ב"ה

" תסתכלו על התמונות באלבום של המשפחה, מה אתם רואים שם? כולם יראי השם, הנשים לבושות בצניעות, כולם מכבדים את המסורת ושומרים תורה ומצוות. זו התורה שעליה נאמר "לא ימושו מפיך ומפי זרעך".

"יְבָרֶכְךָ יְיָ וְיִשְׁמְרֶךָ".

ברכת כהנים היא רגע מאוד אישי וקרוב של אבא עם ילדיו. אני זוכר עד היום בהתרפקות כיצד אני נכנס תחת טליתו של אבא שלי ז"ל, אני יכול לשחזר עד היום את התחושה שלי כילד, עטוף, מוגן ומבורך, תחת הטלית הלבנה הגדולה, מביט בסידור של אבא ועוקב אחרי פסוקי הברכה.

גם היום כשאני פורש את הטלית על ראשיהם של ילדיי, אני מרגיש את הקשר המיוחד הזה שעובר בין אבא לבן, לאורך אלפי דורות של העם היהודי.

כשהתיישבתי השבוע להעביר אליכם את המאמר השבועי שלי אליכם, התבוננתי בפסוקי ברכת הכהנים שנכתבו בפרשתנו, פרשת "נשא". שקעתי במחשבות והייתי שמח לחלוק אותם אתכם.

*

בכל שבוע מחדש אני מתרגש לראות בעיתון את היחס המיוחד שנותנים בני הקהילה שלנו, העדה הבוכרית, לנפטרים. מודעות אבל, אזכרות, כתבות. יש אצלנו כבוד מיוחד מאוד לנפטרים. ברור לגמרי שזה דבר חשוב ומבורך. יש בזה גם מצוות כיבוד הורים, גם הזכרת זכות אבות, ובנוסף גם שימור העבר והמסורת שלנו. כולנו יודעים שמי שלא זוכר את העבר לא יזכה לעתיד.

הכבוד לנפטרים מתבטא לא רק בכתבות ומודעות אבל מכובדות בעיתון, לא רק באזכרות מפוארות, אלא גם בשיפוץ בתי עלמין בהם קבורים אבותינו ואמותינו. יש לא מעט מיזמים של שיפוץ בתי עלמין של יהודי בוכרה לא רק בישראל אלא גם ברחבי העולם. בני העדה שלנו משקיעים המון משאבים, כח ואנרגיה, לכבד את זכרם של הדורות הקודמים.

כפי שאמרתי – זה חשוב מאוד. אבל לדעתי, הרבה יותר חשוב הוא לא רק לכבד את זכרם של אבותינו, אלא לכבד את הדרך שהם הלכו בה.

אין לי ספק שאם סבא שלכם היה יכול להתגלות אליכם אחרי פטירתו ולהעביר לכם מסר, הוא היה אומר: לא פחות חשוב מהאזכרה שאתם עושים לי ומהמצבה המפוארת משייש שהקמתם על קברי, הקפידו שהילדים שלכם ימשיכו להיות יהודים שומרי מצוות ויראי שמים. תדאגו שהנכדים והנינים שלי ילכו בדרך שאני האמנתי בה. תאמינו לי, זו המצבה האמיתית. זו האזכרה הכי אמיתית.

הרי שימו לב למציאות שהייתה עד לא מזמן, סך הכל לפני 70-80 שנה. תסתכלו על התמונות באלבום של המשפחה, מה אתם רואים שם? כולם יראי השם, הנשים לבושות בצניעות, כולם מכבדים את המסורת ושומרים תורה ומצוות. זו התורה שעליה נאמר "לא ימושו מפיך ומפי זרעך".

היום, לצערי, יש אנשים בעיקר מקרב הדור הצעיר, שחושבים שהם מבינים הכי טוב והם יודעים הכי טוב איך להתנהג. עבורם, הסבא והסבתא זה "הדור הישן" והם "הדור החדש". הם כביכול מודרנים, מתקדמים. הם חושבים שצועדים קדימה, אבל בפועל צועדים אחורה. מתחילים לסטות יותר ויותר מהדרך, והתוצאה? מגיעים למצבים שחלילה וחס מתפזרים יהודים בכל רחבי העולם ואז מתחילים נישואי תערובת ומתרחש אסון של ממש על העם היהודי.

*

זה המסר שלי השבוע, באווירת "ברכת כהנים", עם הרושם של הברכה מתחת לטלית של אבא: בואו לא נשכח מי אנחנו באמת. בואו נזכור את הדורות הקודמים, את ההורים שלנו, ונפנים את האמונה הגדולה שהם חיו בה, ונדבק בדרך הזו לנצח נצחים.

ואז נזכה לסיום הברכה:

"וְשָׂמוּ אֶת שְׁמִי עַל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַאֲנִי אֲבָרֲכֵם".

Leave a Reply

Your email address will not be published.