילדים. ילדים חשופים גם לאינטראקציות בין ההורים שמשקפות רמות חרדה גבוהות, כמו למשל: ויכוחים קולניים, התפרצויות כעס בין ההורים או שיחה מודאגת מהמצב הביטחוני.
כאשר ילד רואה את ההורה במצב של חרדה גבוהה, הדבר מעביר מסר של סכנה ואיום. ילדים שמים לב לשינויים החריגים בהתנהגות ההורה שבדרך כלל הוא מזהה כבטוחה ואיתנה. שינויים אלה מעידים בעיניו שמשהו לא בסדר ויש מקום לחשש. כתוצאה מכך, גם הילד עצמו מתחיל לחוש מתח, דאגה ופחד, גם אם אין סיבה מוגדרת. הוא עלול לחקות גם כן התנהגויות חרדתיות שראה אצל הוריו או להביע את חרדתו בדרכים אחרות. המסקנה של הילד היא שאם ההורה כל כך מודאג, סימן שיש מקום אמיתי לפחד וחרדה. וכך נוצרת הדבקה רגשית מהמבוגר לילד גם ללא מילים.
כמובן שמדובר בתגובות נורמליות שלנו המבוגרים לשינויים הקיצוניים במצב הביטחוני, והורים לא תמיד מודעים להשפעה של מצבם הרגשי על ילדיהם גם אם אינם חושפים אותם למידע או מקפידים שלא לשוחח על המצב בנוכחות הילדים. עצם המודעות לקשר בין החרדות שלנו ההורים לאלו של הילדים יכולה לסייע לנו. דווקא בזמנים של חוסר וודאות מומלץ להקפיד על שגרות היומיום של ילדינו כמו: ארוחות מסודרות, זמני שינה וקימה ושגרת לימודים שמשדרים לילדינו חוסן ויכולים לסייע בהתמודדות האישית שלהם עם תחושות האיום. כמו כן, תקשורת פתוחה בין ההורים לילדים שמעבירה מידע והסברים בצורה מדודה ומותאמת גיל, משדרת ביטחון פנימי ומפחיתה את תחושות האיום שדווקא הסתרת מידע יכולה ליצור. ולסיום, חשוב שאנו ההורים נדאג קודם לעצמנו ולבריאותנו הנפשית כדי שנוכל לתמוך בילדינו.
