מבחן הזוגיות עומד מידי יום בעת משברים הנוצרים מהשגרה, ומהמציאות המשתנה הנוקשת על דלת ביתנו השכם והערב. 'משברים' אלו מגיעים בדמיות שונות ומרכזיות כגון: ביקורת, חוסר הערכה וחוסר אמפטיה, זלזול, נטילה ללא נתינה, והקושי העוטף כמעט כל אחד מאיתנו הינו המצב הכלכלי הקשה – כפי שלמדנו בגמרא ב"מ נ"ט "אמר רבי יהודה לעולם יהיה אדם זהיר בתבואה בתוך ביתו, שאין מריבה מצויה בתוך ביתו של אדם אלא על עסקי תבואה". ז"א מתי שאוזל המזון בתוך ביתו של האדם אזי המדון והמריבה מתדפקים על דלתו.

בימנו כשההוצאות 'חוגגות' וזוכות לנגוס כמעט מכל חלקה מ'העוגה' הכלכלית שלנו, חשוב שניתן את הדעת ונשמור על איזון כלכלי המקובל על שני בני הזוג. לפעמים אחד/ת מבני הזוג חסכן יותר והשני בזבזן יותר ובכדי שנגיע לזוגיות טובה חשוב שנבין אחד את הצרכים של השני. מה מניע אותו/ה להתנהג כך, ואיך שומרים על סטאטוס תקין בלי לריב למרות השוני ביניכם. צריך להבין שכל אחד מבני הזוג הגיע מבית שונה מצורת חיים שונה ועליהם הוטלה עכשיו משימה חדשה לנהל חשבון בנק משותף של הוצאות והכנסות ובו בזמן "לשמור ולשמר" את אותו חשבון ועדין לרצות אחד את השני. בכדי שנבין עד כמה משימה זו לא קלה אשמח לשתף אתכם בזוג שהגיע אליי לקליניקה. באחד המפגשים  עלה הקושי הכלכלי שפוקד אותם, הבעל טען "אין בזבזנית גדולה יותר מאשתי מה שהיא רואה היא קונה, אנחנו הולכים ל'סופר' עם רשימה ותמיד חוזרים עם כמות מוצרים כפולה מזו שתכננו..  אני פשוט לא יודע מה לעשות? " אשתו מיד ענתה:" מה אתה רוצה שאני אעשה? אני לא זוכרת לרשום את הכול, ואז מול המדפים המלאים כל טוב שנגלים לעיניי אני נזכרת מה חסר לי בארון וחסר לי ברשימה. מה נותר לי לעשות אם לא להכניס אותם לעגלה?".

עדיין לא הספקתי להשחיל מילה והבעל השיב  לרעייתו תשובה ניצחת: "ראית כמה שמפו יש בארון אמבטיה? כמה שימורי טונה ותירס שוכנים אחר כבוד בארון במטבח?" רעייתו נעה באי נוחות בכיסא אך מיד באדיבות חייכה לעברו ואמרה:  "מה אתה רוצה? היה מבצע, בחצי המחיר. 1+1 במתנה. לא חבל שנשלם חודש הבא מחיר מלא? ואם תחשוב קצת אולי תיזכר שאתה זה שאוכל הכי הרבה טונה ותירס בבית". בנקודה זו עצרתי את שניהם. הבנתי שעוד רגע כולנו נרגיש כמו דגיגוני הטונה בקופסת השימורים. שאלתי אותם איפה עוד פוקד אותם ה'אי איזון' הכלכלי מלבד קניות בסופר?  הבעל שוב ענה ראשון:" תראי את האשראי שלה. החברה חיה רק על העמלות שהיא מעניקה להן ולבנק כל חודש" ורעייתו ענתה: "גם אני עובדת ומרוויחה כסף. אני לא קונה שום דבר מיותר הכול צריך: מכנסים לשמוליק, חולצה לרבקי, נעליים לאלישבע, וחצאית נוספת לדבורי".  שוב עצרתי את שניהם שנגררו לויכוח וביקשתי שכל אחד יספר לי קצת על בית המוצא שלו, כיצד הוריו ניהלו את החשבון הכלכלי שלהם. חשוב שניתן את הדעת לזיכרונות שכל אחד מביא איתו לבניית זוגיות אידיאלית. כי כל אחד בהתאם למפה הנוסטלגית שלו מנהל את חייו ואת השקפותיו הכלכליות.

בכדי שנוכל  להגיע לאיזון גם בתחום הכלכלי חשוב שנפנים את הצורך של בן/ת הזוג. הבעל סיפר שהוא הגיע מבית "מסודר". ב"ה לא היה חסר להם כלום. אבל הם גם לא חיו חיי מותרות. הוריו כלכלו את הבית בתבונה. לעולם לא היה חסר להם אוכל או בגדים גם ממתקים פקדו את שולחנם מידי שבת. "לקבל " בגדים מיד שנייה לעולם לא היווה בושה להיפך זה היה "חגיגה". "כל אחד חיפש בשקיות שהגיעו מה יכול להיות הולם עבורו מהחבילה הנכספת שהגיעה מהדודים, ועד החיוך השופע שהיה לנו והשמחה בביתנו כשכל אחד מצא משהו שמתאים ואהוב עליו". "ואילו היום" סיים הבעל "אצלנו בבית הילדים כל כך רגילים לדברים חדשים שהם בקושי מחייכים ואומרים תודה על כל מה שקונים להם..". מיד עצרתי אותו והעברתי את המנדט לרעייתו בכדי לא לגלוש ולסטות שוב לביתם המשותף ובקשתי ממנה לספר לי על בית הוריה: "אני הגעתי מבית שהחוסר והקושי הכלכלי שלטו בו באופן תמידי. אוכל היה לנו ב"ה אבל היינו חייבים תמיד לאכול הכול עם לחם כדי שנהייה שבעים. עוף ובשר לא עלו על שולחננו למעט בשבתות וחגים. ממתקים היו רק בימי הולדת וגם באופן מצומצם למדי. בגדים חדשים?? כמעט מעולם לא קבלנו אולי רק לבת מצווה או חתונה". קוראים יקרים לא אמשיך והרחיב במשפטים שנאמרו בקליניקה אך אציין עד כמה חשוב להבין את העולם של בן/ת הזוג. לפני "שפותחים" במלחמה על ניהול לקוי של התקציב המשפחתי נבין קודם מה קודם למה הביצה לאפרוח או האפרוח לביצה. כל אחד מבני הזוג הביא את המפה שלו לחיי הנישואים ובהתאם לכך החל לנהל את החשבון הכספי המשותף ,עם הזוג הנ"ל נעשתה עבודה של הבנת הצרכים האישיים של כל אחד ושחרור משקעי וזיכרונות העבר, והטמעת הצורך העכשווי בהתאם למצבם הכלכלי. בנינו יחד 'תחזית' הוצאות והכנסות חודשיות בהתאם לצרכיהם המשפחתיים הקצנו לכל פלח את הסכום שהם נקבו יחד ואף הקצנו סכום (לא גבוה בהתאם ליכולתם) לחסכון וכן סכום להוצאות חריגות.  בהתאם למאזן שבנינו יחד הם יצאו לדרך חדשה שמאוזנת לא רק כלכלית אלא רגשית ואמוציונאלית.

זוג שמצליח לשרוד את הקושי הכלכלי מתוך כבוד הדדי ותיאום מחשבות זוכה לראות ברכה גם בתחומים נוספים בחייו.  כל אחד במהלך השותפות למד להכיל את הקושי של השני ולהבין את הרגלי הצרכנות של רעהו ולהימנע ממריבות וויכוחים מיותרים. זוג שיחד מצליח להגיע לשביל האמצע –שביל הזהב בין בזבזנות לחסכנות, יגיע לקשר איתן ויציב מול כל פגעי הזמן. ממקום כזה של הבנה, כל אחד מהם ינסה "להגיע" לעבר השני ולוותר יותר בשביל בן הזוג, לא ממקום של "מפסידן" אלה ממקום של "כבוד" אני מכבד את בן/ת הזוג שלי ולכן אני מכבד את הצרכים והרצונות שלו/ה מתוך שמחה ורצון. כי רק מתי שהשלום והשלווה שוכנים בין בני הזוג השכינה שורה בניהם ו"אין לך כלי מחזיק ברכה אלה השלום".

Leave a Reply

Your email address will not be published.