השבת פרשת מטות ומסעי נקרא על נושא  הנדרים. בתורה נאמר “איש כי ידור נדר, או השבע שבועה, לאסור איסר על נפשו, לא יחל דברו, ככל היוצא מפיו יעשה, דהיינו כל אדם  שנודר נדר לצדקה או למעשים טובים חייב לקיים את נדרו שהנדר לא יהיה לשווא.
שלמה המלך אמר בקהלת (פרק ה פסוק ג-ה) “כאשר תידור נדר לאלהים, אל תאחר לשלמו, כי אין חפץ בכסילים, את אשר תידור שלם, טוב אשר לא תידור, משתידור ולא תשלם, ובגמרא במסכת נדרים (דף ט’ ע”א), רבי מאיר אומר, טוב מזה ומזה, שלא תידור כלל.

וכך נפסק להלכה בשלחן ערוך בהלכות נדרים (יורה דעה סימן ר”ג סעיף א-ו) ‘אל תהי רגיל בנדרים, צריך להיזהר שלא ידור שום דבר, כל הנודר ואפילו מקיימו נקרא רשע, ונקרא חוטא, ואפילו צדקה אין טוב לידור, אלא אם ישנו בידו, ייתן מיד, ואם לאו, לא ידור, עד שיהיה לו, ואם פוסקים צדקה, וצריך לפסוק עמהם, יאמר בלי נדר’, ובעת צרה מותר לנדור”.

במסכת שבת (דף ל”ב ע”ב) דרשו רבותינו דברים חמורים על הנודר ולא מקיים.
 וצריך להבין מדוע רבותינו החמירו כל כך בעוון נדרים יותר אפילו מחטא ועוון שיש עליהם תשובה, ואפילו על אדם שנודר ומקיים נאמר רשע וחוטא, על מה חורי האף הגדול הזה?

הסוהר שהפך לאסיר# 
כדי להבין זאת, נקדים, מעשה בבחור צעיר לימים שחיפש עבודה. בלשכת העבודה שלחו אותו לשירות בתי הסוהר, שם חיפשו סוהרים, ואכן הבחור הנ”ל קיבל את העבודה, לבש את מדי הסוהר, והחל בעבודתו. סייר הסוהר החדש בבית הכלא, וראה אסירים עם אזיקים, חלקם בתאים רגילים, וחלקם בצינוק ובידוד, אך מה רבה הייתה הפתעתו, כשראה בפינת הכלא, אסיר שלבוש בגדים רגילים, מתהלך באופן חופשי ללא אזיקים, בתא מרווח, ואין לא שום מגבלות. לשאלתו במה הוא שונה משאר האסירים? ענה לו מנהל הכלא, כי אסיר זה אינו כשאר האסירים, כיון שלא עבר שום עבירה פלילית, אלא הוא סוחר גדול שנקלע למצוקה כלכלית וחובות רבים עקב המצב הכלכלי הקשה, ויש לו בעלי חובות אשר תבעו אותו לדין, והוא עצור לימים ספורים, עד שבית המשפט יכריז עליו שהוא “פושט רגל”, שאז לפי החוק, חובותיו ימחקו ויוכל לצאת לחופשי, לכן תנאיו טובים בכלא.
 שמע זאת הסוהר החדש ואמר לעצמו, מה לי בעבודה קשה זו? אני אסתדר יפה בחיים, יש לי פתרון יפה לחיים טובים. מיד הודיע על פרישתו מהעבודה, ושכר לעצמו חדר במלון מפואר 5 כוכבים והחל ליהנות מהחיים, מזמין לעצמו מאכלים חשובים ויקרים, משקאות משובחים, פירות ומיני מגדים יוקרתיים, וחי בנחת ובשלווה במלון.

 עברו שבועיים, ובעל המלון קרא לו ובקש תשלום, ענה הסוהר ואמר, אין לי כסף, אבקש להכריז עלי כעל פושט  רגל ולמחוק את  כל חובותיי, מיד הזעיק בעל המלון שוטרים שעצרו את האיש והחזירוהו לכלא, והפעם כאסיר ולא כסוהר.

# השופט הפיכח

 למחרת נלקח להארכת מעצר לפני שופט, ושם שאל את השופט  מדוע על הסוחר ההוא הכריזו שהוא פושט רגל ומחקו את חובותיו,  ועלי שגם לי יש חובות לא מכריזים שאני פושט רגל?

ענה לו השופט, טיפש! אין הנידון דומה לראיה, שם הסוחר פתח עסק  מראש על מנת  למכור ולקנות ולשלם את הכול בהגינות, אך שלא באשמתו נקלע לקשיים וחובות עקב מצב כלכלי עולמי, והוא עצמו מיצר על כך שאין בידו לשלם, על אדם כזה מכריזים כעל פושט רגל.

 אך אתה הולך מלכתחילה ליצור חובות, ואתה מכניס את עצמך להתחייבויות שאין צורך בהם על מנת שיכריזו עליך כפושט רגל,  ודאי שעל זה לא ניתן לומר פושט רגל ולמחוק חובות, אלא מדובר בפושע. שעליו לתת את הדין זה ההבדל בין אדם שחטא בחטא רגיל לבין נודר נדרים, ישנם מצוות עשה ומצוות לא תעשה שאדם מחויב בהם, ככל שיצרו מתגבר עליו וחוטא מיד עושה תשובה ומתכפר לו, אך  בנדרים, אדם מכניס את עצמו  מראש לחיובים שאין הוא חייב בהם, ולא יכול לבוא אחר כך ולטעון זה לא בידי, אין ביכולתי לקיים וכדו’, ולכן אין לו לנדור מלכתחילה ולהיכנס לחיובים חדשים, כיון שאין בידו באותו רגע לדעת מה יהיה בעתיד, ודיינו בתרי”ג מצוות שנתנה לנו התורה ועלינו לקיימם כדבעי.

נזכה  כולנו ללמוד וללמד לשמור ולעשות ולקיים את כל דברי התורה באהבה אמן.

שבת שלום ומבורך

הרב זבדיה כהן

אב”ד העדה הבוכרית.

Leave a Reply

Your email address will not be published.