גיורא פוזיילוב

הרב שלמה מוסאיוף מבוכארה לירושלים

הרב שלמה מוסאיוף נולד והתחנך בבוכארה, בן למשפחה אמידה שעסקה במסחר. בילדותו למד אצל המלמד המפורסם ר' דוד חפץ, ואחר כך בישיבתו של הרב יהושע בן שושן. מצעירותו היה מפורסם כבר-אוריין. למד תלמוד בבוכארה יחד עם קבוצת אנשים, דאג לייסד ולהחזיק בית לתלמוד-תורה ולילדים עניים, ותיקן תקנות חשובות לבני הקהילה.

לר' שלמה הייתה אהבת תורה ואהבת ארץ ישראל מיוחדת, ולשתי אהבות אלה הקדיש את חייו. ר' שלמה דגל בשלילת הגלות, דהיינו, כאשר ישנה אפשרות לכל יהודי לעלות ולהתיישב בארץ ישראל, אין יותר מה לעשות בגלות, ויש לרכז כל מאמץ לבניית הארץ ולשגשוגה. ולכן כאשר הנסיעה מאסיה התיכונה לארץ ישראל הייתה נוחה ומהירה החל משנת תרמ"ח (1888), ומאות מיהודי בוכארה עלו ארצה, הבין ר' שלמה שזו הזדמנות פז להתיישבות של בני הקהילה בירושלים שהחלה להיבנות באופן מרשים.

בערב פסח תר"ן (1890) עלה לירושלים, ושלושה חודשים אחר כך שב לבוכארה להעלות את אביו הקשיש. ומיד החל לעסוק באופן נמרץ בבניית שכונת "רחובות הבוכארים". הבית הראשון שנבנה ואוכלס בשכונה היה ביתו של ר' שלמה; בשנת תרנ"ד (1894) נכנס להתגורר בחדר הראשון, ומיד החל לבנות בחצרו הרחבה בית כנסת גדול. כיום מצויים בחצר זו שמונה אולמות תפילה, השוקקים  תפילה ותורה במשך רוב שעות היממה. ביתו היה בית ועד לחכמים, ובבית הכנסת שבחצרו למדו רבנים מקובלים, ספרדים ואשכנזים. ר' שלמה למד עמהם בקביעות את תורת הנגלה והנסתר. קבוצת הלומדים חתמה בצוותא על "שטר התקשרות". הייתה זו ישיבה של חכמים מקובלים. לוח הזמנים של הלומדים נקבע על פי זריחת השמש, שקיעתה וזמן חצות הלילה. החכמים למדו בשעות הלילה, התפללו עם סידור הכוונות לרש"ש (ר' שלום שרעבי) ונחו זמן קצר במשך היום.

ר' שלמה היה מנהיגה של שכונת "רחובות" במשך כשלושים שנה. לאחר שהביא את אביו מבוכארה לא יצא עוד מתחומי הארץ והתרכז ב: פעילות אירגונית בשכונה, בניית בתים בה, הוצאה לאור של ספרים, מסחר בחנותו, משם גם ניהל מסחר בינלאומי, וראשון חביב – לימוד תורה – שבמרוצת השנים היה לעיסוקו המרכזי.

בנו של ר' שלמה, רחביה, סיפר, כי אביו הגיע לירושלים עם ארגזים מלאי זהב, יהלומים ואבנים טובות. חלק ניכר מן האוצר הזה שערכו לא יאומד, השקיע ברכישת הקרקע ובבניין הבתים.

#ר' שלמה מוציא לאור סידורים וספרים חשובים

ר' שלמה הוציא לאור בירושלים ספרים רבים. כבר בשנה הראשונה לישיבתו בירושלים, לאחר שהביא את אביו מבוכארה, הוציא לאור ספר ראשון – ספר קבלי הנקרא חמשה מאמרים מספר חיי הנפש, לרב המקובל ר' ישעיהו בן הרב יהוסף הלוי ליב, ירושלם תרנ"ב (1892).

סמוך לאחר פטירת אביו ר' יעקב (ז' באייר תרנ"ב (1892)), ניגש ר' שלמה מוסאיוף להוצאתו לאור של הסידור חקת עולם, המיועד לכל ימות השנה, במהדורה בת שישה חלקים. את הסידור ערך הרב נסים עיני, ממקובלי ישיבת בית אל בירושלים. חלקו הראשון והשני ראו אור בירושלים בשנת תרנ"ג (1893), ושאר החלקים יצאו לאור עד שנת תרנ"ה (1895). הסידורים כוללים את התפילות במעגל השנה. הסידור נערך כמנהג חכמי המקובלים בישיבת בית אל וכמנהג ירושלים, ועל פי הספרים שער הכוונות, שלמי ציבור, אבודרהם ואחרים.

בראש חלקו הראשון של הסידור ציין ר' שלמה את המעלות והייחוד שבסידורו, ובראש וראשונה "שהוא נושא עליו חותם תכנית של ירושלים הקדושה, והסידור השלם הנוכחי הוא הסידור הראשון שלידתו בקדושה ואוירא דארץ ישראל חופף עליו, על ידי עושי המלאכה ילידי הקודש יראים ושלמים".

בשנת תרס"ב (1902) הוציא הרב שלמה מוסאיוף, יחד עם אחרים, את הספר שער הכוונות, השער השישי משמונת השערים לרבי חיים ויטאל תלמידו של האר"י הקדוש.

בשנת תרע"ג (1913) הוציא לאור את הספר לבנת הספיר, שהוא "פירוש מדרש הנעלם ותוספתא לספר הזוהר הקדוש". את הספר חיבר הרב דוד בן הרב יהודה החסיד בשנת ה'פ"ה (1325). הספר האחרון שהוציא לאור, גם הוא בתחום תורת הקבלה, הוא ספר מרכבת שלמה – יצא לאור בירושלים בשנת תרפ"א (1921), סמוך לפטירתו.

אוסף כתבי היד

אם כן, כמעט כל עיסוקו ההגותי של ר' שלמה מוסאיוף היה לימוד קבלה והוצאה לאור של ספרי קבלה. חלק מהספרים שהוציא לאור היו כתבי יד שהיו מצויים בספרייתו; ספרייה זו כללה כתבי יד נדירים, רובם מתחום תורת הקבלה, וכן ספרים נדפסים נדירים.

 את אוספו החל ר' שלמה לאסוף עוד בהיותו בבוכארה. הוא רכש שם כתבי יד נדירים ועתיקים ביותר, ובהם כתבי יד משלהי המאה ה-15. בהם העתקות ממשנה תורה לרמב"ם משנת רמ"ז (1486), העתקות של מדרשים שונים מן השנים רנ"ו-רנ"ז (1497-1496), העתקות של חלק מחמשה חומשי תורה והפטרות משנת רמ"ח (1488)  וכתבי יד נוספים.

אוסף כתבי היד כולל כ-230 פריטים אותם רשם ברשימה מפורטת. למעלה מ-80% מן האוסף עניינו ספרות קבלית. בין השאר כלולה באוסף גם סדרת סידורים לכל ימות השנה עם כוונות הרש"ש – הללו הועתקו במאה ה-19 בירושלים. חשיבותם של כתבי היד האלה בדיוק הכוונות המופיעות בסידורים ובנוסח התפילה. באוסף ישנם גם כתבי יד חשובים העוסקים בהלכה, ברפואה, בבלשנות, בפרשנות המקרא, בפרשנות התלמוד, בתנ"ך ובתפילות. ארצות מוצאם של כתבי היד באוסף הן ספרד, תורכיה, בוכארה, צפון אפריקה, תימן, פרס, איטליה ואשכנז אך רובם נכתבו בירושלים.

בצוואתו כתב שספרייתו תשוכן במקום מיוחד ובו תקבע ישיבה על שמו, ואכן, לאחר פטירתו נפתחה ישיבה  שלמדו בה חכמי הבוכארים שנתמכו מפירות בתי ההקדש של ר' שלמה בשכונת "רחובות הבוכארים" בירושלים.

צוואתו פטירתו

          עם תום מלחמת העולם הראשונה ביקש ר' שלמה לפעול ביתר שאת בנושא ההתיישבות בארץ ואף פעל להקים שכונה חדשה שתקרא על שמו – "שלם".

זמן מה לפני פטירתו חלה בדלקת-ריאות, בשוכבו על ערש-דווי קרא לחברי בית הדין הספרדי ולראשון לציון הרב יעקב מאיר, כת צוואה ומסר את ענייני ועד השכונה אשר היה נאמנה מיום היווסדה לרב יעקב מאיר שידאג לרישום ההקדשות על שם ועד הקהילה הבוכארית בירושלים. גם דאג לספרייתו ולכתבי היד שלא ימכרו, אלא שתקום ישיבה, אשר בה ילמדו יום יום לעילוי נשמתו, ולמטרה זו הקדיש את ההכנסות של בניין מסויים.

ר' שלמה ציווה את רכושו לילדיו. מצוואתו עולה אהבתו הרבה לארץ ישראל. לפי הצוואה יחולקו ההכנסות מן הרכוש בין צאצאיו בהתאם לזמן שהותם בארץ ישראל.

ביום ח' בניסן התרפ"ב (1922) נפטר ר' שלמה מוסאיוף והוא בן שבעים שנה. תנצב"ה. קהל אלפים מיקירי ירושלים ורבניה ליוו את המנוח לבית עולמו והוא נטמן בהר הזיתים, קרוב לציונו של בעל "אור החיים" הקדוש – רבנו חיים בן-עטר זיע"א.

Leave a Reply

Your email address will not be published.