רפאל נקטלוב
לפני 25 שנה, מעל בימת אולם האירועים בהדר דימול בעיר רמת גן במהלך המושב הראשון של קונגרס יהודי בוכרה העולמי, דיברת בגאווה על המוצא והרקע העדתי של הקהילה הבוכרית, תוך רצון עז לשמור על המורשת והזיקה למסורת אבותינו, האם זה אומר שבעצם, בישראל לאחר שנת 2000, מסתכלים באור חיובי יותר על העדה הבוכרית?
"לא חשבתי על זה אז, אבל למעשה, 25 שנה לאחר הקמת הקונגרס העולמי של יהודי בוכרה, זה באמת קרה. אני מברך את כל קוראי העיתון ואת כל הקהילה היהודית הבוכרית באמריקה על אותו תאריך נפלא בהיסטוריה המודרנית של עמנו. הרבה השתנה בעולם היהודי, במיוחד ביחס אלינו. לאור ההישגים שהשגנו בשנים האחרונות, אפשר לומר שבישראל ובקהילות העולם, יהודי בוכרה נחשבים היום לדמות מוערכת.
ההצלחה הזו היא תוצאה של שינויים חשובים שחלו מאז שהיגרנו כמעט לחלוטין, 95 אחוז, מהמרחב הפוסט-סובייטי לעולם החופשי של המערב. כשהגענו למערב, הצגנו את עצמנו במלוא כוחותינו והשגנו הישגים משמעותיים בכל תחום: במשק, ברפואה, בחינוך ובחיי הרוח בכלל. זה הוביל לשינוי אמיתי במעמדנו וביחס אלינו כחלק מהחברה הישראלית והיהודית העולמית".
פלטפורמה חינוכית
במהלך הביקור כאן בארץ, השתתפתי בכנס רופאי השיניים שנערך בקריה האקדמית אונו, שם באותו כנס, ביקשת מקהל רופאי השיניים שברובו היה צעיר, להיות מעורבים יותר בחיי הקהילה שלנו. הייתי באותו היום באולם וראיתי באיזו התלהבות הם חיכו לפגישה איתך. כנס זה הפך לא רק לפלטפורמה חינוכית, אלא גם להזדמנות ייחודית לתקשורת מקצועית, חילופי ניסיון ודיון במגמות מודרניות בקרב רופאי השיניים. מה דעתך על כל זה ומהן התוכניות העתידיות ליצירת פלטפורמות מקצועיות מעין אלו?
"בעצמי הגעתי לכנס הזה בהתלהבות רבה לראות במו עיני את רופאי השיניים שלנו, שמדי שנה יש יותר ויותר בישראל והמגמה היא רחבה מאוד ובהיבטים רבים, גם בתחומי ההתמחות והמשרות בשירות הציבורי, לפי הסטטיסטיקה, כל רופא שיניים עשירי בישראל הוא יהודי בוכרי. אם נוסיף לכך גם את הרופאים בתחומים אחרים וברפואה הכללית, התמונה מתבהרת עוד יותר. העבודה עם אנשי מקצוע צעירים ומקצועיים בהחלט מבטיחה, וזה משהו ששמחתי לראות. היה לי חשוב לעדכן את משתתפי הפגישה בפעילויות הקונגרס, במיוחד בשיתוף הפעולה עם רופאי שיניים בפרויקטים של רווחה למען הקהילה. שמחתי לראות שהם הגיבו לכך בעניין רב", מתאר נשיא קונגרס יהודי בוכרה מר לב לבייב וממשיך, "זה תואם בדיוק את הצורך הדחוף היום, גם בישראל וגם בעולם. בכנס הנוכחי ובכנס עורכי הדין והמשפטנים שקדם לו, הגיעו שרים וחברי כנסת, יו"ר איגודים מקצועיים ואישי ציבור, הם נפגשו עם קהל כזה לראשונה, וראו בעיניים את אנשי המקצוע המצוינים שיש לנו בקהילה. העובדה שכל כך הרבה צעירים שואפים לקבל השכלה רפואית ואקדמית גבוהה יותר, אומרת המון על השאיפה של הקהילה להתפתח ולהשתלב בכל תחום מקצועי. מה שיותר חשוב לי, זה שהם רוצים לשמור על הקשר עם המסורת היהודית הבוכרית. הם רוצים להיות חלק מהקהילה ולחיות בהתאם לערכים שלנו, וזה משמח אותי מאוד".
המצב הזה, שבו כל כך הרבה צעירים בוכרים רוצים להתפתח בתחום הרפואה ושאר תחומים מקצועיים, בהחלט מעורר תקווה לעתיד. איך אתה רואה את הקהילה הבוכרית מתפתחת בשנים הק"אני רואה עתיד מאוד מבטיח לקהילה שלנו. כל יום אנחנו רואים עוד צעירים מצטיינים שצוברים השכלה גבוהה ומקצועית, והם רוצים גם לשמור על זהותם היהודית והבוכרית. הקהילה שלנו מתפתחת עם הזמן, ויש יותר ויותר אנשי מקצוע צעירים, משכילים ומצליחים בתחומם. זה דבר נפלא לראות, כי הם לא רק מצליחים מבחינה מקצועית, אלא גם שומרים על קשר חזק עם הקהילה שלהם. אני בהחלט אופטימי לגבי העתיד".
המושב השנתי ה-25
ב-27 בפברואר, וינה, בירת אוסטריה, תארח את כינוס ה-25 שנה לקונגרס העולמי של יהודי בוכרה. מה הייתה הסיבה לבחירה בוינה?
"בדרך כלל, הכינוסים שלנו נערכים בבירת ישראל, ירושלים. אולם, כארגון עולמי, אנחנו תמיד משתדלים לא להתעלם מהקהילות הבוכריות ברחבי העולם. במהלך השנים, ערכנו כינוסים נוספים במגוון ערים בינלאומיות כמו ניו יורק, סנט פטרסבורג, מוסקבה, טשקנט, דובאי ואפילו בבאקו. השנה, הבחירה בוינה נעשתה לאור העובדה שהקהילה היהודית הבוכרית בעיר חגגה 50 שנה להיווסדה, והשיגה הישגים מרשימים בחיים החברתיים והפוליטיים שלה. זהו זמן מצוין להכיר בהצלחותיהם ולחגוג את הדרך שעשו".
נקטלוב: "בהחלט. אני אישית השתתפתי בחגיגות יום השנה לציון חמישים שנה להיווסדה של הקהילה בוינה, ומדי פעם פגשתי את מנהיגיה הצעירים של הקהילה. ישנם אנשים חשובים בקהילה הבוכרית בוינה שפועלים ללא הרף להעצים את הקהילה ולדאוג לחינוך יהודי, ביניהם גם מיכאל גליבוב, דוד פנחסוב, משה מטטוב ומיכאל אוסטוניאזוב, הם בחורים צעירים שהותירו רושם חזק שהקהילה הזו צומחת ועתידה לפרוח עוד יותר.
האם יש תוכניות נוספות לעתיד הקרוב בנוגע לקהילה בוינה?
"כן, אנחנו, כל הקהילה הבוכרית בעולם, נמשיך לחגוג את יום השנה לקהילה בוינה. החגיגה הזו לא רק מסמלת את הדרך שעשו חברי הקהילה בוינה, אלא גם את התחזקותם של קשרי החברות וההבנה בין הקהילות השונות ברחבי העולם".
עבודת הלויים
בנאום קבלת הפנים שלך בקהילה הבוכרית בניו יורק במהלך חגיגות חג החנוכה וגיוס כספים למוסדות 'אור אבנר' בניו יורק, בקריאה לכולם לתמוך בחינוך וחינוך יהודי, שיתפת שאתה 96 אחוז יהודי, כאשר רוב הגנים שלך הם ממוצא של שבטי כהנים ולויים, למה הזכרת את זה?
"חשוב לי לקבל את העובדה, שהוכחה על ידי המדע, שיש המשכיות לעם היהודי ממשה רבנו ואהרן הכהן ועד לימינו. אחרי כל כך הרבה שנים, העם היהודי להבדיל מעמים אחרים, נשאר נאמן לתורתו, אלו לא רק האחוזים שנמצאים אצלי, אלא אצל כל אחד ואחת מאבות אבותיי, מדור לדור שמרנו על המסורת והמורשת הזו. זה מעבר לדרך חיים, זו המטרה של חיינו. כשם שהלויים היו עוזרים לעם, ככה אני מרגיש שזו המטרה הפנימית שלי, בתחושת המעורבות שלי בכל מה שקורה לעמנו בישראל ובתפוצות. באופן כללי לקהילה הבוכרית יש אחוזים גבוהים מאוד מכלל האוכלוסייה שמוכיחים שאבות אבותינו שמרו על עצמם ועל מסורת ישראל ובתוך כך גם כהנים ולווים".
מה עוד מניע אותך, בקריאתך לשרת את העם?
"יש לי זיכרונות ילדות ונעורים שמלווים אותי מאז ימי נערותי בסמרקנד ובטשקנט. אני זוכר היטב את חודש אלול ואת ההכנות לקראת חגי תשרי, את נוסח הסליחות, את התפילות המיוחדות של הימים הנוראים, ואיך היה נהוג לקום בשעה מוקדמת לפנות בוקר, עוד לפני הזריחה, כדי להתאסף בבתי הכנסת ולקרוא סליחות. היה צורך להתעורר כל כך מוקדם, כמעט בלילה, החוויה הזו, של תפילה בצוותא עם הקהילה, הייתה חוויה מעצבת מאוד עבורי. בבית הכנסת היית מוצא את עצמך לצד אנשים שחולקים איתך את אותו רצון להתקרב אל ה', לא רק בתפילה האישית, אלא גם בתפילה קולקטיבית למען כל עם ישראל. הרי כל יהודי לא מתפלל רק על עצמו, אלא גם על הכלל, על כל העם. זה משהו שחלחל לתוך הנשמה שלי, והיה לי ברור שכחלק מהקהילה שלנו, עליי לתרום ולשרת את העם ככל יכולתי. אלו היו רגעים של עיצוב האישיות שלי ושל הבנת האחריות המשותפת שלנו, שהשפיעו עליי במשך הרבה שנים קדימה".
האם אנו צפויים לראות בתקופה הקרובה את הקמתו של מוזיאון חדש למורשת יהדות בוכרה באחד מערי ישראל?
"אנחנו קרובים יותר מאי פעם להגשמת הרעיון הזה, וזהו שלב מרגש עבורנו. לאחר שנים של תכנון, עבודה רבה וחשיבה על הדרך הטובה ביותר לשמר ולהציג את המורשת העשירה של יהדות בוכרה. כעת, אחת השאלות המרכזיות שאנחנו דנים בה, היא בחירת המיקום הספציפי שבו יוקם המוזיאון. ישנם מספר ערים בישראל שמעמדם המרכזי יכול להיות מתאים להקמת מוזיאון כזה, אך אנחנו שוקלים את כל האפשרויות". מתאר לבייב וממשיך, "אני מאמין שמוזיאון יהדות בוכרה יהיה חלק מפרויקט רחב הרבה יותר, המוקדש להיסטוריה ולתרבות של יהודי האימפריה הרוסית. זהו פרויקט מקיף שיכלול לא רק את יהודי בוכרה, אלא גם קהילות יהודיות נוספות שהיו חלק מהמרחב הזה, כמו יהודים הרריים, גאורגים, וקהילות יהודיות אחרות שצמחו באותה תקופה. המוזיאון לא יסתפק בהצגת תערוכות ופריטים, אלא ישאף להיות מרכז חינוכי שיאפשר לאנשים מכלל המגוון האנושי, להבין ולהעריך את תרומתה של יהדות בוכרה לתרבות היהודית והעולמית.
החזון שלנו הוא ליצור מקום שבו תוכל הקהילה שלנו, כמו גם הציבור הרחב, ללמוד על ההיסטוריה המורכבת שלנו, להבין את ההתפתחות החברתית והתרבותית של יהדות בוכרה, ולהכיר את הערכים, המנהגים והמסורת שהביאו עימם בני הקהילה כשהיגרו לארץ ישראל וקהילות בוכריות אחרות ברחבי העולם. זהו פרויקט שעתיד להיות גאווה לא רק לקהילת יהדות בוכרה, אלא לכלל החברה הישראלית".
הקהילה בארה"ב
הקהילה האמריקאית עומדת כעת על סף אירועים מעניינים. בין היתר, כניסתו לתפקיד של דונלד טרמאפ כנשיאה החדש -ישן של ארה"ב. בנוסף, בקהילה הבוכרית נוצרים ארגונים וקהילות מקצועיות חדשות, בעבור רבים מהצעירים קונגרס יהודי בוכרה ואתה כנשיא הארגון מהווים כמודל לחיקוי והשראה.
איך אתה רואה את ההתפתחויות הללו ומהן התוכניות שלך להמשך?
"תודה רבה על הדברים. למעשה, אני עוקב בעניין רב אחרי האירועים המתרחשים בקהילות שלנו בניו יורק ובערים אחרות בארה"ב. אני מתרשם מההתקדמות הגדולה שאנחנו רואים, במיוחד בהתפתחותם של ארגונים וקהילות מקצועיות שמצמיחים מנהיגים צעירים. יש המון כוחות חדשים שמצטרפים למעגל הפעילות שלנו, ואני רואה זאת כצעד חשוב לקראת חיזוק הקשר בין הקהילות השונות שלנו ברחבי העולם.
יש לי מספר רעיונות שאני מתכוון להשמיע במהלך המושב השנתי בוינה. אני מקווה שכמו בשנים קודמות, נוכל לראות את המנהיגים הצעירים מתאגדים ומובילים את הקהילה הבינלאומית שלנו לקראת עתיד טוב יותר. האירועים שמתרחשים כיום מהווים הזדמנות נהדרת להצעיד את הקהילה קדימה, ואני מאוד אופטימי לגבי העתיד".
זה מרגש לדעת שיש כל כך הרבה מנהיגים צעירים שעושים חיל בקהילותיהם. בהקשר הרחב יותר, אתה גם רוצה להוסיף משהו בנוגע להתפתחויות הפוליטיות בארה"ב?
"אני מברך בכנות את תושבי ארצות הברית על הבחירה ההיסטורית שלהם במנהיג אמיתי לתפקיד נשיא המדינה, מר דונלד טראמפ. אדם שהפך לסמל של נאמנות לעקרונותיו, לרצונו החזק וליכולתו להוביל את המדינה בכיוון הנכון. אדם ירא שמיים, ישר ופתוח, עם רחשי כבוד עמוקים לעם היהודי, למדינת ישראל ולירושלים". מתאר מר לבייב וממשיך, "הבחירה בו לנשיא הייתה צעד חשוב, לא רק עבור אמריקה, אלא גם עבור עם ישראל. טראמפ הביא עמו גישה חד משמעית ונטולת פשרות בנוגע לתמיכתו בישראל ולכבוד שהוא רוכש לעקרונות היהדות. אני חושב שזו נקודת ציון משמעותית עבורנו, וחשוב להכיר את ההשפעה הגדולה שיש לו על הדרך בה נתפס העם היהודי בעולם כיום".