בסוף הפרשה אנו קוראים על מצוות ציצית "דבר אל בני ישראל ועשו להם ציצית על כנפי בגדיהם לדרתם ונתנו על ציצית הכנף פתיל תכלת" והיה לכם לציצית וראיתם אותו וזכרתם את כל מצוות ה' ועשיתם אותם ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם"  דהיינו התורה מצווה אותנו  לקיים מצוות ולא ללכת אחר נטיות  הלב ומראה העינים כשזה נוגד את ההלכה .

על פסוק זה יש לשאול מדוע נאמר ולא תתורו "אחרי לבבכם"   קודם הלב ורק אח"כ נאמר "ואחרי עיניכם" הרי במציאות  העיניים רואות ורק אח"כ הלב חומד ,אם כן התורה הייתה צריכה לכתוב ולא תתורו אחרי עיניכם ואחרי לבבכם  קודם העין ורק לאחר מכן הלב?

כדי לישב זאת נקדים מעשה שהיה בניצול שואה בן למשפחת רבנים שומרי תורה ומצוות ששהה במחנות הנאצים,  לאחר המלחמה עבר לגור בארה"ב וחדל לשמור תורה ומצוות, לימים לעת זקנותו  פגש אותו ראש ישיבת בריסק וכששמע את עברו, שאל אותו אתה גדלת כבן למשפחת רבנים שומרי תורה ומצוות מדוע חדלת לשמור תורה ומצוות?  בכה  האיש ואמר כי זה החל לאור מעשה שראה כששהה במחנה בשואה ומאז החליט להפסיק לשמור מצוות,  וסיפר לרב כי במחנה היו אתו אלפי יהודים  שחיו ברעב גדול ובעבודה קשה מעלות השחר עד חצות הלילה ,לימים הגיע יהודי חדש למחנה ובידו סידור תפילה קטן דבר שאסור היה שיהיה  במחנה כלל ועיקר.  מיד נוצר תור ענק של כל אחד מהיהודים תושבי המחנה לראות את הסידור ולקרוא ממנו קטעי תפילה, אך לתדהמתי ביקש הנ"ל מכל אחד שרצה להתפלל מהסידור, חצי ממנת הלחם הזעומה שקיבל לאותו יום, ואכן, כל יהודי  שבקש  להתפלל מהסידור  נתן חצי ממנת לחמו היומית הזעומה, ורק לאחר מכן הורשה להתפלל מהסידור ,ראיתי זאת והזדעזעתי  ומאותו יום החלטתי להפסיק לשמור מצוות, שהרי היאך מסוגל אדם לנצל אנשים מסכנים  וחסרי ישע לקחת את מעט פת לחמם עבור תפילה בסדור,  ואז אמרתי לעצמי אם זה  הדת אינני מעוניין בה, שמע זאת הרב מבריסק ואמר לאותו אדם מדוע אתה רואה בעיניך רק את אותו האדם היחידי שעשה זאת, וממנו אתה מסיק מסקנות ארוכות טווח, ומנגד ,אינך רואה בעיניך את אותם מאות האנשים שעמדו בתור והיו מוכנים לתת את פת לחמם העלובה עבור תפילה באותו סידור ישן , את זה היה עליך לראות,  ומהם ללמוד את המסירות נפש לתורה ולתפילה בכל מצב ובכל גיל, שמע זאת אותו ניצול שואה  פרץ בבכי וחזר  לעת זקנותו  לשמור  תורה ומצוות.

ממעשה זה למדנו כי שני אנשים יכולים לראות  את אותו דבר אך כל אחד יראה זאת במבט שונה לפי נטיות לבו,  וכמשפט הידוע  בלשון העם,   שנים יראו כוס שמלאו בה מים רק את חציה, ושישאלו אותם מה אתה רואה? אחד יאמר אני רואה חצי כוס מליאה והשני יאמר אני רואה חצי כוס ריקה, כשלמעשה שניהם רואים אותו דבר,  הכל תלוי באופיו ונטיית לבו של הרואה.

לפי זה נבין את דברי הפסוק ולא תתורו אחרי לבבכם ורק אחר כך אחרי עיניכם קודם הלב ואח"כ העין , שהרי נטיית הלב גורמת לאדם להחליט מה הוא רואה טוב או רע , ועל זה מזהירה התורה אל תהיה עם נטיית לב רעה וממילא תראה רק רע, אלא תלמד להיות עם נטיית לב טובה וממילא תראה את הכל בעין טובה.

לא אחת אנו רואים זוג נשוי שיש ביניהם מחלוקת על כל פרט בחיים, לקנות פריט זה או לא, איפה לקנות, באיזה איכות או באיזה מחיר , ללכת למקום מסוים או לא, ולעולם לא מצליחים להגיע להבנות והסכמות, והם תמהים שנינו רואים אותו דבר ולא מסכימים לעולם, התשובה היא היכן נמצאת נטיית הלב, אחד לבו נוטה לפזרנות  וזה מה שעיניו רואות,  והשני נוטה לקמצנות וזה מה שעיניו רואות, אחד אופטימי לחיים זורם עם כל מצב  ובעל החלטה מהירה והשני פסימי, עם חרדות ודמיונות , ומפחד לקבל החלטות, הכל תלוי בהרגשת הלב של האדם המשליך על המבט לחיים, עלינו לעבוד שנטיית הלב תהיה לתורה למצוות מדות טובות של ענווה סבלנות יראת שמים בין אדם למקום, בין אדם לחברו,  ובין איש לאשתו, כך נזכה לחיים טובים ומאושרים יותר של אהבה ואחווה שלום ורעות.

שבת שלום ומבורך!

הרב זבדיה כהן

ראב"ד תל אביב ואב"ד העדה הבוכרית.

Leave a Reply

Your email address will not be published.