דוד בר

בשנות התשעים, לאחר נפילת ברית המועצות, הגיעו לארץ ישראל כשמונים אלף איש ממדינות אוזבקיסטן וטג’קיסטן על פי הערכות משרד הקליטה בשליש עד מחצית מהעולים היו בני העדה הבוכרית. עד למחקר הנוכחי לא היה בנמצא מידע מבוסס ומדויק על העולים. לאור יוזמת ברית יוצאי בוכרה ומימון של ארגון הג’וינט -ישראל, משרד הבינוי והשיכון, אגף שיקום שכונות ורשות הקליטה בעיריית תל אביב. איתרו כשמונה עשרה מראיינים אשר חולקו לתת אזורים בשכונות שפירא, קריית שלום ונווה עופר. הגדרת השכונות התבססה על האזורים הסטטיסטיים שנקבעו ע”י עיריית תל אביב תוך מיקוד על כל יוצאי הקהילה הבוכרית ובכללם גל העלייה האחרון של שנות התשעים.

מטרת המפקד הייתה לספק מידע עדכני ומדויק בתחומי העבודה, החינוך והדיור. כתוצאה מכך נעשו ראיונות עם כל התושבים הבוכרים של שכונות אלו, אחוז האנשים שסירבו להתראיין הוא פחות מאחוז אחד! לכן היקף המחקר מעניק לנו מידע מהימן ועדכני מאוד בנוגע למאפייני הקהילה.

בסך הכל אותרו בשלושת השכונות: שפירא, קריית שלום ונווה עופר 975 משקי בית, בהם מתגוררים 4,134 נפשות: בשכונת שפירא: 303 משקי בית ובהם 1,070 נפשות המהוות 12% מכלל האוכלוסייה בשכונה. בשכונת קריית שלום: 248 משקי בית בהם 1,119 נפשות  המהוות 13% מכללה האוכלוסייה בשכונה. בשכונת נווה עופר: 424 משקי בית ובהם 1945 נפשות המהוות 20% מהכלל האוכלוסייה בשכונה. מהנתונים עולה חמישים ושישה אחוזים ממשקי הבית הבוכרים מתגוררים בדירה בבעלות בני הזוג, 13% מתגוררים בדירה בבעלות משותפת של הורים וילדיהם הבוגרים. ו-31% מתגוררים בשכירות פרטית.

בניגוד למידע מוקדם או סטיגמה רווחת שבני הקהילה הבוכרית מתחתנים בגיל צעיר, התברר כי רק חמש מהבנות בגיל 18 נשואות ואף לא בן אחד. שיעור הנשואים עד גיל 65 מגיע לשמונים אחוז. ולאחר מכן חלה ירידה בקרב הנשים הנשואות בגילאי 65+ לכדי 35% בלבד.

בתחום החינוכי ובהשוואה לאוכלוסייה הכללית, הקהילה הבוכרית בשלושת השכונות מפגינה נתונים טובים: מעל גיל 19 (2,566 אנשים) 90% בעלי השכלה מברה”מ 12% סיימו אוניברסיטה וכ-25% סיימו מכללה או טכניקום. חשוב לציין שמבחינת הותק בארץ 12% מהעולים הם ילדי הארץ. בהמשך המחקר מפרט את נתוני כוח העבודה והעסקה של הקהילה הבוכרית בשנים שלפי עלייתם ארצה ובשיעורי התעסוקה ומשלח היד בארץ. בבדיקת מצבן של קבוצות מקצועיות ספציפיות גדולות בקרב העולים התברר כי המקצוע המבוקש בקרב הנשים הוא אחיות (169) ובאשר הקהילה הבוכרית קיימים קבוצת מקצועות נוספים כמו מהנדסים (50) רופאים או רוקחים (33), מורים (66) צלמים (87), ספרים וקוסמטיקאיות (255), חייטים ותופרות (142).

בשורה תחתונה:  

המחקר אשר נעשה לשימוש פנימי ולצרכים שככל הנראה שימשו את הרשויות במענה הקליטה של העולים ופרויקט מסוג שיקום שכונות מהווה כיום (שני עשורים לאחר מכן) כבפרספקטיבה לאפיון קהילתי שאינו מסתמך על סטיגמות או על שמועות. אלא באמצעים אקדמיים מאפשר לזהות את פילוח האוכלוסייה הבוכרית. שלושת השכונות שפירא קריית שלום ונווה עופר מהוות עד היום את אחת מהריכוזיות הגדולות ביותר בארץ של הקהילה הבוכרית אף על פי כן  המפקד אינו מהווה מדגם מייצג של כלל העולים בארץ ויכולת הכללה מן הממצאים מוגבלת מאוד. כך לדוגמא, דפוס מייחד של הקהילה הבוכרית מצביע ע”י המחקר על שיעור מתגייסים נמוך לצבא: 29% בקרב הגברים ו6% בקרב הנשים ושיעור נמוך במיוחד של בני נוער שאינם לומדים כלל 3% . 

Leave a Reply

Your email address will not be published.