בערב פסח תר"ן (1890) עלה הרב שלמה מוסאיוב לירושלים. מספר חודשים אחר כך שב לבוכארה להעלות ארצה את אביו הקשיש – ר' יעקב מוסא שנלב"ע בירושלים בז' באייר תרנ"ב (1892). מיד אחר כך, כאשר התמקם בירושלים, ניגש ר' שלמה להוצאתו לאור של הסידור "חקת עולם" המיועד לכל ימות השנה במהדורה בת שישה חלקים עבי-כרס.

ר' שלמה היה תלמיד חכם, מקובל, אספן יודאיקה, בעל ספריה יקרה וחשובה מאד, יזם — מייסדה ומי שעמד בראשה  של שכונת 'רחובות' למעלה משלשים שנה וסוחר בינלאומי. אולם את רוב זמנו הקדיש ללימוד תורה, הן בישיבה  שנוסדה בבית אביו בבוכארה, ובראשה עמד תלמיד חכם חשוב מישיבת המקובלים "בית אל" שבירושלים, והן לאחר שעלה לירושלים למד בישיבה שהוקמה בביתו עם  תלמידי חכמים מקובלים, ספרדים ואשכנזים מירושלים.

בכל פעלו שם  ר' שלמה לנגד עיניו את קירוב את הגאולה השלימה. הוא שלל את הישיבה בגולה מכל וכל, פעל בכל כוחו לבניין בתים בירושלים ובמיוחד בשכונת "רחובות" והוציא לאור ספרי קודש רבים.

אחד ממפעליו המרשימים ביותר היה הוצאת סדרת הסידורים "חקת עולם". נראה שאת הסידור ערך הרב נסים עיני, ממקובלי בית-מדרש 'בית אל' בירושלים, והכרך הראשון ראה אור בשנת תרנ"ג (1893) – כ"קורבן תודה" לה' על אשר זכה לעלות לארץ-ישראל ולזכרו של אביו.

בשער הספר נדפס:

 סדור לימי החול חקת עולם… חלק ראשון. מיוסד עפ"י נוסח האר"י ז"ל, בשילוב הויה אדנות, בטעמים ומראה מקומות, ומצורף לו כל הדינים המוכרחים, ומנהגי כל ימות השנה… ירושלם תרנ"ג (1893).

בהקדמתו כתב ר' שלמה:

 אני שלמה מוסאיוב, יליד ארץ בוכארי'… רוחי הניעתני לעזוב ארץ מולדתי… ולעלות לארצינו הקדושה, ארץ אשר אבותינו ישבו עליה… ובכל פינות שאנו פונים נשוה את ירושלם נגדנו תמיד כמו שכתוב "אם אשכחך ירושלם תשכח ימיני".

ואחרי אשר זכני ה', והגיעני למחוז חפצי לירושלים עיר הקודש ביום י"ד לחודש ניסן שנת התר"ן (1890).

הנה אין ספק כי נתחייבתי תודה למקום ברוך הוא על כל הטוב אשר גמלני… ואלו היה בית המקדש קיים הייתי מביא קרבן תודה, בהלל והודאה… חסדו גבר עלי וקטנתי מכל החסדים, וכבוד מר אבי ז"ל הוקש עלי לכבוד המקום ברוך הוא…  ומאד נכספה גם כלתה נפשי לעשות נחת רוח לנשמתו… הערוני רעיונותי לזכות הרבים ולהדפיס סדורי תפלה … ובזכות התפלה יקבץ ה' נדחינו מארבע כנפות הארץ והביאנו לציון ברהב במהרה בימינו אמן, ושבו בנים לגבולם.

וכך הוציא לאור את ששת חלקי הסידור המיועד לכל ימות השנה:

לימי החול, לשבתות השנה, לצומות, לשלשה רגלים, לראש השנה וליום כיפור. ששת הכרכים יצאו לאור בין השנים תרנ"ג – תרנ"ה (1895-1893). בשנת תרס"ה (1905) הוציא לאור מהדורה מיוחדת של הסידור לימי החול, לשבת ולמועדים. בסך הכל מדובר על הוצאה לאור גדולה ביותר. ששת הכרכים מחזיקים למעלה מ2000 עמ', דבר שלא נודע באותם ימים.

בראש חלקו הראשון של הסידור ציין ר' שלמה את המעלות והייחוד שבסידורו, בראש ובראשונה העובדה כי: "מלבד המעלה הגדולה שהוא נושא עליו חותם תכנית שם ירושלים הקדושה, והסידור השלם הנוכחי הוא הסידור הראשון שלידתו בקדושה ואוירא דארץ ישראל חופף עליו, על ידי עושי המלאכה ילידי קודש יראים ושלמים".

הוי אומר, אהבתו העזה של ר' שלמה לארץ ישראל בכלל ולירושלים בפרט, אהבה שהייתה למוסד-יסוד בכל הוויתו, הביאתו לראות מעלה וחשיבות עליונה בהדפסתו של הסידור דווקא בירושלים הקדושה.

מלבד מעלה בסיסית זו מנה ר' שלמה מעלות נוספות בסידורו:

א. הסידור הראשון שנדפס בשילוב שמות הקודש "הויה ואדנות". מאז שנדפס סידור זה והתקבל על ידי הספרדים ועדות המזרח נדפסו שמות הקודש כמובא בו.

ב. בסידור שולבו מראי מקום לפסוקי התנ"ך המצוטטים על טעמיהם.

ג. הסידור נערך כמנהג חכמי המקובלים בבית מדרש "בית אל" וכמנהג ירושלים.

ד.  בסידור שולבו הלכות ומנהגים, שהתקבלו גם בקרב פוסקי ההלכה  ונוסחם משמש את הספרדים ובני עדות המזרח עד היום הזה.

 פוסקי הלכה כרבנו יוסף חיים זצ"ל —בעל ה"בן איש חי" מאד החשיבו את סידור חוקת עולם – הנוסח וההלכות המצורפות בסידורים, משום שניתקנו כנוסח בית אל. מספרים שלאחר שהסטים הראשונים הגיעו לבגדד, הרב התפעל מהסידורים החדשים המליץ ועודד את הציבור בבגדד להשתמש בהם. המוכרים ששמעו על המלצת הרב הפקיעו את המחיר והדבר נודע לרב שמנע זאת. אולם מעתה מוציאי סידורים בבגדד העתיקו את נוסח בתפילה מסידורי חקת עולם. גם בירושלים מוציאים לאור כ"מנצור" ו"בקאל" שמוצאם מבגדד הוציאו לאור את סידוריהם כנוסח "חקת עולם". הדבר ניכר במיוחד בסידורי "תפלת ישרים" שבהוצאת "מנצור" הירושלמית.

הראשון לציון הרב עובדיה יוסף זצ"ל מזכיר "חקת עולם" לא אחת בתשובותיו ומסתמך עליו להלכה. גם הראשון לציון הרב מרדכי אליהו זצ"ל היה מזכיר את הסידור בדרשותיו כמקור להלכה, וסיפר על יחסו של הרב יוסף חיים זצ"ל לסידור. הרב אליהו הכהן רבין זצ"ל, רבה של שכונת "קרית היובל" בירושלים, מסר לי שראה את הסידור על הסטנדר של רבו הרב יעקב משה חרל"פ, כאשר למד בישיבתו "בית זבול" בירושלים, בשנים תש"ג-תש"ד (1944-1943). כאשר שאלו, מדוע הוא מתפלל בסידור זה, והרי הוא אשכנזי והסידור הוא על פי מנהגי הספרדים ועדות המזרח, השיבו כי הסידור מיוסד על מנהגי "בית אל", דהיינו מנהגי המקובלים בירושלים.

בני קהילות הספרדים מתפללים כיום בסידורים הנושאים שמות רבים ושונים, אולם כולם ללא יוצאים מן הכלל (למעט בני תימן וצפון אפריקה, חלקם מתפללים עדיין בסידורי ליוורנו) מבוססים על נוסח התפילה המתוקן בסדרת סידורי "חקת עולם". זהו היבט נוסף המלמד על השפעתה של קהילת יהודי בוכארה הקטנה על שמירת מנהגי ירושלים המבוססים גם על מנהגי הרב האר"י ז"ל והמקובלים.

Leave a Reply

Your email address will not be published.