בימים אלו בהם אנו מציינים את חורבן שני בתי המקדש – הראשון והשני – כשבלב כל יהודי ניצתת אש הגעגועים "לחזות בנועם ה' ולבקר בהיכלו", ושהתפילה "שיבנה בית המקדש במהרה בימינו" מקבלת משנה תוקף, פנה עיתון מנורה אל רב העדה הבוכרית בנתניה הרב יהודה הלוי לויוב שליט"א הידוע כמרצה בעל שם, המשמש כראש מכון 'פאר המקדש' ומוביל כיום את תחום חקר הר הבית והמקדש, לראיון מרתק.
שלושת השבועות שבין י"ז בתמוז לתשעה באב, הם שבועות בהן העם היהודי מתרכז בזכר בית המקדש שהיה ניצב בירושלים. בימים אלו, אנו עושים חשבון נפש על 2 בתי המקדשות שנחרבו בתשעה באב בעקבות שנאת חינם מיותרת והרסנית. בימים אלו גם נהוג ללמוד לעומק את הלכות בית המקדש, מתוך ציפייה שמיד יבוא המשיח ויבנה את בית המקדש ונוכל לדעת את ההלכות הנדרשות מבלי להתמהמה.
בשבועות אלו, יצא הרב יהודה לויוב שליט"א – רב הקהילה הבוכרית בנתניה לסדרת הרצאות בקהילות ישראל. בהרצאות אלו, הציג הרב לויוב את המודל החדשני והדיגיטלי של בית המקדש. מודל עליו עמל במשך תקופה ארוכה והוא המודל המדויק ביותר שקיים היום של בית המקדש לפי כל הדיוקים השונים של גדולי הדור. יחד עם המודל, הסביר הרב לויוב למשתתפים ולמשתתפות על בית המקדש ועל האווירה ששרתה בו. שוחחנו איתו השבוע כדי להבין יותר על הבשורה שלו בנושא חקר בתי המקדש.
מאחר שידוע ומפורסם שהמקדש עמד במקום שהיום ניצב מבנה כיפת הזהב, במה מתמקד כעת המחקר על הר הבית?
הר הבית – המקום הקדוש ביותר בעולם אליו נשואות עיני כל עם ישראל במשך 1955 שנה מאז חורבן בית המקדש השני ועד היום, כשבלב כולם בוערת התשוקה לבניין בית המקדש השלישי בקרוב ממש. ובינתיים מנסה כל יהודי להתקרב כמה שיותר אל הקודש, לינוק ולשאוב כמה שניתן ממקור הקדושה – מקום קודש הקודשים. אך מפאת האיסור ההלכתי לעלות להר הבית, מתקבצים ברחבת הכותל המערבי יהודים רבים מכל מקום בעולם. נרגשים לגעת באבנים הקדושות והעתיקות ולהתייחד בתפילה נרגשת לפני ריבון העולמים.
מאז שהחל המחקר הארכיאולוגי על הר הבית לפני כמאה ושבעים שנה ועד היום, הוא נסוב בעיקר סביב שאלת מקום המקדש בהר הבית, ההשערה הרווחת שהמבנה בעל כיפת הזהב המכונה 'כיפת הסלע' – נבנה סביב אבן השתיה – מקום קודש הקודשים, התפתחה בשנות הגלות סביב מבנה מפואר זה הניצב במרכז הר הבית, שהצית את דמיונם של המבקרים הרבים שהצליחו להגיע לירושלים עיר הקודש, ולחונן את עפרה וחורבותיה. בפרט לנוכח העובדה שבמרכז המבנה ניצב סלע – וכינוי המקום בידי המוסלמים "בית אל מקדס", קיבע אט אט את המחשבה שמבנה זה ניצב כביכול מעל מקום קודש הקודשים מעל לאבן השתיה.
לאחר 23 שנות מחקר, אני יכול לומר בפה מלא, כי הנחה זו הינה מלאת סתירות, ואינה תואמת במלואה לא את מקורות חז"ל, לא את המקורות ההיסטוריים הקדומים כמו כתבי יוסף בן מתתיהו, וכן שלל הממצאים הארכיאולוגים שנחשפו עם השנים מצביעים בצורה ברורה שמקום בית המקדש הינו ממש מאחורי רחבת התפילה בכותל המערבי ובין שני המסגדים שעל הר הבית.
בשנה שעברה הצגתי לציבור (ובמיוחד בסדרת הרצאות מיוחדת בקהילות יהודי בוכרה ברחבי הארץ, הרצאות שאורגנו על ידי קונגרס יהודי בוכרה) והשקתי את הדגם החדש שבניתי, המהווה שחזור אותנטי ומדויק של בית המקדש השני עליו אומרת הגמרא "מי שלא ראה בניין הורדוס לא ראה בניין נאה מימיו", הדגם הוירטואלי המושקע והמפואר, שוחזר בהשקעה עצומה, תוך שימת לב לכל הפרטים הקטנים. לדוגמא, שוחזרו אפילו המרצפות המקוריות ואריחי הקרמיקה היפייפיים שריצפו את הר הבית, כפי שנמצאו בפרוייקט סינון העפר מהר הבית.
הרד"ק (רבי דוד קמחי) שחי לפני כ-800 שנה קבע במפורש בפירושו לישעיה על הפסוק (ס"ד, י') – "בית קדשנו ותפארתנו… היה לשריפת אש וכל מחמדנו היה לחרבה" – בית קדשנו –… היה לשריפת אש בראשונה ובשניה, ועודנו בחורבנו, כי לא נבנה מעולם מקום המקדש ביד הגוים"
יש לציין שכיפת הסלע נבנתה בהר הבית 623 שנה לאחר חורבן בית המקדש השני, 14 שנים לאחריו נבנה על הר הבית גם מסגד אל אקצא. כך שבימיו של הרד"ק כבר עמדו המבנים הללו על הר הבית.
קביעה זו של הרד"ק שמקום המקדש נשאר פנוי בלא בניין, היתה ברורה וידועה אז ולא רק משום שכך היתה המסורת בידי עם ישראל, אלא אף כי כך העידו ההוכחות בשטח.
אחד משרידי המקדש הוא שער שושן, כפי שאומרים חז"ל (שה"ש רבה ב, ט) ומעיד על כך יוסף בן מתתיהו (מלחמות ספר שישי ה, ב) – שהיה השער המזרחי של הר הבית וניצב במדויק ממזרח אל מול קודש הקודשים. שריד זה היה ניכר לעין כל, וא"כ לא היה ספק היכן מקום קודש הקודשים.
אציג כאן שתי עדויות של חכמי ישראל שראו את השער ותיארו לנו את מקומו – רבי אשתורי הפרחי (נפטר לפני 668 שנה) ביקר בירושלים וכתב בספרו כפתור ופרח: "עוד היום ניכר שער שושן למזרח והוא סגור באבני גזית, ואם תחלק זה הכותל לשלושה חלקים יהיה זה הפתח בחלק הראשון מצד קרן מזרחי דרומי… וכן ניכרים שני שערי חולדה לדרום", המקום אותו מתאר כמקום שער שושן – הוא במקום הפנוי שבין כיפת הסלע לבין מסגד אל אקצא. ממש מאחורי הכותל המערבי היכן שנמצאת היום רחבת התפילה. ומאז ומקדם נקבע מקום זה בכותל המערבי כרחבת התפילה דווקא במקום זה שהוא הקרוב ביותר לקודש הקודשים (ולא במנהרות הכותל או בכותל הקטן).
גם רבי משה ויטאל (נכד המהרח"ו – שחי לפני כ- 330 שנה) כתב בהקדמה לספר עמק המלך: "…וניכר בחומה שהיה במזרח שער והנה היא סתומה, וסודו בכתבי האר"י ז"ל, וגם למה המקום קודש פנוי בלא בנין…"
האם ישנם ממצאים ארכיאולוגיים בשטח היכולים לשפוך אור על התעלומה?
בוודאי. אמנם את שרידי שער שושן לא ניתן לראות כיום, כיון שהערבים כיסו את שרידיו בעפר, וכמו שאומרת הקינה "כי טבע שער המזרח" – אך יש בשטח שלל ממצאים נוספים המעידים מעל לכל ספק שמקום המקדש הוא בין שני המסגדים ברחבה שממול הכותל המערבי.
ראשית כל, בכותל המזרחי עצמו מלבד שרידי שער שושן, שרדו בו נדבכים עוד מתקופת בית המקדש הראשון, אבנים קדושות שבנה שלמה המלך. ונאמר במשנה שהר הבית המקודש היה 500 על 500 אמה. העובדה שברור הדבר שהכותל המזרחי של הר הבית כיום הוא בוודאות כותל הר הבית המקודש, יחד עם הכותל הדרומי של הר הבית שניתן לראות בו את שרידיהם של שני שערי חולדה שלא חרבו (כדברי חז"ל במדרש וכעדות יוסף בן מתתיהו הנ"ל), מוכיח מעל לכל ספק שמקום המקדש בין שני המסגדים ולא שייך להציבו על כיפת הסלע, כיון שהצבת המקדש שם חורגת מגבולות הר הבית המקודש.
יתר על כן, יוסף בן מתתיהו מתאר בכתביו שהורדוס הרחיב את הר הבית לצפון ולמערב, אך לא לדרום. קביעה זו מוכיחה את דברינו שמקום המקדש הוא דווקא בין שני המסגדים. כאמור לעיל. (ראה מפה מצורפת).
השחזור שבניתי למבנה בית המקדש השני, הוא פרי מחקר ועמל של שנים רבות, ומה שמוכיח את אותנטיותו, היא העובדה שהוא מתבסס על ארבעה יסודות המשתלבות יחד למסקנה אחת מדהימה כפי ששיחזרתי בדגם.
היסוד הראשון הוא – מקורות חז"ל. היסוד השני הוא – כתבי יוסף בן מתתיהו והיסטוריונים נוספים שגם ראו את המקדש בעיניהם. היסוד השלישי הוא – שלל הממצאים הארכיאולוגים שנחשפו סביב הר הבית ובתוכו. והיסוד הרביעי הוא – הטופוגרפיה ומבנה הסלע הטבעי של הר הבית. כל ארבעת הפרמטרים נלקחו בחשבון בקפידה בשלמותם, ונוכחתי לראות שרק יחד הם משלימים זה את זה עד לתוצאה המושלמת.
הניסיון להעמיד את המקדש במקום כיפת הסלע, לא מסתדרת עם היסודות האמורים אלא זו שיטה מלאה בקושיות ללא תשובה הולמת.
מי שמאזין להרצאתי בעניין זה, יוצא נפעם אל מול שלל ההוכחות החותכות והמרתקות.
אם כן חבל שבכל מיני אתרים ארכיאולוגים בירושלים, מצביעים דווקא על השיטה שמקום המקדש במקום כיפת הסלע?!
אכן כן, אך מה שמשמח מאוד זה שכל כך הרבה אנשים מעמך בית ישראל צמאים ללמוד על בית המקדש, ובעז"ה מיד תגיע הגאולה וכולנו נראה את מקום בית המקדש.
איך מגיבים אנשים לאחר שנחשפים לתגליות החדשות שאתה מציג בפניהם?
מכיון שהנושא די מבולבל בציבור הכללי, ואף החוקרים העוסקים בתחום עדיין לא הגיעו להכרעה בשאלת מקום המקדש, כשאני מגיע עם הוכחות כל כך ברורות, שאמיתותם אינה נתונה בספק, ובכך מתבהרת להם כל שאלת מיקום המקדש בהר הבית, הם יוצאים מכליהם מרוב התלהבות. אני מקבל תגובות מכל כך הרבה אנשים שמספרים לי שההרצאות שלי שינו את חייהם בכל הנוגע לביקור שלהם בכותל המערבי, פתאום הם מבינים מה הם רואים ומה מספרת לנו כל אבן מאבני הכותל.
אך חשוב לי להדגיש שאין במחקרי זה בכדי לקבוע גבולות בהר הבית כדי להתיר עליה למקום, אלא הוא לצורך הלימוד והידיעה בלבד, להחמיר ולא להקל.
